ערבית/ספרותית/אלף-בית: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
font |
font |
||
שורה 2:
*לאותיות בערבית ישנן 4 צורות-כתיבה (מבודדת, תחילית, אמצעית וסופית). הצורה המבודדת היא המייצגת את האות.
*כל האותיות מתחברות פרט לשש בודדות (ראו בסוף הדף).
*כאשר האות אליף (<font size=5>ا</font
*בראש המלה תבוא אות בצורת תחילית, באמצע המלה אמצעית, בסוף המלה סופית. אם באמצע או בתחילת המלה יש אות סנובית (ראו בסוף הדף) אז האות שאחריה תבוא בצורת תחילית. לא קיים מצב בו צורה אמצעית תבוא ללא חיבור משני צדדיה (להזכירכם: אות סנובית יכולה להתחבר רק לאות שלפניה, ואם זו אות סנובית - שניהן לא מתחברות אחת לשניה). דוגמאות: <font size=5>واو</font
שורה 20:
|-
| אליף*
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>ا</font
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>ـا</font
| ʔ
|align=right| משמשת כאם קריאה או כעיצור, אז יש להוסיף מעליה/תחתיה <font size=>ء</font> קטנה = <font size=5>أ إ</font
|-
| בּאא'
! <font size=5>ب</font
! <font size=5>بـ</font
! <font size=5>ـبـ</font
! <font size=5>ـب</font
| b
|align=right| כהגיית "ב". הצליל [v] אינו קיים בערבית, אך יש המציינים אותו כ- <font size=5>ڤ</font> (למשל בשלטי-דרך בישראל בתעתוק "ו"), אך האות אינה קיימת רשמית,{{ש}}ויש המתעתקים "ו" באות <font size=5>ف</font> ("פ רפה") כי זהו הצליל הדומה ביותר ל"ו" בערבית, לדוגמה: המילה ורד (Vered) מתועתקת <font size=5>ڤرد</font
|-
| תּאא'
! <font size=5>ت</font
! <font size=5>تـ</font
! <font size=5>ـتـ</font
! <font size=5>ـت</font
| t
|align=right| כהגיית "ת"
|-
| ת'אא'
! <font size=5>ث</font
! <font size=5>ثـ</font
! <font size=5>ـثـ</font
! <font size=5>ـث</font
| θ
|align=right| כהגיית Th במלה האנגלית "think" - כהגיית "ת רפה" (תֿ) המקורית שבפי התימנים
|-
| ג'ים
! <font size=5>ج</font
! <font size=5>جـ</font
! <font size=5>ـجـ</font
! <font size=5>ـج</font
| ʤ (או ɡ או ʒ)
|align=right| כהגיית "ג גרושה" (ג'). בערבית מצרית כהגיית "ג"
|-
| חאא'
! <font size=5>ح</font
! <font size=5>حـ</font
! <font size=5>ـحـ</font
! <font size=5>ـح</font
| ħ
|align=right| כהגיית "ח" המקורית שבפי עדות המזרח - חיכוך בלוע
|-
| ח'אא'
! <font size=5>خ</font
! <font size=5>خـ</font
! <font size=5>ـخـ</font
! <font size=5>ـخ</font
| χ (או x)
|align=right| כהגיית "כ רפה"
|-
| דאל*
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>د</font
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>ـد</font
| d
|align=right| כהגיית "ד"
|-
| ד'אל*
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>ذ</font
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>ـذ</font
| ð
|align=right| כהגיית Th במלה האנגלית "the" - כהגיית "ד רפה" (דֿ) המקורית שבפי התימנים
|-
| רא*
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>ر</font
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>ـر</font
| r
|align=right| כהגיית "ר" לשונית מתגלגלת שבפי עדות המזרח ויוצאי אירופה מסוימים
|-
| זאי*
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>ز</font
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>ـز</font
| z
|align=right| כהגיית "ז"
|-
| סין
! <font size=5>س</font
! <font size=5>سـ</font
! <font size=5>ـسـ</font
! <font size=5>ـس</font
| s
|align=right| כהגיית "ס", אך מקבילה ל"שׁ" העברית כאשר יש שורש משותף למלה בעברית ובערבית. לדוגמה: שׁנה - <font size=5>سنة</font
|-
| שין
! <font size=5>ش</font
! <font size=5>شـ</font
! <font size=5>ـشـ</font
! <font size=5>ـش</font
| ʃ
|align=right| כהגיית "שׁ"
|-
| צאד
! <font size=5>ص</font
! <font size=5>صـ</font
! <font size=5>ـصـ</font
! <font size=5>ـص</font
| sˤ
|align=right| כהגיית "ס מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע - כהגיית "צ" המקורית שבפי עדות המזרח
|-
| ד֗אד
! <font size=5>ض</font
! <font size=5>ضـ</font
! <font size=5>ـضـ</font
! <font size=5>ـض</font
| dˤ
|align=right| כהגיית "ד מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע (אין מקבילה עברית)
|-
| טאא'
! <font size=5>ط</font
! <font size=5>طـ</font
! <font size=5>ـطـ</font
! <font size=5>ـط</font
| tˤ
|align=right| כהגיית "ט מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע - כהגיית "ט" המקורית שבפי עדות המזרח
|-
| ט'אא'
! <font size=5>ظ</font
! <font size=5>ظـ</font
! <font size=5>ـظـ</font
! <font size=5>ـظ</font
| ðˤ (או zˤ)
|align=right| כהגיית Th במלה האנגלית "the" אך מלועלעת - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע (אין מקבילה עברית)
|-
| עין
! <font size=5>ع</font
! <font size=5>عـ</font
! <font size=5>ـعـ</font
! <font size=5>ـع</font
| ʕ
|align=right| כהגיית "ע" המקורית שבפי עדות המזרח - חיכוך/מכה בלוע
|-
| ע'ין
! <font size=5>غ</font
! <font size=5>غـ</font
! <font size=5>ـغـ</font
! <font size=5>ـغ</font
| ʁ (או ɣ)
|align=right| כהגיית "ג רפה" (גֿ) המקורית שבפי עדות המזרח, "ר" אשכנזית (קרובה ל-R צרפתית)
|-
| פאא'
! <font size=5>ف</font
! <font size=5>فـ</font
! <font size=5>ـفـ</font
! <font size=5>ـف</font
| f
|align=right| כהגיית "פ רפה"
|-
| קאף
! <font size=5>ق</font
! <font size=5>قـ</font
! <font size=5>ـقـ</font
! <font size=5>ـق</font
| q
|align=right| בפי רוב דוברי הערבית כהגיית "ק" המקורית (מן הענבל). העיראקים מבטאים אותה כך, המצרים פחות
|-
| כּאף
! <font size=5>ك</font
! <font size=5>كـ</font
! <font size=5>ـكـ</font
! <font size=5>ـك</font
| k
|align=right| כהגיית "כ"
|-
| לאם
! <font size=5>ل</font
! <font size=5>لـ</font
! <font size=5>ـلـ</font
! <font size=5>ـل</font
| l
|align=right| כהגיית "ל"
|-
| מִים
! <font size=5>م</font
! <font size=5>مـ</font
! <font size=5>ـمـ</font
! <font size=5>ـم</font
| m
|align=right| כהגיית "מ"
|-
| נון
! <font size=5>ن</font
! <font size=5>نـ</font
! <font size=5>ـنـ</font
! <font size=5>ـن</font
| n
|align=right| כהגיית "נ"
|-
| האא'
! <font size=5>ﻩ</font
! <font size=5>هـ</font
! <font size=5>ـهـ</font
! <font size=5>ـه</font
| h
|align=right| כהגיית "ה"
|-
| ואו*
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>و</font
!colspan=2{{כ}}| <font size=5>ـو</font
| w
|align=right| משמשת כאם-קריאה או כעיצור, כהגיית W אנגלית והאות ו בעברית
|-
| יאא'
! <font size=5>ي</font
! <font size=5>يـ</font
! <font size=5>ـيـ</font
! <font size=5>ـي</font
| j
|align=right| משמשת כאם-קריאה או "י" עיצורית
| |||