אסמבלי x86: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שם תקני
אין תקציר עריכה
שורה 6:
OPCODE</code>) ובעזרת שימוש בכתובות וערכים בינאריים (ידועים גם כאופרנדים), אך שיטה זו אינה נוחה במיוחד, ובעקבות כך פותחה שפה בסיסית שתקל על המתכנתים, בכך שקוד הוראת־המעבד יהיה שם בעל משמעות, ויהיה ניתן לעבוד עם ערכים עשרוניים והקסאדצימליים ולמצביעים, אוגרים, דגלים יהיו שמות נוחים יותר לעבודה.
 
רוב ההוראות בשפה זו פשוט מוחלפות לשורת קוד אחת בשפת המכונה ([[w:הפונקציהפונקציה חד-חד-ערכית ועל|פונקציה חד-חד-ערכית ועל]]), כאשר שם הפקודה ושמות האופרנדים מוחלפים בערכים בינאריים או כתובתם כערך בינארי. למרות זאת, באסמבלי קיימות כמה תכונות שלא קיימות ב[[w:שפת מכונה|שפת מכונה]], כמו הענקת שם משתנה לתא בזיכרון, שימוש במאקרו (הוראות מכלול – מאפשרת למתכנת לכתוב קוד פעם אחת ולאחר תהליך הקומפילציה הוא ייכתב מספר פעמים. השימוש בהוראה זו הוא במקרים בהם כתיבת אותו קוד מספר פעמים יהיה יעיל יותר מאשר שימוש בלולאה או מתודה) וכו'.
 
עד לתחילת שנות ה־70 של המאה העשרים היה התכנות באסמבלר נפוץ למדי ואפילו דומיננטי, עקב משאבי המחשב המוגבלים שעמדו לרשות המתכנתים, והיכולת ליצור קוד חסכוני ביותר (יחסית לזה שנוצר בשפות עיליות) באמצעות האסמבלר.