ניתוח יצירות ספרותיות/ויליאם גולדינג/בעל זבוב: הבדלים בין גרסאות בדף

נבחר למנהיג הקבוצה בהתחלת הסיפור, ראלף מייצג סדר, תרבות, מודרניות ודמוקרטיה. בזמן ששאר הילדים משחקים נהנים ומנסים להתחמק מהעבודה, ראלף מחליט על בניית הסוכות למחסה ועל דרכים אפשריות להבטחת השרדותם של כולם. ראלף נשאר נחוש בדעתו להימנע מלהתדרדר לפראיות, ורק לרגע חושב על הצטרפות לג'ק וקבוצתו, וזאת על מנת להציל את חייו. כאשר ראלף צד חזיר בר לראשונה, הוא חווה "התרגשות" משפיכות הדמים ומהאלימות, וכאשר הוא מצטרף לארוחה של ג'ק וחבורתו הוא נסחף איתם בפולחן הריקוד ומשתתף בהריגת סיימון. עצם הידיעה שיצר הרע קיים בו, כמו בכל בן אנוש, היא טראגית מאוד, דבר הגורם לו לשקוע בעצבות ותחושת כישלון. אולם ידיעה זו מאפשרת לו להתגבר על הכניעה ליצר הרע. סיפורו של ראלף הוא טראגי למחצה: למרות שהוא נחלץ, הוא ממרר בבכי לראשונה אל מול הידיעה שהאדם מכיל בתוכו את היצר הרע.

 

היה מנהיג המקהלה בבית ספר באנגליה ומתחרה עם ראלף על תפקיד המנהיג באי. הוא שחום-עור ומתואר כדמות שתלטנית השולטת במקהלה, יותר מאשר מנהיגה אותה. הוא מנהיג הציידים ומתעמת עם ראלף. עם הזמן, יותר ויותר ילדים עוזבים את חבורתו המסודרת של ראלף ומצטרפים לחבורתו השבטית של ג'ק ונגד ראלף, סיימון וחזרזיר. ג'ק הוא ההפך הגמור מראלף. מתחילת הספר, ג'ק רודף אחר שליטה וכוח מעל כל דבר

אחר. לאט לאט הוא מאבד את התכונות והערכים אותם רכש בבית ספר ובמקהלה: פעם הראשונה הוא אינו יכול להרוג את החזיר שנקרא בדרכו, אולם במהרה הוא נהיה אובססיבי ומקדיש את עצמו לצייד, צובע את פנוי כברברי ומתמסר לשפיכות דמים. ככל שג'ק ניהיה יותר פראי, כך הוא שולט יותר בשאר הקבוצה. למעשה, בניגוד לראלף, סיימון וחזרזיר, שאר הילדים הולכים בעקבות ג'ק ומאבדים יכולת ריסון ושליטה עצמית ומאמצים אלימות וברבריות. אהבתו ורדיפתו של ג'ק את הכוח, הסמכות והאלימות הם הנותנים לו את הרגשת העליונות. לקראת סוף הרומן, ג'ק למד לנצל את פחד הילדים מהמפלצת כדי לשלוט בהתנהגותם - דבר המראה כיצד אמונה, ע"י מניפולציה, יכולה לשמש ככלי להטלת סמכות. ג'ק מיוצג ע"י גולדינג כדימוי לפשיזם.