מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/מספרים מרוכבים/המישור המרוכב וההצגה הקוטבית: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איש הסילונים (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 2:
בפרקים הקודמים כבר ראינו כי כל מספר מרוכב מאופיין על ידי החלק הממשי והחלק המדומה שלו. נערוך כאן חזרה קצרה על אפיון זה:
*אם <math>\ z=a+bi</math> אז <math>\ \operatorname{Re}(z)=a</math> הוא החלק הממשי של <math>\ z</math>, ו-<math>\ \operatorname{Im}(z)=b</math> הוא החלק המדומה שלו.
גם החלק הממשי וגם החלק המדומה שניהם מספרים ממשיים. יתר על כן - החלק הממשי והחלק המדומה מאפיינים לחלוטין את המספר. כלומר, די לדעת מהם החלק הממשי והמדומה של מספר מרוכב כדי לדעת מהו המספר.
שורה 20:
זוגות של מספרים ממשיים אינם זרים למי שלמד [[מתמטיקה תיכונית/הנדסה אנליטית|גאומטריה אנליטית]] - ניתן לחשוב על כל נקודה במישור כעל זוג של מספרים ממשיים שמייצגים את הקוארדינטות שלה על ציר <math>\ x</math> וציר <math>\ y</math>.
בדיוק באותה הצורה ניתן יהיה לחשוב על כל מספר מרוכב כעל מספר במישור. כדי לזכור שמדובר על מספרים מרוכבים ולא על המישור האוקלידי הרגיל נהוג לכנות את המישור הזה בתור '''המישור המרוכב''', ולסמן את הצירים שלו לא בתור <math>\ x,y</math> אלא בתור <math>\ \operatorname{Re,Im}</math>. כלומר, הציר האופקי הוא זה שעליו מודדים את גודל החלק הממשי של המספר, ועל הציר האנכי מודדים את החלק המדומה שלו.
| |||