ניתוח יצירות ספרותיות/אמיל אז'אר/כל החיים לפניו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Milki14 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Nadavs10 (שיחה | תרומות)
←‏אדון חמיל הזקן: תיקון טעות מהותית. בהמשך הספר יש אמרה שסותרת את הנאמר כאן, ותיקנתי בהתאם לספר עצמו, ראו עמוד 9.
שורה 58:
מוכר שטיחים לשעבר, היה יושב קבע בבית-הקפה השכונתי. מומו נהג לשוחח עמו בעת מצוקה וממנו למד את חכמת החיים. חמיל שימש למומו "מורה נבוכים". הוא צבר הרבה ניסיון וחוכמה, הן בשל גילו המופלג והן בשל ספרים שהרבה לקרוא - ובראשם "עלובי החיים" מאת ויקטור הוגו.
 
השאלה הגדולה שהטרידה את מנוחתו של מומו ועלתה לדיון מדי פעם בשיחותיו עם חמיל היתה: האם אפשר לחיות בלי אהבה? בשאלתו התכוון גם לעצמו וגם לגברת רוזה. חמיל העניק למומו את התשובה שאי-אפשרשכן, לחיותשאפשר בלי(עמוד לאהוב מישהו9) - תשובה שעיצבה במידה רבה מאוד את אישיותו של מומו.
 
מומו גם שאב עידוד וחיזוק מפילוסופיית החיים של האדון חמיל באשר לפערים האנושיים בין עלובי החיים.
 
ממנו הוא למד שאין המעמד החברתי מעיד על מידותיו של האדם, אלא אופיו של כל אדם, בלי קשר למצבו הסוציו-אקונומי, הוא שקובע בסופו של דבר את איכויותיו האנושיות. בדמותו המיוחדת, מייצג חמיל את השכל הישר הצומח מקרקע מצוקה אך מעניק השראה ותקווה לכל הסובב אותו.
 
==גברת לולה==
בלשונו של מומו, גברת לולה שהתגוררה בקומה הרביעית היתה "מחופשת" (טרנסג'נדרית), שעבדה ביער בולון. בעברה, לפני ששינתה את מינה, היתה לולה אלוף אגרוף בסנגל. אישה עם נשמה טובה, שעזרה רבות לרוזה בתרומת כספים למחייה לקיום המעון לילדי הזונות. הניצוץ האנושי הנעלה של עזרה הדדית ומתן בסתר מצוי בשפע בדמותה של גברת לולה. בחיצוניותה ובמקצועה היא הבזויה והנחותה בעולם הפרוצות, אך בפנימיותה גילתה סבלנות, אחריות ואהבה לרוזה ולילדים שלא פעם זכו במזון בזכותה.