חשבון אינפיניטסימלי/מושגים בסיסיים בתורת הקבוצות/מספרים רציונליים ואי-רציונליים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
===הקדמה===
<u>הגדרה:</u> מספר <math>x</math> יקרא ''אי-רציונלי'' אם <math>x\in\R\backslash\Q</math>. במילים אחרות, אם '''לא''' קיימים <math>p,q\in\Z</math> כך שניתן לרשום <math>x=\frac{p}{q}</math> . טענה זו נראית אולי סתמית למדי במבט ראשון, אך למעשה חשיבותה עצומה. שכן, עד כה הסברנו אמנם מהו מספר שאינו רציונלי, אך לא הראינו שקיים כזה.{{ש}}
האגדה מספרת על כת הפיתגוראים ביוון העתיקה, שהאמינו במספרים ועבדו אותם. המספרים היו, בעיניהם, מושלמים. יום אחד, גילה אחד מתלמידיו של פיתגורס כי קיים מספר שאינו רציונלי, הלא הוא <math>\sqrt2</math> ידידינו. הגילוי חולל סערה גדולה, שהרי כיצד ייתכן שבין המספרים המושלמים, שהיו שקולים לאלילים, קיים מספר שאינו מושלם, כלומר אינו רציונלי? באורח פלא, זמן קצר לאחר תגלית זו נטרפה ספינתו של המגלה, ומבחינת הפיתגוראים היתה זו הוכחה לכך שהאלילים נקמו את נקמתם. זאת, כמובן, אם מאמינים שהספינה אכן נטרפה בים דרך מקרה... ונחזור למתמטיקה.
<u>טענה</u>: המספר <math>\sqrt2</math> אינו רציונלי, כלומר <math>\sqrt2\not\in\Q</math> .{{ש}}
הוכחה: (לשם כך ניעזר בטענת העזר):
שורה 26 ⟵ 27:
===הוכחת הטענה===
<u>הוכחה</u>: נניח בשלילה כי <math>\sqrt2\in\Q</math> , כלומר רציונלי, ונגיע לסתירה:{{ש}}
<math>\Leftarrow\sqrt2\in\Q</math> ניתן לכתוב את <math>\sqrt2</math> כשבר מצומצם (מהגדרת <math>\Q</math>), כלומר: <math>\sqrt2=\frac{m}{n}(*)</math> עבור <math>m,n</math> שלמים כלשהם.{{ש}}
נעלה כעת את הביטוי (*) בריבוע. נקבל:
שורה 36 ⟵ 37:
<u>''אבל''</u>: הסקנו מוקדם יותר ש- <math>m</math> הוא מספר זוגי, וכעת הסקנו ש- <math>n</math> הוא מספר זוגי, וזוהי סתירה להנחה ש- <math>\frac{m}{n}</math> שבר מצומצם! <math>\sqrt2\Leftarrow</math> אינו מספר רציונלי, והטענה הוכחה. <math>\blacksquare</math>
==הקבוצות <math>\
===הקדמה===
כזכור, <math>\
<math>\ <u>הגדרה</u>: ''פונקצית הערך השלם''
<math>
דוגמאות: <math>\
===משפט: צפיפות המספרים הרציונלים והאי-רציונליים===
*<u>משפט</u>: בין כל שני מספרים שונים קיים מספר רציונלי ו''גם'' מספר אי-רציונלי.
*<u>למת עזר</u>: נתון <math>
<u>אזי</u>: קיים <math>
טענת הלמה בכתיב מתמטי: <math>\
<u>הוכחת הלמה</u>: נתון <math>\ c\in\mathbb{R} ^+ </math> כלשהו, ונגדיר עבורו את המספר הבא: <math>\ n= \left[ \frac{1}{c} \right] +1 </math>. נתון ש- <math>\ c>0 </math>, לכן <math>\ \left[ \frac{1}{c} +1 \right] </math> הוא שלם חיובי <math>\ n\in\mathbb{N} \Leftarrow </math>.</br>▼
מתקיים: <math>\ \frac{1}{c} <\left[ \frac{1}{c} \right] +1=n</math>▼
▲<u>הוכחת הלמה</u>: נתון <math>
<math>\ \frac{1}{c} <n \Leftarrow </math>▼
מתקיים: <math>\
<center>[[תמונה:P1fst.jpg|תרשים להמחשה - הנקודות הנ"ל על ציר המספרים]]</center>
נזכור ש- <math>
''נעבור כעת להוכחת המשפט'':
נתונים לנו שני מספרים <math>\ a,b </math> כך ש- <math>\ a<b</math>, ונוכיח שקיים ביניהם גם מספר רציונלי וגם מספר אי-רציונלי:</br>▼
נבחר <math>\ n\in\mathbb{R}</math> המקיים:▼
<math>\ 0<\frac{1}{n} <b-a </math> (קיים כזה לפי הלמה).</br>▼
נבחר <math>\ m\in\mathbb{Z}</math>, כך ש- <math>\ m </math> הוא השלם <u> הקטן ביותר </u> המקיים: <math>\ a<\frac{m}{n} </math> (*), כלומר כך שמתקיים: ▼
<math>\ \frac{m}{n} = \frac{m}{n} - \frac{1}{n} + \frac{1}{n} = \frac{m-1}{n} + \frac{1}{n} </math>. מתקיים:</br>▼
<math>\ \left\{ \begin{matrix} \frac{m-1}{n} <a \\ \frac{1}{n} <b-a \end{matrix} \right. \Rightarrow \frac{m-1}{n} + \frac{1}{n} <a+(b-a) =b \Rightarrow \frac{m}{n} <b </math>▼
[[תמונה:P2fst.jpg]]▼
(ביחד עם (*) מתחילת ההוכחה) <math>\ a<\frac{m}{n}<b \Leftarrow </math> ומצאנו מספר רציונלי כנדרש.</br>▼
▲נתונים לנו שני מספרים <math>
על מנת למצוא מספר אי-רציונלי נחזר על התהליך, רק עם <math>\ \frac{\sqrt{2}}{n} </math> במקום <math>\ \frac{1}{n} </math>: נבחר <math>\ n </math> כך שיתקיים: <math>\ 0<\frac{\sqrt{2}}{n} <b-a </math>. קיים <math>\ n </math> כזה, משום שלפי הלמה קיים <math>\ n </math> המקיים <math>\ 0<\frac{1}{n} <c </math> <u>לכל </u> <math>\ c </math>, לכן גם עבור <math>\ c= \frac{b-a}{\sqrt{2}} </math>. ואז: <math>\ 0<\frac{1}{n}<\frac{b-a}{\sqrt{2}} </math> <math>\ 0<\frac{\sqrt{2}}{n}<{b-a} \Leftarrow </math>.</br>▼
ושוב: נבחר <math>\ m\in\mathbb{N}</math> כך ש- <math>\ \frac{\sqrt{2}(m-1)}{n} <a< \frac{\sqrt{2} m}{n} </math> וכולי... והטענה הוכחה. ▪</br>▼
▲נבחר <math>
▲ונרשום: <math>
▲מתקיים: <math>
{{ש}}
▲[[תמונה:P2fst.jpg]]{{ש}}
▲(ביחד עם (*) מתחילת ההוכחה)
על-מנת למצוא מספר אי-רציונלי נחזור על התהליך, רק עם <math>\frac{\sqrt2}{n}</math> במקום <math>\frac1{n}</math> :{{ש}}
▲
▲ושוב: נבחר <math>
===הערות ותוספות===
<u>הערות</u>:
*הציור המצורף להוכחה, כמו גם הציור שבהוכחת הלמה, נראים לכאורה פשוטים, ועל פניו אין בהם צורך. עם זאת, הניסיון מלמד כי גם במקרים בהם הציורים נראים פשוטים, עדיין מוטב להשתמש בהם על
*נשים לב, שבניסוח המשפט למעלה כתוב "בין כל שני מספרים שונים", ואילו בהוכחה עצמה נתנו להם שמות (<math>
:הבה נבדוק: נניח שהיינו חוזרים על ההוכחה עבור <math>
:במקרה כזה, נהוג לכתוב: "נניח '''''בלי הגבלת הכלליות''''' ש- <math>
*
<u>הגדרה</u>: נתונות שתי קבוצות מספרים כלשהן <math>
<u>מסקנה</u>: המספרים הרציונלים/האי-רציונלים צפופים (dense) ב- <math>\mathbb{R}</math>. </br>▼
<u>מסקנה מהמשפט</u>: בין כל שני מספרים שונים כלשהם, קיימים <u>אינסוף</u> מספרים רציונלים ו<u>אינסוף</u> מספרים אי-רציונלים.
[[קטגוריה:חשבון אינפיניטסימלי (ספר)]]
|