גידול חיות מחמד/כלב: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כלביים
Cookbook2015 (שיחה | תרומות)
החלפת הדף בתוכן "{{תוכן עניינים| #/האם לאמץ כלב?/ #/איזה סוג לבחור?/ #/חינוך ואילוף/ #/עיקור וסירוס/ #/מז..."
תגית: החלפה
שורה 1:
{{תוכן עניינים|
==האם לאמץ כלב?==
#[[/האם לאמץ כלב?/]]
גידול כלב הוא משימה לא קלה בכלל, הדורשת משאבים רבים הן נפשיים והן כלכליים. בנוסף, כלב הוא חיה רגישה מאוד, ואם תקחו כלב ללא מחשבה מספקת תחילה ולאחר זמן קצר תחליטו לוותר עליו, הדבר עלול לפגוע בו מאוד. וידוע על יותר ממקרה אחד של כלבים שחלו ואף מתו כתוצאה משברון לב. על כן, לפני שאתם מאמצים כלב יש מספר שיקולים שעליכם לקחת בחשבון:
#[[/איזה סוג לבחור?/]]
* רצון: יש להתחשב בדעתם וברצונם של כל בני הבית:
#[[/חינוך ואילוף/]]
** נניח שהילדים מאוד רוצים לאמץ כלב אך ההורים אינם נלהבים כל כך. במקרה זה, ההמלצה היא לא לאמץ, או מכל מקום לא לאמץ מיד. לכך כמה סיבות:
#[[/עיקור וסירוס/]]
#[[/מזון/]]
#[[/עלויות כלכליות ובירוקרטיה/]]
}}
 
*** לרוב, לילדים נמאס מהר מדברים. וממש כפי שבחודש הראשון אחרי שקניתם להם את הפלייסטיישן הם שיחקו בו בלי הפסקה וכיום הוא שוכב מוזנח בסלון, כך גם יכול לקרות לכלב. ההבדל הוא, שבכלב צריך להמשיך ולטפל. במקרה כזה עול הגידול ייפול על ההורים, והם עלולים להתייאש ולרצות להחזיר את הכלב.
*** מאידך, אם הילדים הם מספיק גדולים (למשל, בגילאי העשרה, ולא ילדים צעירים), והם כבר הראו שהם יודעים לקחת אחריות על דברים ולהתמיד, ניתן לשקול את העניין בזהירות.
*** דרך אפשרית לבדיקת אחריות הילדים היא לקנות להם, בתור מעין "אימון", אוגרים, ולראות האם הם מעניקים למכרסמים הקטנים טיפול מסור. אם הילדים מתמידים, סביר להניח שיתמידו גם בטיפול בכלב.
*** ילדים גדלים ומתבגרים. אם ילד בגיל 10 מבלה את רוב זמנו בבית ואצל שכנים, הרי שנער בן 16 מבלה חלק גדול הרבה יותר מזמנו מחוץ לבית. לכן, ייתכן שבתור ילד יהיה לו זמן רב לטפל בכלב, אך משיגדל ימצא לו עיסוקים נוספים שעלולים לבוא על חשבון הטיפול. בנוסף, נערים בגיל 18 מתגייסים ועוזבים את הבית לתקופה ארוכה, במהלכה רוב עול הטיפול ייפול על ההורים. גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא נפשו של הכלב: אם הכלב נקשר לילד, יהיה לו קשה מאוד להתמודד עם העובדה שהילד פתאום "נעלם".
** אם אחד מבני הזוג מעוניין לאמץ והשני מתנגד עלולה להיווצר בעייה. לא רק שהימצאותו של כלב בניגוד לדעתו של אחד מהם עלולה לערער את היחסים ביניהם, אלא שהכלב יהיה אומלל מאוד. כאמור למעלה, כלבים הם חיה רגישה מאוד והם חשים הכל. כלב שמרגיש שלא רוצים בו יהיה מאוד אומלל ומתוסכל, ואם אתם באמת אוהבים כלבים לא תרצו לעולל לו כזה דבר.
**אם גרים בדירה שכורה יש לוודא עם בעלי הבית שזה בסדר מבחינתם. אם גרים עם שותפים חשוב שגם הם יאהבו את הכלב, ולא להסתפק ב"לא מפריע לי".
 
* אלרגיה: יש הרבה יותר אנשים שאלרגיים לחתולים מאשר לכלבים, ובכל זאת מומלץ לבדוק האם מישהו מבני הבית אלרגי לכלבים האופן כללי, או לסוג מסויים של כלבים (ר' גם בהמשך בבחירת סוג הכלב).
 
* זמינות: כלב דורש תשומת לב רבה. ראשית, יש להוציאו לטיול שלוש פעמים ביום על מנת שיעשה את צרכיו, גם ביום חורף קפוא בו לא בא לכם לצאת מהפוך, וגם ביום קייץ נוראי בו כל רצונכם הוא להידבק למזגן. זאת, בנוסף לתשומת הלב שהוא דורש בהיותו בבית, לביקורים אצל הוטרינר ועוד. לכן, אם אינכם בטוחים שיהיה לכם זמן לטפל בכלב - אל תקחו אחד.
**אם אתם עובדים במשרה מלאה רצוי לא לקחת כלב, אלא אם כן יש לכם גינה פרטית בה יוכל לשהות בשעה שאינכם נמצאים.
**זכרו: שחרור כלב לבדו לרחוב מהווה עברה על החוק, שלא לומר סכנה לכלב. אל תבנו על כך שהכלב יוכל לשוטט ברחובות בזמן שאתם לא תהיו בבית, וכך ייחסך לכם חלק מהטיפול בו.
** גורים זקוקים להרבה יותר תשומת לב מבוגרים: בעוד שניתן להוציא כלב בוגר שלוש פעמים ביום בלבד, הרי שגורים יש להוציא כל 4-5 שעות ולעיתים אף בתדירות גדולה יותר - תלוי בגיל ובאופי הכלב.
** יחד עם זאת, ניתן תמיד לשכור "דוגיסיטר" - מישהו שיטייל עם הכלב מדי פעם וידאג לו. ועדיין, זהו הפתרון הפחות מועדף.
**הריון: ידוע שהימצאותו של כלב בבית טובה לילדים, מחסנת אותם, גורמת להם להיות נינוחים יותר וכו'. ועדיין, אם אתם בהריון או מטפלים בילדים קטנים, קחו בחשבון שהכלב עלול להוסיף עליכם עוד מעמסה.
**אילוף: בכלבים צעירים יש להשקיע זמן ומאמץ על מנת לאלפם או לחנכם. אם מדובר בכלב קטן אז ניחא, אבל כלב גדול חייב לעבור אילוף (או חינוך) על מנת שלא יהווה סכנה, ולו למראית עין.
 
* הוצאה כספית: גידול כלב כרוך בהוצאה כספית גדולה: לכלב קטן ההוצאה מתחילה ב- 100 ש"ח לחודש, ועבור כלב גדול היא מגיעה למאות ואפילו לאלף שקלים לחודש.
** ההוצאה הבסיסית: אוכל, אך זוהי ההוצאה הקטנה ביותר.
** רפואה מונעת: החוק מחייב לחסן את הכלב נגד כלבת פעם בשנה. בנוסף, רצוי לתת לכלב חיסונים נוספים כגון תילוע, משושה ועוד, וכל אלה עולים כסף.
** ביקורים אצל הוטרינר (שאינם לצורך רפואה מונעת): מאחר וכלבים אינם מבוטחים בקופת חולים (בניגוד לבני אדם), ההוצאה עבור צילום פשוט יכולה להגיע למאות שקלים. גם כאן, עלות הטיפול משתנה בהתאם לגודל הכלב (למשל: כלב גדול יצרוך יותר תרופות מאשר כלב קטן).
 
* לכלוך: אין דבר כזה כלב שלא משיר פרווה. יש אנשים שזה לא מפריע להם כל כך, יש אנשים שזה מפריע להם מאוד. ניתן אמנם לספר את הכלב, אך הדבר אינו מומלץ ומכל מקום אינו פותר את הבעיה באופן מוחלט.
 
לאחר שעברתם על כל הסעיפים הללו, להלן רשימה קצרה של היתרונות והחסרונות שבגידול כלבים:
 
'''* יתרונות''': מלמד את הילדים אחריות וחברות מהי, משמח ומעודד, נאמן עד אין קץ, מוריד לחץ דם (לפי מחקרים!) ומאריך את החיים, עוזר לאווירה נינוחה בבית, עוזר לפגוש אנשים חדשים ומקנה אווירה חיובית באופן כללי, שומר ומקנה הרגשת ביטחון, מעסיק כשמשעמם, מעלה ביטחון אצל ילדים (הילד שולט\דואג למשהו אחר ,סומכים עליו,דברים אלו מעלים לילד את הביטחון) לעיתים פועל כסיירת ניקיון - ברגע שנופל אוכל על הרצפה, הכלב אץ-רץ ו"מנקה" אותו,ישנם כלבים שעוזרים,משקמים, נכים, עיוורים, חולי אפילפסיה וכולי..ומתריעים לפני התקפים\איבוד הכרה\עילפון ואף עוזרים להרפא יותר מהר ממחלות זמניות כמו למשל אפילפסית ילדות, ישנם סוגים של כלבים כמו סאן ברנרד, טרייר רוסי שחור, בוקסר ועוד רבים, שפועלים כבייביסיטר במשרה מלאה ומשגיחים על
הילדים כשאתם במקלחת,בחדר, או סתם לא מסתכלים, לא, אל תשאירו את הילדים לבד - אבל גם אם זה קרה, תהיו בטוחים שהם בידיים טובות.
 
'''* חסרונות''': מלבד כלבים היפו-אלרגניים- הכלב משיר שערות, הגידול\הוצאות לטיול גוזל זמן רב, התמדה וכסף.
 
לסיכום: אימוץ כלב אינו דבר שיש להקל בו ראש, אם החלטתם לאמץ כלב- התחייבתם לטפל בו עד הסוף, ל10-18 שנים הבאות! אם עברתם על כל הפרמטרים, שקלתם אותם אחד לאחד והגעתם למסקנה שאתם רוצים ומסוגלים לאמץ כלב - אתם מוזמנים לעבור לסעיף הבא ולבחור לכם אחד.
 
==איזה סוג לבחור?==
===גזעי או מעורב?===
לכל אחת מהללו יש יתרונות וחסרונות:
*גזעי - יתרון: ניתן לדעת, בערך, מה יהיה האופי שלו: האם יש לו אופי של כלב שמירה, של כלב שהוא "נוח" לילדים, וכו'. מאידך, הרבה תלוי גם בחינוך של הכלב.
* גזעי - חסרונות:
**ישנן מחלות גנטיות רבות האופייניות לכלבים גזעיים בלבד. זאת, משום שאם שני ההורים נושאים את הגנים של המחלה הגזעית, סבירות גדולה שגם הגור שלהם יישא אותם.
** זיווגים רבים בין בני זוג מאותו הגזע נעשים בין קורבי משפחה מדרגה נמוכה, מה שמגדיל את הסיכון לעיוותים גנטים.
**מבחינת המחיר, מחירו של כלב גזעי יכול להגיע אפילו לאלפי שקלים ואף למעלה מכך, אם מדובר בגזע מבוקש מאוד, עם תעודות וכו'. בנוסף, מוכרי כלבים גזעיים עלולים להציב תנאים לקניית הכלב. למשל: אם מדובר בכלבה, המוכר עלול לדרוש, תמורת מכירתה, את הגורים שיוולדו לה בלידה הראשונה.
 
* מעורב - יתרונות:
** בדרך כלל בריאים יותר, הן משום שאינם נושאים את המחלות ה"גזעיות" והן משום שאין כמעט סיכוי שהוריהם היו קרובי משפחה מדרגה כלשהי.
** מחיר: לרוב ניתן לאמץ כלב מעורב מאחת העמותות במחיר סמלי של 150 ש"ח, המהווה בעצם תרומה לאגודה.
**חוכמה: אין הוכחות ברורות לכך, אך הטענה היא שכלבים מעורבים הם חכמים יותר, כנראה משום שהם פונקו פחות (למשל, חיו ברחוב ולא בבית גידול) ולכן למדו לשרוד טוב יותר.
 
*מעורב - חסרון: בגלל חוסר ידע גנטי אין לדעת מה יהיה אופיו, אילו מחלות גנטיות הוא נושא וכו'.
 
===גדול או קטן?===
מה עדיף?
 
הכל תלוי בסוג הכלב, ישנם כלבים גדולים מאוד שבכל זאת בנויים
לחיות בדירה, ואילו כלבים קטנים מאוד אנרגטיים שחייבים חצר,
לכן יש לשקול - כמה מקום יש בבית? מה גם שכלב גדול יותר, אוכל
יותר ודורש חפצים גדולים יותר (כגון: מיטה,קערות,משחקים..)
ולכן הטיפול בכלב גדול יהיה יקר יותר.
דבר נוסף שיש לשקול הוא ניסיון, אם זהו כלב ראשון, סביר להניח
שתרצו לשלוט עליו יותר ולכן כלב קטן יהיה קל יותר לשליטה ואילו
כלב גדול שלא חונך היטב עלול לא לציית וגם יהיה קשה לשלוט עליו.
 
בנוסף, חשוב לשים לב לגיל\גודל הילדים, אם מדובר בילדים קטנים,
תרצו שיהנו מלעשות איתו טיולים ולהיות עצמאים, וכמובן לא תרצו
להתלוות איתם לכל טיול ולכן כדי שהילד יוכל להחזיק ברצועה
ולשלוט בכלב ולא הכלב בו, רצוי להביא כלב קטן - למרות שכמובן
עם אילוף נכון, גם הכלבים הגדולים ביותר יכולים להיות עדינים
ואילו הקטנים למשוך ולהשתולל-זכרו הגודל לא קובע, הכל תלוי
בחינוך ובניסיון שלכם.
 
==חינוך ואילוף==
לרוב, הבעיה באילוף היא לא בכלב אלא באילוף לא נכון מצד הבעלים שלו. ולכן, כשמאלף מקצועי מגיע לביתכם הוא בעצם מלמד אתכם את לאלף אותו אתכם ומשקם את הכלב מהחינוך הקודם!!
לכן אל תמסרו כלב בשל התנהגותו בלבד.'''
יש מדריכים רבים כמעט בכל אתר, ואם בכל זאת אתם מתקשים בחינוך הכלב, או רוצים בטוב ביותר
ולא רוצים לקחת סיכונים, הזמינו מאלף - אפילו לפעם , פעמיים, אם הבעיה הכספית מטרידה אתכם,
ישנם מאלפים רבים בעמותות שעושים זאת בהתנדבות (הביאו את הכלב לשם בתיאום מראש).
 
בחירת מאלף ,
היום אנחנו יודעים שהדרך השלילית והפיזית (להרים יד על הכלב או להשתמש בקולר אלקטרוני)
היא פרימיטיבית, ולכן אם אתם מבחינים שהמאלף , מאמן את הכלב על הדרך השלילית (ענישה כשהכלב עושה לא נכון -במקום חיזוק כשהכלב עושה נכון) מדובר במאלף שפחות כדאי להכניס הביתה, אלו שיטות ישנות שעלולות לגרום לכלב שלכם לעשות דברים מתוך פחד, ולא רצון לשמח אתכם! מה גם
שהכלב יבין שכשמישהו "עצבני\כועס" עליו להיות אגרסיבי, ולכן כן יעשה גם הוא כשהוא יהיה עצבני
(כמו שאתם עושים) ובכל מקרה אנחנו לא רוצים לפגוע בכלב שלנו שאחרי הכל, יעודו בחיים הוא לשמור עלינו ולדאוג שנהיה שמחים ומרוצים.
===בבית או בחצר?===
אין תשובה ברורה, לשניהם יש יתרונות וחסרונות,
אם סוג הכלב שעיר לדוגמא, יהיה זה אבל לקשור אותו בחצר בקיץ של ישראל וגם בחורף,
מה גם שהסיכוי של כלב שחי בחוץ להידבק בקרציות וטפילים - גדול יותר.
היום , בעולם המודרני שלנו, כלב הוא לא רק לשמירה על הבית וסתם "עוד חיה" כלב יכול
להיות איתנו בבית בלי להרוס \ ללכלך או לעלות על הספות, אין סיבה שהכלב יישאר
בחוץ ולא יהנה מחברתכם, יש הסוברים שכלב בית מחונך יותר. בדרך כלל, הדבר נכון, כיוון, שלאדם יש ציפיות גדולות יותר לכלב הנמצא בבית ולכן, הם שומרים על חוקי המשמעת. בעוד שכשהכלב בחוץ, נותן תחושה של חוסר אחראיות מצד האדם. בשני המקרים, אם הכלב בבית או בחוץ, יש לטייל עם הכלב פעם אחת לפחות ביום בכדי לפתח אצל הכלב נאמנות לאדם, זכרו שזוהי לא הטלת וטו-
ניתן לשחק עם זה, פעם בפנים, כשיש יום נעים בחוץ הוא יכול להיות בחוץ, או בשעות שאתם
לא בבית להשגיח וכולי..
 
===אילוף מקצועי?===
תהליך האילוף מורכב ומשתנה בהתאם לגזע ולכלב עצמו. כלב שישמע לפקודות הבסיסיות, יהיה כלב שקל יותר לגדלו ולהופכו לבן משפחה.<br />
*אחת מטעויות הבסיס שעושים בני אדם כאשר הם מגדלים את כלבם ללא ידע מקצועי, היא האנשה וייחוס תכונות אנושיות לכלב.<br />
*האנשת כלבים היא בעצם הענשת כלבים. כלב הנו חיית להקה המחפשת את הפינה שלה ואת המנהיגות שתוביל אותה. מאלף מקצועי ידע לאבחן את הסביבה הטבעית של הכלב, לחזק את הדרוש ולמנוע תופעות שליטה עתידיות.
 
===ענישה===
מבלי להיכנס אל הוויכוח עתיק היומין בעד ונגד אלימות בחינוך כלבים, נזכיר את כלל הזהב:
 
גם אם מדובר בנזיפה מילולית וגם אם מדובר בענישה פיזית, הדבר חייב להיעשות '''מייד''' לאחר שהכלב ביצע את המעשה- אם חזרתם מהעבודה ונתקלתם בנייר טואלט לעוס אין צורך לנזוף בכלב,
הוא לא יקשר את זה למעשה ולא ידע מדוע אתם כועסים עליו, הוא גם עלול לקשר את זה לעובדה
שחזרתם מעבודה ושבכל פעם שאתם חוזרים עליו להתרחק כי אתם "כעוסים".
 
הדרך הטובה ביותר להעניש כלב או לנזוף בו היא לציין את שמו ולכעוס משהו כמו "רקסי רע!"
"רקסי אסור"! בקול כועס ותוקפני, בשביל כלבים- מכה ונזיפה חמורים באותה מידה, כך שרצוי
שלא תכו או תרימו יד על הכלב, הוא פשוט יהיה חשוף לאגרסיביות וכשהוא יהיה עצבני הוא עלול
גם לתקוף אתכם כיוון ש.. "ככה עושים , לא?"מה גם שהדבר ייגרום לו לפעול מתוך פחד ולא רצון לרצות אתכם.
 
אם מדובר במשהו חמור, אפשר לנהום עליו ולחשוף שיניים. מבחינת הכלב, צעד כזה קובע את עליונות הבעלים ומבהיר לכלב שהוא עשה משהו שאינו כשורה. כך תשיגו שתי ציפורים במכה אחת: גם הכלב יבין את כוונתכם, וגם תוכלו להימנע מאלימות כלפיו.
 
'''דבר שאינו יעיל''', הוא להגיע הביתה ולראות שהכלב עשה צרכים בתוך הבית, ואז לקחת את האף שלו ולשים אותו בתוך הצרכים, או לצעוק עליו ליד הצרכים. גם אז, הכלב לא יבין מה רוצים ממנו..
 
'''זכרו!'''
 
לרוב, הבעיה באילוף היא לא בכלב אלא באילוף לא נכון מצד הבעלים שלו. ולכן, כשמאלף מקצועי מגיע לביתכם הוא בעצם מלמד אתכם את לאלף אותו אתכם ומשקם את הכלב מהחינוך הקודם!!
לכן אל תמסרו כלב בשל התנהגותו בלבד.'''
'''
 
==סירוס/עיקור==
===בעד===
====מדוע העיקור והסירוס חשובים לבריאות הכלבים?====
עיקור הכלבה הוא אחד האמצעים החשובים למניעת דלקות רחם וגידולים סרטניים בעטין, והוא גורם חשוב בבריאות הכלבה. סירוס הזכרים מפחית את הסכנה של סרטן האשכים והערמונית. חייהם של כלבים שעברו עיקור או סירוס ארוכים יותר, בריאים יותר ואיכותיים יותר.
 
====האם עיקור וסירוס טבעיים לכלב שלי?====
בניגוד לבני אדם, הדחף המיני של כלבים הוא הורמונלי בלבד, וכך גם אינסטינקט האימהוּת. כאשר מונעים את יצירת ההורמונים המכתיבים את ההתנהגות המינית, הכלבים אינם חשים בחסר כלשהו. כאשר מונעים את ההתעברות וההריון, הכלבה אינה יודעת שהיא מפסידה משהו. כלבים, בניגוד לבני אדם, אינם שואפים לחוות את חווית ההורות ואין להם שליטה על מספר ההמלטות.<br />
מי שבוחר להימנע מהתערבות ומחליט שלא לעקר או לסרס מאפשר המלטה בלתי מבוקרת של גורים שלרובם לא ימצא בית, וסופם הזנחה או המתה.
====מדוע כדאי לעקר/לסרס?====
העיקור והסירוס חוסכים מהבעלים את חוסר הנוחות הכרוך בתקופות היחום המתרחשות פעמיים בשנה:
* בריחה מהבית ושוטטות (אצל זכרים), כולל סכנת הידרסות, הילכדות ע"י העירייה ועוד.
* דימום אצל כלבות.
* מטרד הנגרם כתוצאה מהתקהלות כלבים זכרים סביב הכלבה המיוחמת (עבור הכלבה, בעליה ושכניה).
* מאבקי זכרים הגורמים לפציעות קשות.
* העיקור והסירוס מזכים את בעלי הכלב בהנחה משמעותית (כ- 60%) באגרת הרשיון והכלבת.
* הסירוס ממתן את התנהגותם של הכלבים (זכרים). כלבים שעברו סירוס הם בעלי מזג נוח וטוב יותר.
* עשרות אלפי כלבים וגורים ננטשים מדי שנה. רק 10% מהם מוצאים בית. השאר מוצאים את מותם ברחובות, רעבים, מוזנחים או נדרסים תחת גלגלי רכב, או מורדמים למוות בכלביות העירוניות ובכלביות העמותות. עיקור וסירוס הוא אמצעי המניעה הראשון במעלה להפחתת ההמלטות בקרב כלבים, וכתוצאה מכך צמצום ההמתות והסבל של כלבים נטושים. זהו מעשה של חסד לכלבים, לבעליהם, לחברה ולסביבה.
 
===נגד===
השיקולים נגד עיקור וסירוס כלבים הם שניים: אסתטיים ומוסריים.
 
'''השיקול האסתטי'''- כלבים אשר עברו סירוס או עיקור, הם כלבים שמנים יותר. הדבר בדרך כלל מיוחס לירידה בקצב חילוף החומרים (מטבוליזם), עקב הפגיעה באיברי הרבייה. איברי הרבייה משחררים באופן בלתי פוסק הורמונים אל הגוף, וחלק מההשפעה של חומרים אלה, כך מסתבר, היא ריסון המשקל.
 
'''השיקול המוסרי'''- טענה הנשמעת רבות, היא שהסירוס והעיקור גורמים צער לבעלי החיים. כך, לפי טענה זו, כלב אשר עבר סירוס הוא כלב שפוחתת בו שמחת החיים. נוסף על כך, קיים גם איסור על פי הדת היהודית לסרס בני אדם ובעלי-חיים, כאשר בנוגע לבעלי החיים הדבר נובע מהאיסור על "צער בעלי חיים" (מקור הביטוי הוא בתלמוד). קיימת מחלוקת בין חכמים, האם האיסור הוא [[w:מצווה#"מדאורייתא" ו"מדרבנן"|מדאורייתא]] או [[w:מצווה#"מדאורייתא" ו"מדרבנן"|מדרבנן]], אבל כולם מסכימים שעל פי ה[[W:יהדות|יהדות]] הדבר אסור.
 
כיום, ניתן לשמוע קולות שונים אשר מתירים לסרס כלבים, עקב הגידול המדאיג בכלבי הרחוב, אשר גורם להם לאיכלוס-יתר ולמקרים רבים של רעב ומוות. בהתאם לעמדה זאת, הצער שנגרם לכלבים הוא קטן בהרבה עקב הסירוס שלהם, מאשר גוויעתם ברעב.
 
==מזון==
כיום ניתן המזון לכלב הבוגר בעיקר באמצעות ביסקוויטים בצורות שונות ושימורי בשר. חשוב לשים לב לאיכות המזון, משום שמזון מובחר מסייע לכלב להיות בריא יותר ומטופח יותר. אפשר ומומלץ לתת לכלב עצמות בקר שאותן ילעס במשך זמן רב, אבל אסור בשום פנים לתת לו עצמות עוף: הוא עלול לבלוע אותן מבלי שטחן אותן עד הסוף, ושברי העצמות שבקיבתו עלולים להזיק לו מאוד. רבים ממליצים לא לתת לכלב דבר מלבד הביסקוויטים, ולעשות זאת בשעה קבועה ביום למשך זמן מוגבל, אבל קיימות גם דעות אחרות בנושא.
אין לתת לכלב בשום פנים שוקולדים (קיים תחליף שוקולד לכלבים, בטעם חרובים, שהם אוהבים מאוד). אין לתת לכלב שאריות אחרי כל ארוחה ואסור להתפתות לתחנונים שלו. אחר כך קשה מאוד להיפטר מעודף המשקל שייווצר כך, ומבעיות בריאותיות אחרות.
כלבים (וגם חתולים) רגישים במיוחד לחומרים פסיכואקטיביים כגון [[w:קפאין|קפאין]] או [[w:תאוברומין|תאוברומין]], אשר קיימים בקפה ובשוקולד. חומרים אלו אינם מתפרקים בקלות בגוף שלהם (בשונה מבני אדם) ועלולים לגרום לנזק בלתי הפיך גם במינונים שלנו נראים קטנים מאוד. למשל, חצי חבילה של שוקולד יכולה להרוג כלב קטן או חתול. מכאן שאסור לתת לכלבים שוקולד או קפה או מאכלים המכילים קפאין בכלל. אותו הדין גם לגבי אלכוהול. אלכוהול בכמות שלבני אדם לא מזיקה כלל ואף יתכן ולא משפיעה, יכול לגרום נזק בלתי הפיך לכלב (גם מפאת גודלו, שקטן יותר מאיתנו, וגם מפאת חילוף החומרים השונה).
[[w:בירה|בירה]] גם בכמות מינימלית יכולה להרוג גם כלב גדול. הכישות שבבירה (גם בירה שחורה) הוא רעיל לכלבים.
לסיכום, על מנת להיות בטוחים, אוכל לכלבים ובשר נקי (וגם מוצרי חלב נקיים מתוספים כגון ממתיקים מלאכותיים וכו') הם אוכל בטוח לכלבים. תבלינים ואוכל מתובל עדיף שלא ינתן.
[[קטגוריה:חיות מחמד|כ]]