ערבית/ספרותית/כינויים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WOSlinker (שיחה | תרומות)
font
שורה 8:
 
====גוף ראשון====
כינוי הקניין בגוף ראשון (מדבר) ('''שלי''') נוצר בעזרת הוספת '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|כסרה]] + האות''' <font size=5>'''ي'''</font size=2>,
:לדוגמה: כלבי = <font size=5>'''كَلْبِي'''</font size=2>, חברי = <font size=5>'''رَفِيقِي'''</font size=2>, בית ספרי = <font size=5>'''مَدْرَسْتِي'''</font size=2>.
 
====גוף שני====
כינוי הקניין בגוף שני (נוכח) ('''שלְךָ, שלָךְ''') נוצר '''''בזכר''''' בתוספת '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]]''' + '''האות''' <font size=5>'''كَ'''</font size=2> (כּאף + פתחה = כַּה),
:לדוגמה: <font size=5>'''بَيْتُكَ'''</font size=2> - ביתךָ (קראו בַּיְתֻכַּ), <font size=5>'''تِلْمِيذُكَ'''</font size=2> - תלמידךָ (קראו תִלְמִידֻ'כַּ),
'''''ובנקבה''''' יש להוסיף '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]]''' + '''האות''' <font size=5>'''كِ'''</font size=2> (כּאף + כסרה = כִּי),
:לדוגמה: <font size=5>'''مُعَلِّمُكِ'''</font size=2> - מורךְ (קראו מֻעַלְלִמֻכִּ), <font size=5>'''دَارُكِ'''</font size=2> - דירתֵךְ (קראו דַארֻכִּ).
 
====גוף שלישי====
כינוי הקניין בגוף שלישי (נסתר) ('''שלו, שלה''') נוצר '''''בזכר''''' בתוספת '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]] + האות''' <font size=5>'''هُ'''</font size=2> (הא + דמה = הוּ),
:לדוגמה: <font size=5>'''ثَوْبُهُ'''</font size=2> - בגדו (קראו תַ'וְובֻּהוּ), <font size=5>'''دَوْرُهُ'''</font size=2> - תורו (קראו דַוְורֻהוּ),
'''''ובנקבה''''' יש להוסיף '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]] + צמד האותיות''' <font size=5>'''هَا'''</font size=2>,
:לדוגמה: <font size=5>'''يَدُهَا'''</font size=2> - ידה (קראו יַדֻהַא), <font size=5>'''مَدْرَسْتُهَا'''</font size=2> - בית ספרה (קראו מַדְרַסְתֻהַא). יש לציין שבהטיות כאלה התא מרבותה (<font size=5>'''ة'''</font size=2>) הופכת ל-<font size=5>'''ت'''</font size=2>, וכך <font size=5>'''مَدْرَسْة'''</font size=2> הופכת ל - <"font size="5>'''مَدْرَسْتُهَا'''</font>
 
==כינוי מושא==
</font size=2>כינויי מושא מוספים לפועל, על מנת לציין את המושא הישיר שלו. התופעה קיימת גם בשפה העברית, כמו "אהבתיה" או "היכרתיו".<br />
כינויי המושא זהים לחלוטין לכינויי הקניין, מלבד גוף ראשון שהסיומת שלו היא <font size=5>نِي.<br />
</font size=2>כאשר יש אליף חוצצת, בצורת העבר של גוף נסתרים, היא נשמטת לפני כינוי מושא. לצורת העבר של גוף הנוכחים (<font size=5>تُم</font size=2>) נוספת ו' כאם קריאה (<font size=5>تُمُو</font size=2>). בצורות הפעלים המסתיימות באליף מקצורה, תוחלף זו האחרונה באליף כאם קריאה.</font>
 
==כינוי זיקה==
</font size=2>כינויי הזיקה מקבילים למילית "אשר" בעברית. למעשה, הן משמשות פתיחה לפסוקית לוואי, שמתארת שם עצם מסוים. צורתו של כינוי הקניין תלויה בשם העצם אותו מתארת הפסוקית.<br />
יש ארבע נטיות של כינויי מושא, לפי זכר ונקבה ולפי יחיד או רבים.
#צורת זכר, יחיד: <font size=5>الَّذِي</font size=2>
#צורת נקבה, יחיד: <font size=5>الَّتِي</font size=2>
#צורת זכר, רבים: <font size=5>الَّذِينَ</font size=2>
#צורת נקבה, רבים: <font size=5>الَّوَاتِي</font size=2>
כינוי זיקה יופיע רק אחרי שם מיודע- כלומר בעל כינוי קניין, נסמך או מסומן עם ال הידיעה. עבור שמות שאינם מיודעים אין משתמשים בכינוי זיקה.
[[קטגוריה:ערבית]]