לשון/תחביר ושחבור/סוגי לוואי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Guycn2 (שיחה | תרומות)
מ למה? המקף התקני בעברית הוא דווקא אכן מקף עליון.
Guycn2 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 7:
בצירופים כמו "בית־ספר" או "בית־חולים" לא יצויין הסומך כלוואי, מכיוון שמחיקתו תגרום לשינוי מוחלט של משמעות הצירוף.
 
דוגמאות:
דוגמא :
# גן '''הילדים''' נסגר.
# רופא '''עיניים''' ועוד.
שורה 14:
כינוי השייכות הפרודים והחבורים ישמשו כלוואים.
מילת שייכות מתאפיינת כלוואי.
לוואי שייכות עונה על השאלההשאלות: מי?, של מה?
 
דוגמאות:
דוגמות :
# הילקוט '''שלי''' כבד
# '''יומני''' היקר נהרס
שורה 26:
'''לוואי כמות''' הוא לוואי המתאר את כמות הגרעין. לדוגמה: "הרבה ילדים" = לוואי כמות+שם עצם. לוואי כמות יכול להיות מספר או מילים כמו: מזערי, כל, הרבה, מעט, קצת, רוב, מיעוט וכו'.
 
דוגמא דוגמה: '''שלושים וחמישה''' ילדים הלכו לגן.
 
==לוואי כינוי רמז (זה, אלו, זו)==
 
דוגמאות :
# הילד '''הזה''' נפל.
# ילדה '''זו''' היא אחותי.
שורה 36:
==לוואי תואר הפועל (מילים המתארות פעולה בכל מיני הבטים : זמן, מקום...) ==
 
דוגמה : הפגישה '''היום''' נדחת.
 
==לוואי מילת יחס + שם ==
לוואי שמתקשר לשם שאותו הוא מתאר באמצעות מילת יחס. דוגמאות :
# הילדה '''בבית''' ישנה.
# הפרידה '''מבי"ס''' הייתה קלה.
 
==לוואי שם + מילת יחס + שם ==
דוגמא דוגמה: המחברת '''שבילקוט''' היא מחברת לשון.
 
 
==לוואי שם תואר ==
לוואי המתאר שם מבחינות שונות. דוגמאות :
# השטיח '''האדום''' נקרע.
# השמים '''כחולים'''.
 
 
כאמור, ישנם '''הרבה''' סוגי לוואים ואין צורך לדעת אותם לבגרות, אם עוזר לכם לדעת את הרשימה לעיל - תהנו.