לשון/תחביר ושחבור/המשפט הפשוט וחלקיו: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הוספתי תוכן תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 14:
** חלקים שאינם קשורים לשום חלק במשפט - [[לשון/תחביר ושחבור/קפ"ה-חלקים שאינם קשורים לשום חלק במשפט|קפ"ה-חלקים שאינם קשורים לשום חלק במשפט]]
* מבנים תחביריים בעלי תפקידים רטוריים
-מבנים תחביריים בעלי תפקידים רטוריים – סיכום
הבחירות הלשוניות של הכותב אינן מקריות, אלא בעלות משמעות.
1. משפט פשוט
למשפט פשוט קצר הנטוע בין משפטים ארוכים יש לעיתים משמעות של הדגשה, מקום למחשבה, השהיה ועוד. גם שינוי סדר המילים בו נועד להדגשה. דוגמה: את הסרט הזה אני חייב לראות.
2. משפט פשוט בעל נושא סתמי
קיימות סיבות אחדות לשימוש בנושא סתמי:
א. מבצע הפעולה אינו ידוע.
ב. לציין את חשיבות הפעולה ולא את עושה הפעולה.
ג. יש כוונה להסתיר את מבצע הפעולה (לעיתים מתוך מגמה להימנע מלקיחת אחריות).
ד. נעשה שימוש בפועל ברבים ליצירת אמינות (תוקף כללי).
3. משפט פשוט בעל חלק כולל
החזרה על מילים בעלי אותו תפקיד תחבירי נועדה:
א. להוסיף מידע / לעבות את התוכן.
ב. לחזק את המסר של הכותב ולהדגישו. באמצעות החלקים הכוללים מצליח הכותב לשכנע ביתר קלות את הנמענים בצדקת דבריו (דוגמה: לא...אלא... היא תבנית ניגודית שיש בה הדגשה.)
ד. לעיתים נעשה שימוש במשפט הכולל כדי ליצור מקצב וריתמוס מהירים ונמרצים.
4. משפט איחוי
א. השימוש במשפט איחוי יוצר שיח רציף ומקושר, מפני שיש בו שימוש במילות קישור.
ב. משפט איחוי מאפשר להעביר מידע רב באמצעות משפט אחד.
ג. במשפט איחוי מובע הקשר הלוגי בין האיברים: עימות והשוואה, סיבה ותוצאה, ניגוד במבנה ועוד העוזר לכותב לבסס את דעתו.
5. משפט מורכב
א. השימוש במשפט מורכב יוצר שיח רציף ומקושר, מפני שיש בו שימוש במילות שיעבוד.
ב. משפט מורכב מאפשר להעביר מידע רב באמצעות משפט אחד.
6. דיבור ישיר
א. השימוש בדיבור ישיר נועד ליצור אמינות ואובייקטיביות.
ב. הוא מדגיש את עמדת הדובר, שהרי בדיבור ישיר הדברים נאמרים בשם אומרם.
ג. לעיתים באמצעות הדיבור הישיר המוען מצליח ליצור קרבה בינו לבין הנמענים.
ד. באמצעות הדיבור הישיר בא לידי ביטוי סגנונו האישי של הכותב.
7. הצגת שאלות
הצגת שאלה רגילה בטקסט ואחריה התשובה יוצרת אצל הקורא התעניינות, מיקוד, תשומת לב ומעורבות. כך המוענים מצליחים להתקרב אל הנמענים.
שאלה רטורית נועדה להדגיש עניין, לשכנע ולעורר מחשבה.
8. שימוש בהסגר
א. הסגר מוסיף מידע (ישיר או עקיף) למשפט.
ב. יש הסגרים שהדובר משתתף בהם, ועל ידי כך הוא מציג את הדברים כאילו הוא אכן תומך באמיתות המשפט (באמת, ברצינות, בחיי), אך למעשה מטרתם של הסגרים אלו היא לשכנע את הנמען שהדברים הנאמרים נכונים.
ג. חיזוק לעמדתו של המוען מצויה בהסגרים כגון "כמובן", "כידוע", שבהם המוען יוצא מנקודת הנחה שהדברים אכן ידועים הן לו והן לנמען.
הסגרים כגון "כמובן", "כידוע" יכולים לשמש גם כאמצעי רטורי שננקט על ידי המוען כדי לשכנע בכך שטענתו אמיתית. פירושו של הסגר שכזה יכול להיות: "כמובן = כולם יודעים שזו האמת".
ד. לעיתים ההסגר מסגיר את עמדת הכותב ביחס לנושא הנדון (למרבה המזל, לדאבוני...). הוא חשוב במיוחד אם עמדה זו היא אירונית.
ה. יש מקרים שבהם ההסגר נותן חיזוק לדברים המובאים בטקסט. הסגר כזה מציין את מקור הדברים (איש אקדמיה, אישיות בעלת שם, תוצאות מחקר ועוד), ובכך הוא מעניק להם משנה תוקף ומהימנות.
9. שימוש בתמורה
א. התמורה יכולה להוסיף מידע על הנאמר בגרעין שלפניה או לפרט אותו.
ב. התמורה יכולה להיות הסבר או תרגום של הגרעין לצורך הבהרת הטקסט.
ג. התמורה יכולה להוסיף לחגיגיות המבע ולהעשרתו, במיוחד כאשר היא באה, למשל, בנאומים פוליטיים או בנאומים של אנשי ציבור.
ד. התמורה יכולה לשמש כאמצעי ליצירת אמינות (פרופ' X, מומחה בתחום ה...), לדיוק במידע.
ה. ריבוי תמורות בטקסט עשוי להגביר ולהעצים את הרעיון / העניין הטמונים בגרעין.
10. משפטי ויתור
הכותב משתמש בקשר לוגי של ויתור כדי לשכנע באמצעות הסתייגות/התנגדות חלקית מעניין כלשהו. דוגמה: למרות הפופולאריות של רשת האינטרנט ברחבי העולם נותרו מגזרי אוכלוסייה גדולים שאינם זוכים ליהנות מפירותיה.
11. משפטי תנאי
מביעים לעיתים איומים, אזהרות, הבטחות (אם לא...) שהכותב מעוניין להבליט בכתיבתו. נפוצים במאמר טיעוני.
12. ריבוי לוואים / שמות תואר
הוספת שמות תואר מעצימים / מגבירים לטקסט נועדה להדגיש את הדברים ולהקצינם.
13. משפטים בזמן הווה
שימוש במשפטים בזמן הווה מציין אמיתות שהן מעבר לזמן, כלומר: תכונות קבועות שאינן ניתנות לשינוי.
14. שימוש בשמות פעולה ובשם פועל
א. השימוש בשמות פעולה או בשם פועל נועד להדגיש את חשיבות הפעולה ולא את העושה אותה. שם הפעולה/ שם הפועל חסר גוף וזמן, לכן המוען יוצר באמצעותו סתמיות ואובייקטיביות המדגישות את הפעולה ולא את העושה אותה.
ב. שימוש בשמות פעולה ובשם הפועל עוזר להסתיר את עושה הפעולה כי הוא אינו חשוב, אינו ידוע, או שאין רוצים לחשוף אותו או שהכוונה למתן תוקף כללי (=כולם). כאן אומנם יש נושא תחבירי, אבל המטרה של המשפט להציג סתמיות: יש לצאת; מחובתנו לבטל...; העשייה הייתה מבורכת.
15. משפטים שמניים
שימוש במשפטים שמניים (שאין בהם פועל) מאפיין טקסט מידעי, עיוני, שמטרתו מסירת מידע כללי ומופשט.
16. משפטים פועליים
שימוש במשפטים פועליים מסייע לכותב להבהיר את עמדתו ואת פעולותיו בנוגע לעניין מסוים.
17. משפטים סבילים
משפטים בעלי מבנה סביל אינם מציינים את עושה הפעולה, ולכן יוצרים סתמיות. הדגש במשפטים אלו הוא על הפעולה עצמה ולא על עושה הפעולה.
18. סימני פיסוק לא שגרתיים כגון:
- מירכאות לציון אירוניה או סלנג או ביטוי שאינו כפשוטו
- קווים מפרידים לציון הסגר או תרגום או הסבר
- סימני קריאה רבים להתפעלות ולהדגשה (רק !!! בעשרה מיליון)
- סימן שאלה עם סימן קריאה להבעת תמיהה ועוד.
}}
| |||