מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/מספרים מרוכבים/הוצאת שורשים ומשוואות ריבועיות: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
עד עתה למדנו כיצד לבצע פעולות חשבון בסיסיות במספרים מרוכבים ואנו מסוגלים לפתור משוואות ממעלה ראשונה בהם. שיטת הפתרון של משוואות ריבועיות דומה לפתרון של משוואות ריבועיות במספרים ממשיים, בהבדל אחד: הדיסקרמיננטה שנקבל
==הוצאת שורשים==
בהמשך נלמד כיצד ניתן להוציא שורש מכל סדר שהוא, אולם כעת נלמד טכניקה להוצאת שורשים ריבועיים שלעתים קרובות יכולה להיות נוחה יותר לשימוש מאשר הטכניקה הכללית.
נניח כי אנו רוצים למצוא את שני השורשים של המספר המרוכב <math>\ z=a+bi</math>. אנחנו מנחשים שהשורשים גם הם מספרים מרוכבים. בעקרון יש להוכיח כי ניחוש כזה הוא לגיטימי, אולם נדחה את ההוכחה למקרה הכללי.
מכיוון ש- <math>\ x+yi=\sqrt{a+bi}</math> צריך להתקיים השוויון הבא:
<math>
נפתח את הסוגריים באגף שמאל ונקבל:
<math>
יש לנו שני משתנים <math>\ x,y</math> ולכאורה רק משוואה אחת, אולם בפועל בתוך המשוואה חבויות שתי משוואות. מכיוון ש-<math>\ x,y,a,b</math> כולם מספרים ממשיים ניתן להשוות בנפרד את החלק הממשי והחלק המדומה של המספרים שמשני צדי השוויון. נקבל את שתי המשוואות הבאות:
#<math>
#<math>
לאחר פתרון מערכת המשוואות הזו נקבל את השורשים המבוקשים.
===דוגמה===
נניח שאנו מחפשים את <math>\ \sqrt{5+12i}</math>. על
#<math>
#<math>
מהמשוואה השנייה נחלץ את <math>\ x</math>:
<math>
נציב במשוואה הראשונה ונקבל:
<math>
נקבל את המשוואה הבאה:
<math>
נגדיר <math>
<math>
פתרונות המשוואה הם <math>
קיבלנו כי <math>\ \sqrt{5+12i}=\pm(3+2i)</math>.
==פתרון משוואות ריבועיות==
כעת נראה דוגמה לפתרון משוואה ריבועית. באופן כללי הרעיון זהה לרעיון של פתרון משוואות ריבועיות במספרים ממשיים: אם <math>
<math>\ z_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}</math>
שורה 54:
כל המקדמים (<math>\ a,b,c</math>) יכולים להיות מספרים מרוכבים, ולכן לצורך הפתרון נזדקק לכל מה שלמדנו עד עתה: חיבור, חיסור, כפל, חילוק והוצאת שורש.
נפתור את המשוואה הריבועיות <math>
במקרה זה:
שורה 62:
הדיסקרימיננטה היא:
<math>
וכבר ראינו כי <math>\ \sqrt{5+12i}=\pm(3+2i)</math>. לכן נקבל:
<math>
<math>
==נוסחאות וייטה==
שורה 75:
נוסחאות וייטה עוסקות בצורה של סכום ומכפלה של שני הפתרונות של משוואה ריבועית. מסתבר שכדי לדעת את הסכום והמכפלה די לדעת את מקדמי המשוואה. נראה זאת.
תהא <math>
<math>\ z_1=\frac{-b+\sqrt{b^2-4ac}}{2a} , z_2=\frac{-b-\sqrt{b^2-4ac}}{2a}</math>
שורה 87:
קיבלנו את שתי נוסחאות וייטה:
#<math>
#<math>\ z_1 \cdot z_2=\frac{c}{a}</math>
|