מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/משוואות/משוואות פשוטות בנעלם אחד: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חורחה (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
חורחה (שיחה | תרומות)
פישוט - התחלה מדוגמא פשוטה ואחרי זה שימוש בדוגמא שהייתה בערך
שורה 2:
כעת נראה שיטה כללית שבעזרתה ניתן לפתור כל משוואה בנעלם יחיד. כל עוד לעבוד לפי שיטה זו נראה שתמיד ניתן למצוא פתרון למשוואה. כלומר תמיד נוכל למצוא מספר שנוכל לשים במקום הנעלם והמשוואה תהפוך לשוויון ברור מאליו כמו למשל <math>\ 3=3</math>. <br>
ראשית, נדגיש שמכיוון שבשני הצדדים של המשוואה כתוב בעצם אותו המספר בדיוק, הרי שאם נבצע את אותה פעולה על שני הצדדים, הם עדיין יהיו שווים אחד לשני, כי למעשה ביצענו את '''אותה פעולה''' על '''אותם המספרים'''. נוכל לדמות זאת למאזניים שבכל צד ישנו אותו משקל. ברור שאם המאזניים מאוזנים (כלומר קיים אותו מספר בשני צידי השוויון) אז כל הוספה של משקלים שווים לשתי הכפות של המאזניים לא תפר את שיווי המשקל שלה. כך גם הכפלה של המשקלים בשני הצדדים וכו'. אנו ננצל עובדה זו לפתרון כמעט '''כל''' סוגי המשוואות ובפרט גם סוג פשוט זה. <br>
 
==חילוץ הנעלם==
חילוץ הנעלם הינה פעולה שבה אנו מביאים משוואה למצב שבו ברור מאליו לאיזה ערך מספרי מתאים הנעלם. במילים אחרות, זהו מצב שבו הנעלם המצא בצד אחד של המשוואה, ואילו בצד השני מופיעים רק קבועים. ניקח לדוגמא את המקרה של המשוואה הבאה:
<center>
<math>
\ x+3=5
\ \frac{3}{4} x +\frac{5}{3}=2-1
</math>
</center>
זוהי משוואה פשוטה למדי אך למרות זאת, לא כל-כך קלשקל לנחש איזה מספר ניתןצריך להציב במקום הנעלם <math> \ x</math> על מנת לקבל שוויון מובן מאליו., עלאך מנתנשתמש למצואבה אתכדי הפתרוןלהדגים הנכון,את ננצלפעולת חלקחילוץ מה[[אלגברההנעלם תיכונית/משוואות/הפעולותופתירת המותרות|פעולות המותרות]] בפתרון משוואותהמשוואה. אלו הן:
 
===חיבור או חיסור במספר כלשהו===
ברור מאנלוגית המאזניים שלנו, שכל חיבור או חיסור של מספר כלשהו משני הצדדים (מרגע זה אנו נקרא לצדדים '''אגפים''') של המשוואה לא ישנה את עובדת השוויון. מכיוון שאנו מעוניינים לחלץ את הנעלם, אנו מעוניינים שהנעלם יהיה בצד אחד ללא קבועים לכן נרצה לחסר מאגף שמאל של המשוואה את הקבוע <math<>\ \frac{5}{3}</math> אך מכיוון שלא ניתן לחסר רק מאגף שמאל ועדיין לשמור על השוויון הרי שחובה עלינו גם לחסר את אותו מספר גם מאגף ימין. נקבל:
<center>
<math>
\ (x+3)-3=(5)-3
\left(\frac{3}{4} x +\frac{5}{3}\right)-\frac{5}{3}=\left(2-1\right)-\frac{5}{3}
</math>
<br/center>
{{הארה|הדרך הנפוצה "להיפטר" מאיבר חופשי היא '''העברת אגף''', לוקחים את המספר ומעבירים אותו לאגף השני ומשנים לו את הסימן. זאת בעצם הפעולה שעשינו עכשיו אחרי שמחשבים את צד שמאל, האיבר נעלם כי מחסרים אותו באותו המספר ומצד שמאל מופיע המספר הנגדי של האיבר.}}
ולאחר חישוב פשוט נגיע למשוואה:
<center>
<math>
\ x=2
\frac{3}{4} x +\frac{5}{3}-\frac{5}{3}=2-1-\frac{5}{3}
</math><br>
</center>
 
וזהו! פתרנו את המשוואה ומצאנו לאיזה מספר <math>\ x</math> שווה. עכשיו ננסה לפתור משוואה שלאיקס יש מקדם.
 
==חילוץ נעלם עם מקדם==
המקדם זהו המספר המוכפל בנעלם, במקרה שלנו <math>\ x</math>.<br />
במשוואות כאלה גם אם נבודד את הנעלם עדיין לא נקבל משוואה ברורה של מה <math>\ x</math> שווה. לכן אחרי שנבודד נעשה פעולה נוספת.
ניקח לדוגמא את המקרה של המשוואה הבאה:
<center>
<math>
\ \frac{3}{4} x +\frac{5}{3}=2-1
</math>
</center>
נתחיל לפתור אותה כמו שפתרנו את המשוואה הקודמת, בהתחלה נעביר אגף את האיבר החופשי:
<center>
<math>
\frac{3}{4} x=2-1-\frac{5}{3}
שורה 27 ⟵ 47:
</math>
</center>
כעת יש לנו את הנעלם באגף שמאל וקבוע באגף ימין אך לא סיימנו, מכיוון שהנעלם אינו חופשי. הוא מוכפל בשלושה רבעים. על מנת לפתור זאת לבצע פעולה מותרת נוספתחילוק:
 
===כפל או חילוק במספר קבוע שאינו 0===
אנו מעוניינים לסלק את המקדם של <math>\ x</math> או במילים אחרות להפכו ל-1. כדי לעשות זאת כל שעלינו לעשות זה כפללחלק שלאת שני האגפיםהנעלם במספר ההפכישהוא שלמוכפל <math>\frac{3}{4}</math>.בו, כלומראך אנואנחנו נכפיללא אתיכולים שנילעשות האגפיםפעולה ב-<math>\frac{4}{3}</math>מסויימת רק על צד אחד כמו שכבר למדנו אז נבצע אותה על שני ונקבלהצדדים:
<center>
<math>
שורה 35 ⟵ 55:
</math><br>
<math>
\frac{4}{3}\cdot\left(\frac{3}{4}x\right)=:\frac{43}{34}\cdot=\left(-\frac{2}{3}\right):\frac{3}{4}
</math><br>
<math>
\frac{43}{34}x\cdot\frac{34}{43}x=-\frac{42}{3}\cdot\frac{24}{3}
</math><br>
<math>