אירופה בעת החדשה המוקדמת/מרטין לותר וראשית הרפורמציה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rotlink (שיחה | תרומות)
מ קישור שבור
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
=משברי הנצרות בשלהי ימי הביניים=
==הכריזמההסכיזמה הגדולה (שלהי המאה ה-15)==
# "גלות בבל של הכנסייה" - בשנת 1305 בעקבות יריבות בין משפחות ברומא, האפיפיור נאלץ לברוח ומוצא מסתור באביניון (Avignon) ומקים את הביורוקרטיה והחצר שלו מחדש בעיר. אביניון שייכת לאפיפיור אבל נמצאת בטרטוריה של צרפת. האפיפיור יישאר בצרפת כשבעים שנה, 1309-1378.
# תום הגלות - האפיפיור אורבנוס השישי החזיר את האפיפיורות לרומא אולם קרדינלים (בכירי הכנסייה) התנגדו לחזרה אל רומא. לכן, אלו בחרו לעצמם אפיפיור חדש שימשיך להתגורר באביניון.
שורה 32:
# אישוש (Confirmatio) – טקס החוזר על אותה פעולה ומבטיח את שייכות הילד לכנסיה [כיוון שסקרמנט הטבילה מתבצע בילדות ואין כאן בחירה מרצון בדת הנצרות, יש צורך לאשש את שייכות הילד לנצרות על ידי חזרה על הטקס עם בגרותו של הילד]
# נישואים (Matrimonium) – פעולת חיתון, מברכת והופכת את הזוג לנשואי גם בעיני האל. אין אפשרות לבטל אותו.
# משיכהמשיחה אחרונה (Extrema unctio) – הכומר מגיע אל ביתו של אדם הנמצא על ערש דווי ופוטר אותו מחטאיו באמצעות הטקס. טקס מעבר מהעולם הזה לעולם הבא, הטוב יותר.
# כניסה למעמד הכמורה (אורדינציה Ordinatio) – הפיכת אדם לאיש כנסיה.
# סעודת האדון, (Eucharistia) - טקס המיסיה (אכילת לחם הקודש). הכומר מבצע אותו מידי יום ראשון. בפועל פעם-פעמים בשנה. הטקס מחדש את הברית בין האדם לאל. במהלכו הוא לוקח לחם ויין. מבצע סקרמנט שבמהלכו הופך היין והלחם לדמו ולגופו של ישו. לאחר מכן הוא נותן אותם למאמינים. בפועל הוא נותן רק את הלחם קטן (רוסטיה), שם אותה על לשון המאמינים. כך המאמין לוקח לתוך גופו, באופן מעשי, את גוף ישו.
שורה 49:
 
===מרטין לותר (Martin Luther ; 1438-1546) ושטרות המחילה===
מרתין לותר, איש רנסנס צפוני, התקיף את מכירת שטרות המחילה. הוא אנואינו הראשון, היו לפניו כמו ארסמוס מרוטרדם נוצרים אוונגלים.
 
לותר בן משפחת איכרים עמידיםאמידים. לותר התכוון להיות סטודנט למשפטים אך בעקבות סערה (חוויה דתית) הוא החליט להקדיש את חייו לנזורה. הוא נכנס למנזר אוגוסטיני. דווקא בגלל אותה חוויה דתית, בה הכיר את עצמו כחוטא מושלם, הוא הצטרף למסדר הקשה ביותר בנושאי חטא, כנראה כיוון שקיווה למצוא דרך הנזורה מזור לתחושת החטא, החרדה הקיומית שלו. בשנת 1508, הוא למד תיאולוגיה והפך לפרופסור באוניברסיטה "ויטנברג" (Wittenberg). אוניברסיטה קטנה וחדש שבה נמצאה מספר גדול של סטודנטים שחונכו כולם על ערכי ארסמוס ועל ברכי התביעה לרפורמה פנימית של הדת הנוצרית.
 
בשנת 1517 פרסם נזיר אוגסטיני מהעיר וניטברגר בסקסוניה את '''"ארפלט של 95 תזות"''' נגד שטרות המחילה.