|
* שורה 2 ריקה וכל תפקידה הוא להפריד בין חלקי הקוד. הקומפיילר מתעלם ממנה וכל תפקידה הוא להפוך את הקוד לקריא יותר.
* בשורה 3 אנו מצהירים על תחילתו של החלק הראשי של התוכנית שלנו - הפונקציה main.
* שורה 4 פותחת את הבלוק של main.
* שורה 45 היא פקודת הדפסה של המשפט "Hello World" על המסך. הסימון n\ מורה למחשב לעבור לשורה הבאה. שימו לב לסימן ה - ''';''' שמופיע בסוף הפקודה. נקודה-פסיק ([http://en.wikipedia.org/wiki/Semicolon semicolon]) הוא סימון שמופיע בסוף כל פקודה לביצוע ב- C. סימן זה מאפשר לקומפיילר להבחין ולהפריד בין פקודות.
* שורה 56 מורה על סיום main ויציאה מהתוכנית - חזרה למערכת ההפעלה.
* שורה 67 סוגרת את "בלוק" הקוד של - main. התוכן שנמצא בין סוגריים מסולסלים - {...} מהווה קטע קוד בעל משמעות מסויימת. המשמעות מושפעת מההקשר, כלומר מהקוד ש"עוטף" את הבלוק. במהלך הלימוד יופיעו דוגמאות שיבהירו את הכוונה.
'''אינדנטציה:''' כפי שבוודאי שמתם לב, שורות 45 ו 56 מוזזות לצד ימין. הזזה זו איננה נדרשת ע"י כללי השפה אבל היא עוזרת לאדם שקורא את הקוד להבין את המבנה הלוגי שלו. השם העברי לפעולה זו נקרא '''הזחה''' ובלועזית '''indentation''' (או אינדנטציה). בהירות הקוד כל כך חשובה שאינדנטציה הפכה למוסכמה בקרב אנשי המקצוע ולא מקובל לכתוב קוד שאינו מוזח.
{{הארה|נהוג לבצע הזחה באמצעות התו Tab. אבל יש גם עורכי טקסט שמעדיפים לעשות זאת באמצעות התו רווח. בבטא נשתמש בטאבים.}}
| 