הבדלים בין גרסאות בדף "מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הנגזרת של פונקציה"

מ
אין תקציר עריכה
מ
'''נגזרת''' היא '''שיפוע''' ל[[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הגדרת הפונקציה|פונקציה]] שאינה דווקא [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/פונקציה ישרה|פונקציה ישרה/לינארית]] (<math>\ y=mx+n</math>) . מסומנת <math>\ f'(x)</math> . <br />{{ש}}
חשיבות הנגזרת : מסייעת לנו לחקור פונקציה נתונה ולמצוא [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/תחומי עלייה וירידה|תחומי עלייה וירידה]] של הפונקציה, [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/נקודות קיצון מקומיות|נקודות קיצון]] ועוד. <br />{{ש}}
'''[[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/משיק|משיק]] -''' ישר העובר דרך נקודה כלשהי על העקומה וכיוונו זהה לכיוון העקומה באותה נקודה. המשיק הינו קו ישר הנוגע ("נושק") לפונקציה בנקודה, אך הוא לא חותך אותה שנית באותו איזור. המשיק הוא כאמור קו ישר, ולכן יש לו שיפוע מוגדר. <br />{{ש}}
'''נקודת ההשקה -''' נקודה קבועה על הפונקציה ממנה מעבירים את המשיק. במהלך הפרק נסמן אותה כ :- (a,b).
 
=ה"בעיה" במציאת נגזרת=
במילים אחרות, בפונקציה לינארית, ניתן להעביר מיתר בין כל שתי נקודות על הפונקציה ולקבל את אותו השיפוע.
 
לעומת זאת, בשאר הפונקציות המצב שונה. כל שתי נקודות "מגדירות" שיפוע שונה. לכן, החליטו כי שיפוע יקבע על פי המיתר הקצר ביותר (= '''ישר גבולי''') שניתן להעביר בין נקודת ההשקה לנקודה הקרובה ביותר אליה. כיווןכיון ש''ככל שהנקודות יותר קרובות זו לזו, ההערכה של ערך השיפוע, יותר מדויק''. מיתר גבולי זה יקרא משיק.
 
<br /><br /><br />
==דוגמא==
===הגדרות===
[[קובץ:Quadratic_function.JPG|left|thumb|150px|]]
'''הפונקציה :''' <math>\ y=x^2</math> <br />
 
'''<math>\ A</math> - נקודת ההשקה :''' <math>\ (a,b)</math> . נניח כי נקודת ההשקה שלנו היא <math>\ (1,1)</math> .<br />
'''<math>\ B</math> - נקודה שנייה :''' <math>\ (x,y)</math> - יכולה להיות כל הנקודות הקיימות על הפנקציה (פרט מנקודת ההשקה). ה''<span style="color: BLUE;">שאיפה</span>'' שלנו היא שהנקודה תהיה הנקודה הקרובה ביותר לנקודת ההשקה בכדי שערך השיפוע יהיה המדוייק ביותר. במקרה שלנו (הצבה בפונקציה למציאת הקשר בין <math>\ x</math> ל-<math>\ y</math>), הנקודה היא <math>\ (x,x^2)</math>.
 
<br />
'''<math>\ B</math> - נקודה שנייה שניה:''' <math>\ (x,y)</math> - יכולה להיות כל הנקודות הקיימות על הפנקציה (פרט מנקודת ההשקה). ה''<span style="color: BLUE;">שאיפה</span>'' שלנו היא שהנקודה תהיה הנקודה הקרובה ביותר לנקודת ההשקה בכדי שערך השיפוע יהיה המדוייק ביותר. במקרה שלנו (הצבה בפונקציה למציאת הקשר בין <math>\ x</math> ל- <math>\ y</math>) , הנקודה היא <math>\ (x,x^2)</math> .
'''השיפוע : ''' <math>\ m=\frac{x^2-1}{x-1}</math>
 
'''השיפוע : ''' <math>\ m=\frac{x^2-1}{x-1}</math>
 
===מציאת הנגזרת===
*'''מימין או משמאל? -''' נזכיר כי הנקודה B יכולה להיות מימין ל- <math>\ A</math> או משמאלה.
** אם הנקודה <math>\ B</math> מימןמימין ל- <math>\ A</math> ערכי <math>\ Xx</math> שלה גדולים מ-1 (מערך <math>\ x_A</math>) .
** אם הנקודה <math>\ B</math> משמאל ל- <math>\ A</math> ערכי ה-<math>\ Xx</math> שלה קטנים מ-1 (מערך <math>\ x_A</math>) .
* נזכיר : ''ככל שהנקודה תהיה קרובה יותר לנקודת ההשקה, כך ערך השיפוע יהיה מדוייקמדויק יותר''.
 
<math>\ x</math> מימין :
{| class="wikitable" border="1"
| 0.9
| 0.8
| 0.7
|''' Xx'''
|-
| 1.9
| 1.8
| 1.7
|<math>\ m =\frac {x^2-1}{x-1}</math>
|}
ככל שמתקרבים אל 1 (ערך Xx של נקודת ההשקה), כך ערך השיפוע קרב אל ערכו המדוייקהמדויק (2).
 
<math>\ x</math> משמאל :
{| class="wikitable" border="1"
| 1.1
| 1.2
| 1.3
|''' Xx'''
|-
| 2.1
| 2.2
| 2.3
|<math>m =\frac {x^2-1}{x-1}</math>
|}
 
שוב, מגיעים אל אותה מסקנה - ככל שמתקרבים אל 1 (ערך <math>\ x</math> של נקודת ההשקה), כך ערך השיפוע קרב אל ערכו המדוייקהמדויק (2) כיווןכיון ש''ככל שהנקודות יותר קרובות זו לזו, ההערכה של ערך השיפוע, יותר מדויק''
 
==טבלה==
אם נביט בטבלה, נוכל לראות שוב כי ככל שערכי ה-<math>\ Xx</math> מתקרבים לערך של אחד, כך, מגיעים אל ערך השיפוע המדויק יותר.
 
<table cellpadding=5 border="1" align="center">
 
=גבול (lim)=
התהליך ארוך; בנית טבלה, חישוב ערכים וניסיונות להגיע אל הנקודה הקרובה ביותר אל ערך <math>\ Xx</math> של נקודת ההשקה - ארוך ומתיש!<br />
חישוב המתבצע באמצעות <math>\ lim</math> מקצר את כל הדרך.
 
'''החישובחישוב מתבצעהמתבצע כך :'''באמצעות <math>\ lim M</math> ופירוק לגורמיםמקצר (mאת הואכל השיפוע)הדרך. :
 
# הפונקציה <math>\ y=f(x)</math>
'''החישוב מתבצע כך :''' <math>\lim M</math> ופירוק לגורמים (m הוא השיפוע):
#נקודת ההשקה <math>\ (x_0, f(x_0))</math>.
# נקודה על הפונקציה : <math>\ y=f(x,y)</math>,
#נחשבנקודת את השיפוע בין שתי הנקודות:ההשקה <math>\ m=\frac{y-(x_0,f(x_0)}{x-x_0})</math> .
# נקודה על הפונקציה : <math>\ y=f(x,y)</math> ,
#<math>\ lim</math> - נבדוק מה קורה לביטוי כאשר <math>\ x</math> מתקרב מאוד ל-<math>\ x_0</math>.
#נחשב את השיפוע בין שתי הנקודות: <math>m=\frac{y-f(x_0)}{x-x_0}</math> .
#<math>\ lim</math> - נבדוק מה קורה לביטוי כאשר <math>\ x</math> מתקרב מאוד ל- <math>\ x_0</math> .
 
==דוגמא==
נמשיך בדוגמא לעיל. נחשב את ערך הנגזרת שלה באמצעות <math>\ lim</math>. על פי הנתונים :<math>\ lim\frac{x^2-1}{x-1}</math>
 
טענו כי אנו ''<span style="color: BLUE;">שואפים</span>'' שהנקודה השנייההשניה (B), תהיה הנקודה הקרובה ביותר לנקודת ההשקה (A). לכן, במקום לרשום את הערכים שקטנים וגדולים מ- X<sub>A</sub> (כפי שניתן בדוגמא למעלה), אנו אומרים כי X<sub>B</sub> שואף להיות X<sub>A</sub> (הנקודה הכי, הכי קרובה ל-X<sub>A</sub> - רוצה להיות שווה X<sub>A</sub>). נרשום זאת כך :
<math>lim_{x\to 1}\frac{x^2-1}{x-1}</math>
 
מעתה, אנו מתייחסים אל <math>x_B</math> כשווה ל- <math>x_A</math> .
 
נפרק את הגבול לגורמים ונקבל :
<math>lim_{x\to 1}\frac{x^2-1}{x-1}=\frac{(x-1)(x+1)}{x-1}=x+1</math>
 
כיווןכיון שטענו כי <math>\ X_a=X_b</math> , נציב את <math>\ x_A=1</math> בגבול. <math>lim_{x\to 1}(x+1)=1+1=2</math> .
 
מכאן, ששיפוע הפונקציה <math>\ f(x)=x^2</math> בנקודה <math>\ (1,1)</math> הוא 2 - בדיוק אותה מסקנה שגילנושגילינו בדרך הטבלאות.
 
== נוסחאות גזירה ==
===פונקציה גזירה===
את נוסחא ה'''גבול''' פיתחו וגילו "גזירות" (דרכים) דומות לפונקציות דומות. כיום, אנו מכירים דרכים שונים לגזירת נגזרות ללא צורך בנוסחאת ה- <math>\ lim</math> . לרשימה של פונקציות גזירה ראה נושא הבאה [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/רשימת נגזרות והוכחתן|רשימת נגזרות והוכחתן]].
 
===פונקציה חדשה===
קיים מגוון רחב של פונקציות, אך, רובן הן שילוב של שתים, שלוש ויותר, פונקציות. כלומר, אם נחבר שתי פונקציות (נחבר ערכים של נקודות הפונקציה), נוכל לקבל פונקציה חדשה - פונקצית סכום.<br />
במהלך הכרך נלמד למצוא נגזרת של "פנקציה חדשה" בקלות. גם נושא זה יכלל בערך [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/רשימת נגזרות והוכחתן|רשימת נגזרות והוכחתן]].
 
 
במהלך הכרך נלמד למצוא נגזרת של "פנקציה חדשה" בקלות. גם נושא זה יכלל בערך [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/רשימת נגזרות והוכחתן|רשימת נגזרות והוכחתן]].
[[קטגוריה:מתמטיקה לתיכון]]