יוונית מודרנית/יוונית שיעור 1: האותיות α, ι, κ, ο, τ ו־ρ: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איש הסילונים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
===
[[תמונה:modern_greek_alexandrinus.jpg|left|caption|thumbnail|300px|יוונית מקראית]]
השפה ה[[w:יוונית|יוונית]] היא אחת
▲השפה ה[[יוונית]] היא אחת מהשפות הכתובות העתיקות בעולם. ראשיתה של הספרות היוונית נמצאת בהמצאת הכתב, בתקופתו של הומרוס. אין הדבר מפתיע אם כן, שהשפה השתנתה רבות במרוצת השנים. סביר להניח שהשפה השתנתה כל כך שבן יוון היום לא יוכל להבין את שפתו של הומרוס, של אכילס או לקרוא את הברית החדשה (שנכתבה במקור ביוונית) בלי שילמד תחילה את היוונית הקלאסית. עד המאה ה-20, הצורה הקדומה של היוונית הייתה היחידה עם יחוס תרבותי ונחשבה השפה הרשמית של הממשל ביוון. במצב זה, יוונים שאינם משכילים לדוגמה, נאלצו לחתום על חוזים משפטיים כשהם לא יודעים מה כתוב בהם. במהלך המאה ה-20 שונתה השפה הכתובה כך שתתאים לזו המדוברת והפכה לשפה הנפוצה וכיום היא השפה הרשמית של יוון. השינוי האחרון בשפה היוונית הוכנס בשנת [[1981]] כאשר השימוש בטעמים שונים בשפה הוסר. ספר זה עוסק ביוונית המודרנית (ולא בעתיקה או המקראית). מילים רבות מהשפה העתיקה נשמרו עד ימינו, למשל המילה άνθρωπος (אדם) או θάλασσα (ים).
==הצגת שיטת הכתיבה==
שורה 9 ⟵ 7:
חמש הראשונות שנלמד הן:
{| border=2 cellspacing=0 cellpadding=2 style=text-align:center
|-
!rowspan=2| אות
!rowspan=2| שם
!colspan=2| מקבילות
!rowspan=2| תעתיק{{ש}}[[w:אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]
|-
! [[w:עברית|עברית]]
! [[w:אנגלית|אנגלית]]
|-
! <font size=4>Α α</font>
| אַלְפַא
| <font size=4>אַ</font>
| f'''a'''ther
| [a]
|-
! <font size=4>Ι ι</font>
| יוֹטַא
| <font size=4>אִי</font>
| m'''ee'''t
| [i]
|-
! <font size=4>Κ κ</font>
| כַּאפַּא
| <font size=4>כּ</font>
| k
| [k]
|-
! <font size=4>Ο ο</font>
| אוֹמִיקְרוֹן
| <font size=4>אוֹ</font>
| m'''o'''re
| [o]
|-
! <font size=4>Τ τ</font>
| תַּאוּ
| <font size=4>תּ</font>
| t
| [t]
|}
האותיות הגדולות הן בדיוק כמו באלפבית הלטיני, הקטנות לעומתן מראות כמה הבדלים:
שורה 19 ⟵ 53:
*כאפא קטנה נראית כמו גרסה מוקטנת של זו הגדולה. אנשים נוהגים לכתוב את האות כאפא בצורה שונה מזו שהם כותבים את אחותה הלטינית.
*האות טאו הקטנה נראית גם היא כגרסה מוקטנת של האות הגדולה. האות הקטנה נכתבת בצורה שונה מהשפה הלטינית בה האות הקטנה נראית כצלב.
*האותיות האלו מספיקות כדי להבין את הקריאות "!'''α'''" או "!'''ο'''" המופיעות בסרטים מצוירים. בנוסף, קידומת היידוע לעצם ממין זכר היא ο, הקידומת לעצם חסר מין היא το.
הבה ונתאמן קצת בקריאה. האם אתה יודע איך קוראים לכלב של דורותי ב"קוסם מארץ עוץ"? שמו '''Τότο''' (בכל פרק, כל התשובות לשאלות ולתרגילי הקריאה מופיעות בסוף הפרק).
רגע! למה יש סימון מעל האומיקרון{{ש}}
סימון זה מציין שהטעם נמצא באות '''ο'''. בדוגמה לעיל המלה נהגית TOto ולא toTO. סימן זה מקביל לטעם בעברית אלא שהוא אינו חייב להיות על אחת משתי ההברות האחרונות במילה. בכל מילה יוונית עם שתי הברות או יותר יש סימון טעם אחד (ולעתים רחוקות, יותר מאחד). זהו יתרון של השפה היוונית על השפות הלטיניות ועל העברית בת ימינו.
הנה מילה נוספת לאימון: '''κακάο'''. או בעברית, קקאו. הסנטור הרומאי '''Κάτο''' נקרא ביוונית '''Κάτων''' (
השיעור נלמד אות נוספת:
| |||