ניתוח יצירות ספרותיות/אמיל אז'אר/כל החיים לפניו: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ← המישור החברתי: תקלדה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 45:
בכך הוא מונע ממנה את סבל האשפוז ומאפשר לה למות בשקט ובכבוד בדרך הגאה שביקשה לעצמה. האהבה של מומו מובילה אותו לסצינה סוריאליסטית-מזוויעה. הוא מסרב להיפרד מרוזה לאחר פטירתה ובמשך שלושה שבועות הוא מנסה לשמר את תווי-פניה האנושיים באמצעות צבעי איפור והזלפת בקבוקי בושם בניסיון להרחיק את ריחות ריקבון גופה. הוא לא אכל ולא שתה, הדליק נרות זיכרון ונשכב על מזרון על-ידה, כדי לשמור ולקיים את הגופה שלה. מומו מתאר את גילוי הגופה המוסתרת: "התחילו לצרוח: הצילו, איזו זוועה, אבל קודם לא חשבו לצעוק, כי לחיים אין ריח" (עמ´ 198) ואכן נראה של"עלובי החיים" בחייהם אין ריח שימשוך את תשומת לבם של האנשים המהוגנים שבחברה האנושית, אשר ירצו לעזור ולסייע; רק ריח הריקבון של עלובת-חיים שמתה ומראה מזעזע של נער המסרב להיפרד מגופתה של מי שאהבה אותו, גידלה אותו וחינכה אותו בעולם של מצוקה, עוני וחרדה – רק אלה מפריעים ומעוררים את נציגי הבורגנות של החברה הפריסאית. נראה שזעקת ה"הצילו" שלהם היא רגעית וחולפת. כשיפנו את מטרד הסרחון, ישוב העולם לקדמותו: אלה ימשיכו בעליבות חייהם ואלה ימשיכו באנינות חייהם.
למומו יש צורך עז באם והוא מרגיש נורא בודד ובדידותו מתבטאת בכמה מובנים:
-מומו חולם שלביאה באה מהדלת ומלקקת את הפנים שלו ומרעיפה עליו חום ואהבה.
-מומו מחרבן בכל מקום בבית כי הוא ראה שילדים שעשו קקי בבית האימהות שלהם באו ולקחו אותו.
-מומו יוצר לעצמו את המטרייה ארתור הוא מלביש אותו בבגדים ועושה לו ראש ירוק והוא הופך להיות החבר שלו.
-הוא מאמץ כלב כדי להרגיש פחות לבד ולבסוף מוכר אותו.
-הוא משחק בכביש "רולטת הכבישים" הוא מנסה להידרס כדי שאנשים ישימו לב אליו.
-הוא גונב אוכל מחיות כדי שאנשים ישימו לב אליו.
-הוא חובר לזונות.
-הוא מעשן לפעמים סמים קלים כדי להיות מנומס ולהתחבר לאנשי המקום.
==אדון חמיל הזקן==
| |||