ניתוח יצירות ספרותיות/אמיל אז'אר/כל החיים לפניו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 108:
==‎ המישור החברתי ==
"כל החיים לפניו" הוא רומאן בעל אוריינטציה חברתית. במרכז היצירה ניצבת גלריה של דמויות שוליים המנהלות חיים עלובים ואומללים במה שמתואר כביב השופכין של העיר פריס. מומו בדרך תיאורו הסרקסטיתהסרקסטטית מזהה את התחלואים החברתיים שממנה צמחו הדמויות ביצירה. את ילדי הזונות – עמיתיו למעון של רוזה, הוא מגדיר כילדים שנולדו משום שאימותיהם לא הספיקו לעשות את ההפלה בזמן, ולכן הם לא היו נחוצים לאיש. כאן נחשפת דמותה האנושית-האצילית של רוזה כאדם וכמחנך.
 
היא אהבה את ילדיה-חניכיה. לעולם לא זרקה לרחוב ילד שלא שילמו עבורו, שכן ביקשה למנוע ממנו לגדול ולהתחנך בלא אהבה בחסות לשכת הסעד הממשלתית, הידועה לשמצה בטיפולה בילדי הזונות. בכך עולה ביקורת חברתית כנגד הרשויות שעשו את המינימום כדי להשתיק את מצפונן בטיפול באוכלוסיות העזובה של שכונות השוליים בפריס. לא די בכך שרוזה נהגה במסירות אין-קץ כלפי ילדיה הבלתי-משולמים, אלא גם הקפידה להעניק להם חינוך חופשי. היא אפשרה לילדים להתנהג בביתה ככל העולה על רוחם: לשחק, להשתולל ואף להרביץ מכות (כמקובל בבתים רגילים) ובשונה ממעונות אחרים בהם היו נותנים לילדים כדורי הרגעה, נהגה רוזה כאימא טובה ואוהבת כדברי מומו: "... היתה היא בולעת כדורי הרגעה, ואנחנו יכולנו לצרוח או להרביץ מכות, וזה בכלל לא הזיז לה" (עמ´ 41). בכך אפשרה רוזה לילדים להתחנך לפי דרכם והיא הקפידה לשמר אצל כל ילד את המסורת והמנהגים המקובלים בדתו – כדי להכינם לעולם המבוגרים בבוא היום.