|
*לאותיות בערבית ישנן 4 צורות-כתיבה (מבודדת, תחילית, אמצעית וסופית). הצורה המבודדת היא המייצגת את האות.
*כל האותיות מתחברות פרט לשש בודדות (ראו בסוף הדף).
*כאשר האות אליף (<font size="5">ا<font size="2">) באה אחרי האות לאם (<font size="5">ل<font size="2">) הן נראות כך: <font size="5">لا<font size="2">, ואם לפניהן אות מתחברת הן נראות כך: <font size="5">ـلا<font size="2">, לדוגמא: <font size="5">دلال<font size="2"> עם אות בלתי -מתחברת (דאל), ו -<font size="5">بلال<font size="2"> עם אות מתחברת (באא').
*בתחילת המילה תבוא אות בצורת תחילית, באמצע המילה אמצעית, בסוף המילה סופית. אם באמצע או בתחילת המילה יש אות סנובית (ראו בסוף הדף) אז האות שאחריה תבוא בצורת תחילית. לא קיים מצב בו צורה אמצעית תבוא ללא חיבור משני צדדיה (להזכירכם: אות סנובית יכולה להתחבר רק לאות שלפניה, ואם זו אות סנובית - שניהן לא מתחברות אחת לשניה). דוגמאות: <font size="5">واو<font size="2"> - כל האותיות סנוביות ולכן אף אחת לא מתחברת משום צד. <font size="5">وبو<font size="2"> - ואו בהתחלהבראש מילה אינה מתחברת, אחריה באא' בצורת תחילית, ואז עודועוד ואו המתחברת לבאא' שלפניה, ואם תבוא כאן עוד אות, לא משנה איזונוספת, היא תבוא בצורת סופית בלתי מתחברתמבודדת ולא תתחבר לשום אות מאלו.
{| classborder="wikitable"2 bordercellspacing="1"0 cellpadding=2 style="text-align:center"
! colspan=7 {{כ}}| <big>העיצורים<big>
|-
! rowspan=2 | שם האות
! colspan=4 | סימון גראפי
! rowspan=2 | הגייהתעתיק IPA
! rowspan=2 | הערות
|-
|-
| אליף*
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">ا<font size="5">
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">ـا<font size="5">
| אʔ
| align=right | משמשת כאם קריאה או כעיצור, אז יש להוסיף מעליה/תחתיה <font size="5">ء</font> קטנה = <font size="5">أ إ<font size="5"2>
|-
| בּאא'
|! <font size="5">ب<font size="5">
|! <font size="5">بـ<font size="5>
|! <font size="5">ـبـ<font size="5">
|! <font size="5">ـب<font size="5">
| בּb
| align=right | נהגית כ"בּ" דגושה. הצליל [v] אינו קיים בערבית, אך יש המציינים אותו כ-<font size="5">ڤ</font> (למשל בשלטי-דרך בישראל בתעתוק עיצור ה"ו"), אך האות אינה קיימת רשמית בערבית, {{ש}}ויש המתעתקים את עיצור ה"ו" באות <font size="5">ف</font> ("פ" רפה) כי הואזהו הצליל הדומה ביותר ל"ו" באותיות הערביותבערבית, לדוגמה: את המילה ורד (Vered) ניתןמתועתק לתעתק גםת <font size="5">ڤرد<font size="2"> וגם <font size="5">فرد<font size="2">.
|-
| תּאא'
|! <font size="5">ت<font size="5">
|! <font size="5">تـ<font size="5">
|! <font size="5">ـتـ<font size="5">
|! <font size="5">ـت<font size="5">
| תt
|
|-
| ת'אא'
|! <font size="5">ث<font size="5">
|! <font size="5">ثـ<font size="5">
|! <font size="5">ـثـ<font size="5">
|! <font size="5">ـث<font size="5">
| ת'θ
| align=right | נהגית כ-Th במילה האנגלית "think" - כהגייתה המקורית של "ת רפה" (תֿ) בהגייה התימנית
|-
| ג'ים
|! <font size="5">ج<font size="5">
|! <font size="5">جـ<font size="5">
|! <font size="5">ـجـ<font size="5">
|! <font size="5">ـج<font size="5">
| ʤ (או ɡ או ʒ)
| ג'
| align=right | נהגית כ"ג גרושה" (ג') בשם האנגלי "Jeff". בכתיבת מילים בערבית מצרית נשמעת כ"ג" דגושה
|-
| חאא'
|! <font size="5">ح<font size="5">
|! <font size="5">حـ<font size="5">
|! <font size="5">ـحـ<font size="5">
|! <font size="5">ـح<font size="5">
| חħ
| align=right | נהגית כהגייתה המקורית של "ח" אצל עדות המזרח - חיכוך בלוע
|-
| ח'אא'
|! <font size="5">خ<font size="5">
|! <font size="5">خـ<font size="5">
|! <font size="5">ـخـ<font size="5">
|! <font size="5">ـخ<font size="5">
| χ (או x)
| ח'
| align=right | נהגית כהגיית "כ רפה" (כֿ)
|-
| דאל*
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">د<font size="5">
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">ـد<font size="5">
| דd
|
|-
| ד'אל*
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">ذ<font size="5">
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">ـذ<font size="5">
| ד'ð
| align=right | נהגית כ-Th במילה האנגלית "the" - כהגייתה המקורית של "ד רפה" (דֿ) בהגייה התימנית
|-
| רא*
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">ر<font size="5">
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">ـر<font size="5">
| רr
| align=right | נהגית כהגיית "ר" לשונית מתגלגלת - אצל עדות המזרח וכיוצאי אירופה מסוימים
|-
| זאי*
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">ز<font size="5">
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">ـز<font size="5">
| זz
|
|-
| סין
|! <font size="5">س<font size="5">
|! <font size="5">سـ<font size="5">
|! <font size="5">ـسـ<font size="5">
|! <font size="5">ـس<font size="5">
| סs
| align=right | הגייתה כ"ס" העברית, אך מקבילה ל"שׁ" העברית כאשר יש שורש משותף למילה בעברית ובערבית. לדוגמה: שׁנה - <font size="5">سنة <font size="2"> (קראו סַנַה)
|-
| שין
|! <font size="5">ش<font size="5">
|! <font size="5">شـ<font size="5">
|! <font size="5">ـشـ<font size="5">
|! <font size="5">ـش<font size="5">
| שʃ
| align=right | נהגית כ"ש" ימנית (שׁ)
|-
| צאד
|! <font size="5">ص<font size="5">
|! <font size="5">صـ<font size="5">
|! <font size="5">ـصـ<font size="5">
|! <font size="5">ـص<font size="5">
| צsˤ
| align=right | נהגית כ"ס מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע - כהגייתה המקורית של "צ" אצל עדות המזרח
|-
| ד֗אד
|! <font size="5">ض<font size="5">
|! <font size="5">ضـ<font size="5">
|! <font size="5">ـضـ<font size="5">
|! <font size="5">ـض<font size="5">
| ד֗dˤ
| align=right | נהגית כ"ד מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע (אין מקבילה עברית)
|-
| טאא'
|! <font size="5">ط<font size="5">
|! <font size="5">طـ<font size="5">
|! <font size="5">ـطـ<font size="5">
|! <font size="5">ـط<font size="5">
| טtˤ
| align=right | נהגית כ"ט מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע - כהגייתה המקורית של "ט" אצל עדות המזרח
|-
| ט'אא'
|! <font size="5">ظ<font size="5">
|! <font size="5">ظـ<font size="5">
|! <font size="5">ـظـ<font size="5">
|! <font size="5">ـظ<font size="5">
| ðˤ (או zˤ)
| ט'
| align=right | נהגית כ-Th במילה האנגלית "the" אך מלועלעת - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע (אין מקבילה עברית)
|-
| עין
|! <font size="5">ع<font size="5">
|! <font size="5">عـ<font size="5">
|! <font size="5">ـعـ<font size="5">
|! <font size="5">ـع<font size="5">
| עʕ
| align=right | נהגית כהגייתה המקורית של "ע" אצל עדות המזרח - חיכוך/מכה בלוע
|-
| ע'ין
|! <font size="5">غ<font size="5">
|! <font size="5">غـ<font size="5">
|! <font size="5">ـغـ<font size="5">
|! <font size="5">ـغ<font size="5">
| ʁ (או ɣ)
| ע'
| align=right | נהגית כהגייתה המקורית של "ג רפה" (גֿ) אצל עדות המזרח. כעין "ר" גרונית (קרובה ל-R צרפתית)
|-
| פאא'
|! <font size="5">ف<font size="5">
|! <font size="5">فـ<font size="5">
|! <font size="5">ـفـ<font size="5">
|! <font size="5">ـف<font size="5">
| פf
| align=right | נהגית תמיד כ"פ רפה" (פֿ)
|-
| קאף
|! <font size="5">ق<font size="5">
|! <font size="5">قـ<font size="5">
|! <font size="5">ـقـ<font size="5">
|! <font size="5">ـق<font size="5">
| קq
| align=right | נהגית בידי רוב דוברי הערבית כהגייתה המקורית של האות "ק" בעברית. העיראקים מבטאים אותה מאוד גרונית, המצרים פחות.
|-
| כּאף
|! <font size="5">ك<font size="5">
|! <font size="5">كـ<font size="5">
|! <font size="5">ـكـ<font size="5">
|! <font size="5">ـك<font size="5">
| כּk
| align=right | נהגית תמיד כ"כּ" דגושה
|-
| לאם
|! <font size="5">ل<font size="5">
|! <font size="5">لـ<font size="5">
|! <font size="5">ـلـ<font size="5">
|! <font size="5">ـل<font size="5">
| לl
|
|-
| מִים
|! <font size="5">م<font size="5">
|! <font size="5">مـ<font size="5">
|! <font size="5">ـمـ<font size="5">
|! <font size="5">ـم<font size="5">
| מm
|
|-
| נון
|! <font size="5">ن<font size="5">
|! <font size="5">نـ<font size="5">
|! <font size="5">ـنـ<font size="5">
|! <font size="5">ـن<font size="5">
| נn
|
|-
| האא'
|! <font size="5">هﻩ<font size="5">
|! <font size="5">هـ<font size="5">
|! <font size="5">ـهـ<font size="5">
|! <font size="5">ـه<font size="5">
| הh
|
|-
| ואו*
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">و<font size="5">
|! colspan=2 {{כ}}| <font size="5">ـو<font size="5">
| וw
| align=right | משמשת כאם קריאה או כעיצור, אז נהגית כ-W אנגלית (אין מקבילה עברית)
|-
| יאא'
|! <font size="5">ي<font size="5">
|! <font size="5">يـ<font size="5">
|! <font size="5">ـيـ<font size="5">
|! <font size="5">ـي<font size="5">
| יj
| align=right | משמשת כאם קריאה או כעיצורכ"י" עיצורית
|}
<nowiki>*</nowiki> אחת מאותיות <font size="5">دوذ ارز </font> (דוד' ארז), המכונות "האותיות הסנוביות" כיוון שאינן מתחברות לאות שבאה אחריהן.
[[category:ערבית]]
| 