|
==רקע וחזרה==
כידוע, בקשר יוני הוא קשר הנוצר בעקבות הפרש אלקטרו שליליות בין שני אטומים הגדול מ-1.7. בקשר כזה נוצר "מגנט" ;(קוטביות) כלומר צד אחד, הואבמולקולה פלוס,חיובית ואילו, צדהצד שני, מינוסהיכן שהאלקטרונים רבים יותר, שלילי. זהו מצב קבועאידאלי כיוווןוקבוע כיוון שאטום אחד נתן את כל האלקטרונים שלו ואילו אטום שני קיבל את כולם. <brושניהם זכו ל[[כימיה לבגרות/>קשרים כימיים - נוסחא אמפירית|רמת ערכיות]] הזהה לגז אציל. זה הוא הקשר אותו יעדיפו רוב האטומים.
<br />
בקשר קוולנטי מצב זה שונה כיוון שהיסודות חולקים בניהם את האלקטרונים; האלקטרונים נמצאים בשימוש פעם בצד אחד (יסוד I) ופעם בצד שני (יסוד II). כלומר, לאל מתכת עדיף להיות בקשר יוני מאשר בקשר קוולנטי בו הוא חולק את האלקטרונים ואינו מקבל את הכמות החסרה לו להשלמה לרמת אנרגית מלאה.<br />
לאטום עוד פחות עדיף להיות בקשר קוולנטי קוטבי, אלא, אם כן הוא בעל אנרגית השליליות הגדולה יותר. <br />
אם אטום לא מוצא מתכת ולא אל מתכת הזהה לאנרגיית השליליות שלו הוא מתחבר לאל מתכת שאנרגיית השליליות שלו היא גדולה/קטנה משלו. עתה, כמו בעסקה הגונה, זה שמביא תחילה יותר כסף (אנרגיית שליליות)הוא זה שיקבל יותר תמורה. כלומר, אם היסוד בעל אנרגיית שליליות גבוהה הוא יקבל את האטומים אותם הם חולקים ליותר זמן מהשני. לכן, האטום יהיה דומה לגז אציל במשך יותר זמן מהשני, ולהפך. <br />
בעקבות כך, נוצר מגנט מדומה (כמו בקשר יוני) למשך מספר שניות שגורם למולקולה להיות '''לא סימטרית''', ''כיוון שצד אחת פעם אחת חזק ופעם שנייה צד שני הוא החזק'' (דלתה פלוס ומינוס).
בקשר קוולנטי (או שיתופי) מצב זה שונה כיוון שהיסודות חולקים בניהם את האלקטרונים ואינן יכולים להגיע בו בזמן לרמת ערכיות הזהה לגז אציל. שני מצבים יכולים להיווצר:
==דוגמא==
# קשר קטוולנטי לא פולרי (לא קוטבי) - חלוקה כמעט שוויונית של האטום המשותף והוא נוצר כאשר הפרשי רמת הערכיות הם בין 0-0.3.
# קשר קוולנטי פולרי (קוטבי) - בקשר כזה האלקטרונים נמצאים בשימוש רב יותר אצל יסוד אחד מאשר יסוד שני. הוא נוצר כאשר הפרשי רמת הערכיות הם בין 0.3-1.7.אם אטום מתחבר בקשר שכזה הוא יעדיף להיות בעל האלקטרו-שליליות הגדולה יותר בקשר מאחר והוא יזכה לזמן ממושך יותר של אקלטרונים אצלו מאשר האטום השני. בעקבות קשר זה נוצר לנו שוב "מגנט" מדומה (כמו בקשר יוני) למשך מספר שניות שגורם למולקולה להיות '''לא סימטרית''', ''כיוון שצד אחת זוכה לזמן ממושך יותר של אלקטרונים מצד שני''. קוטביות זו מסומנת באמצעות דלתה פלוס ומינוס.
#* קשר קוולנטי פולרי בעקבות מבנה המולקולה - לא רק רמת האלקטרושליליות יכולה להשפיע על קוטביות אלא גם מבנה המולקולה. קשר קוולנטי אשר רמת האלקטרו שליליות קטנה מ-0.3, ב[[כימיה לבגרות/מבנה מרחבי של מולקולה מולקולארית|מבנים]] מסוים יכול ליצור קוטביות.
#** '''המבנים שתמידשמונעים סימטריים הםקוטביות :''' פירמידה, זווית וקווי (2 אטומים) . מאחר והמולקולה היא סימטרית נמנע הקוטב. ▼
#** מבנים שיכולים ליצור קוטביות - טטראדר, קווי (3 אטומים) ומישורית משולשת.
[[תמונה:Polarity. JPGjpg|מרכז|thumb|250px|]] ▼
==דוגמה==
<gallery>
קובץ:Mol geom CCl4.PNG| CCl<sub>4</sub> היא מולקולה ''סימטרית'' כיוון ש''כל היסדות בעלי אנרגיית שליליות שווה''.
</gallery>
==הקשר ל[[כימיה לבגרות/מבנה מרחבי של מולקולה מולקולארית|המבנה המרחבי של מולקולה]] ==
[[כימיה לבגרות/מבנה מרחבי של מולקולה מולקולארית|המבנה המרחבי של מולקולה]] הקוטבית יכול ל'''השפיע''' על ה'''סימטריות''' של המולקולה. כיוון שהמבנה המרחבי יכול ליצור מאזן. לכן :
▲* '''המבנים שתמיד סימטריים הם :''' פירמידה, זווית וקווי (2 אטומים).
* '''יכולים להיות סימטרים – צריך לבדוק על האלקטרו שליליות (לפי השכנים - זהים/לא זהים) הם :''' טטראדר, קווי (3 אטומים) ומישורית משולשת.
בכדי להבין כיצד משפיע מבנה המולקולה על הסימטריות שלה ראה : [[כימיה לבגרות/סוגי קשרים כימיים| סוגי קשרים כימיים]] - קשר מולקולארי / מולקולרי / קוולנטי - קשר של "עסקה" - דוגמא.
===סיכום===
▲[[תמונה:Polarity.JPG|מרכז|thumb|250px|]]
==מסיסות==
* חומרקוטביות קטוביבמולקולה נמסמשפיעה חומרעל קוטבי (הרחבהיכול ה[[כימיה לבגרות/מסיסות במים|לחץמסיסות כאןבמים]]).
[[קטגוריה:כימיה - 3 יחידות|מולקולה פולארית]]
| 