חומרי בניה/אגרגטים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ שוחזר מעריכות של 132.76.10.43 (שיחה) לעריכה האחרונה של 81.218.105.2 תגית: שחזור |
||
שורה 63:
נקודת היחוס הטבעית למדידת רטיבות האגרגט היא מצב יבש בתנור (כלומר ללא מים בכלל). אבל לצורך שימוש באגרגטים לבטון, משתמשים במצב האגרגט הרווי יבש פנים כאל מצב יחוס (מכיוון שבמצב זה האגרגט אינו מוסיף או גורע מים מהתערובת). הספיגות הכוללת של האגרגט היא ההפרש בין תכולת המים במצב היבש בתנור למצב הרווי יבש פנים. ספיגות האגרגט היא ההפרש בין מצב הרטיבות הנתון של האגרגט למצב הרווי יבש פנים. כאשר הרטיבות נמוכה מהרטיבות במצה הרווי יבש פנים, האגרגט סופג והרטיבות שלילית. כאשר האגרגט במצב רווי רטוב פנים הרטיבות חיובית.
===צפיפות===
====משקל סגולי מרחבי====
משקל סגולי מרחבי של אגרגטים לבטון נמדד במצב רווי יבש פנים. כלומר, משקל האגרגט, כולל המים שיביכולתו לספוג, חלקי נפח האגרגט, כולל החללים הפנימיים שבו. המשקל הסגולי המרחבי של אגרגטים רגילים לבטון הוא בסביבות 2.6 עד 2.7 ק"ג לליטר. אגרגטים כבדים משמשים לבטון כבד המשמש לחסימת קרינה וליסודות במקרים מיוחדים. אגרגט כבד נפוץ הוא הבריט, בעל משקל סגולי מרחבי של כ- 4 ק"ג לליטר. אגרגטים קלים משמשים להכנת בטון קל. אגרגטים קלים נפוצים הם: חרסית תפוחה, פומיס וסקוריה.
====משקל מרחבי=====
משקל מרחבי הוא המשקל של אגרגטים בצובר בעל נפח ידוע. הוא משמש, לדוגמה, כדי לחשב קיבול של משאיות. נפח הארגז של המשאית ידוע, והמשקל המרחבי של האגרגט מאפשר לחשב כמה טון אגרגט ניתן להעמיס לארגז. בדיקת המשקל המרחבי נעשית ע"י חלוקת משקל האגרגט בנפח הכלי בו הוא נמצא. נפח זה כולל הן את הנפח של האגרגט עצמו, והן את נפח החללים שבין האגרגטים.
==דרישות התקן מאגרגטים לבטון==
| |||