מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/מספרים מרוכבים/נוסחת אוילר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מתוך מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/מספרים מרוכבים/המישור המרוכב וההצגה הקוטבית
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1:
חלק זה מיועד להרחבה ולהעשרה, ואינו נכלל בחומר הלימוד לבגרות עד.
==נוסחת אוילר==
חלק זה מיועד להרחבה ולהעשרה, ואינו נכלל בחומר הלימוד לבגרות.
 
למספר <math>e=2.7183\dots</math> המכונה '''בסיס הלוגריתם הטבעי''' יש חשיבות רבה במתמטיקה, והוא מופיע בהקשרים שונים ומשונים. בחלק זה נלמד על אחד מהקשרים אלו.
שורה 8 ⟵ 7:
ממבט ראשון השאלה עלולה להיראות חסרת פשר. לא ברור איזו משמעות ניתן לייחס למעריך שהוא מספר מרוכב. עם זאת, אין זה אומר שלא ניתן למצוא משמעות שכזו. כדאי לזכור כי גם <math>e^\sqrt2</math> אינה חזקה שאנו רגילים לה באלגברה הבסיסית, בה אנחנו עובדים עם חזקות שהן מספרים רציונליים בלבד.
 
===נוסחת אוילר===
אחת התגליות החשובות שגילה המתמטיקאי לאונרד אוילר (מהמתמטיקאים הפורים ביותר בכל הזמנים) היתה המשמעות של אותה חזקה. מתברר כי מתקיימת הנוסחה הבאה:
 
:<math>e^{\theta i}=\cos({\theta})+i\sin({\theta})</math>
 
נוסחה זו נקראת '''נוסחת אוילר'''.
 
הוכחת נוסחה זו דורשת ידע ב[[חשבון אינפיניטסימלי]] ובפרט בתחום העוסק ב[[טור טיילור|טורי טיילור]]. בסוף חלק זה נראה את רעיון ההוכחה, אך לא נוכיח את הנוסחה בצורה מדויקת לחלוטין. לעת עתה ננסה להבין את משמעות הנוסחה.
 
===מהות נוסחת אוילר===
מהנוסחה עולה כי <math>e</math> בחזקת מספר מרוכב הוא בעצמו מספר מרוכב. מהנוסחה עוד עולה כי ניתן לתאר כל מספר הנתון בהצגה קוטבית בתור חזקה של <math>e</math> :
 
כמו גם שניתן לתאר כל מספר הנתון בהצגה טריגונומטרית גם בתור חזקה של <math>e</math> באמצעות הנוסחה:
 
:<math>r\cdot\Big[\cos({\theta})+i\sin({\theta})\Big]=r\cdot e^{\theta i}</math> .
:: נוסחה זו קצרה יותר לכתיבה מאשר ההצגה הקוטבית ולכן לרוב מעדיפים להשתמש בה.
:: קל לשימוש - מהנוסחה הזו יותר ברורות תכונות הכפל, החילוק והחזקה שאותן נראה בפרק הבא.
 
בעזרת שימוש בחוקי החזקות הבסיסיים, קל לחשב את החזקה של <math>e</math> עבור מספר מרוכב שנתון בצורהמהצורה <math>a+bi</math> :
נוסחה זו קצרה יותר לכתיבה מאשר הנוסחה שמכילה את הפונקציות הטריגונומטריות, ולכן לרוב מעדיפים להשתמש בה. כמו כן, מהנוסחה הזו יותר ברורות תכונות הכפל, החילוק והחזקה שאותן נראה בפרק הבא.
 
בעזרת שימוש בחוקי החזקות הבסיסיים, קל לחשב את החזקה של <math>e</math> עבור מספר מרוכב שנתון בצורה <math>a+bi</math> :
 
:<math>e^{a+bi}=e^a\cdot e^{bi}=e^a\cdot\mbox{cis}(b)</math>
 
כלומר, <math>e</math> בחזקת המספר <math>a+bi</math> הוא מספר מרוכב שאורכו <math>e^a</math> והזוית שלו עם הכיוון החיובי של ציר <math>x</math> היא <math>b</math> . הגדרה זו מתלכדת עם ההגדרה המקורית של <math>e</math> עבור מספרים ממשיים בלבד: כאשר <math>b=0</math> נקבל את המספר הממשי <math>e^a</math> .
 
הגדרה זו מתלכדת עם ההגדרה המקורית של <math>e</math> עבור מספרים ממשיים בלבד: כאשר <math>b=0</math> נקבל את המספר הממשי <math>e^a</math> .
 
===זהות אוילר (<math>e^{\pi i}</math>) ===
מקרה פרטי של השימוש בנוסחת אוילר הוא כאשר <math>\theta=\pi</math> . במקרה זה נקבל:
 
שורה 36 ⟵ 40:
:<math>e^{\pi i}+1=0</math> .
 
זהות זו מכונה '''זהות אוילר''' ונחשבת בעיני רבים לאחת מהזהויות היפות במתמטיקה. היא קושרת יחד חמישה מהמספרים הבסיסיים ביותר במתמטיקה: <math>0</math> , שהוא המספר הנייטרלי ביחס לחיבור, <math>1</math> שהוא המספר הנייטרלי ביחס לכפל, <math>\pi</math> שהוא היחס בין היקף המעגל לקוטרו, <math>e</math> ו- <math>i</math> .
 
 
===הוכחה===
בחלק זה נראה את רעיון ההוכחה של נוסחת אוילר. ההוכחה מתבססת על התכונה <math>i^2=-1</math> ועל טור הטיילור של הפונקציות <math>e^x,\sin(x),\cos(x)</math> .