ניתוח יצירות ספרותיות/זלדה/כאשר היית פה: הבדלים בין גרסאות בדף

בבית השלישי מדברת הדוברת על ההווהחווה פרנקל. בית זה פותח במילה "עכשיו" בניגוד לשני הבתים הקודמים שפתחו במילים "כאשר היית.." (עבר). הניגוד בין ההווה לעבר מחזק את תחושת הבדידות העולה בשיר. בבית זה מתארת הדוברת שוב את אותו הבית, אשר עם היעדרותו של האיש מחייה, הפסיק למלא את ייעודו כמקום מגונן והפך להיות מצבור של חומרים בלבד "עכשיו הקירות סיד ומלט יסוד זר..." באמצעות האנשת הקירות מתארת הדוברת את תחושותיה: "עכשיו הקירות אינם מחסה הם הסתגרו בשתיקתם ולא ישגיחו בנופלי" הקירות שהיו בני בית קשישים המספרים מעשיות כעת שותקים, אדישים, מנוכרים ואינם מגוננים. תיאור זה מבטא את קשייה של הדוברת ואת מצוקתה, היא מרגישה שנותרה ללא כל תמיכה - אין מי שירגיש בנפילתה. הקירות מהווים עבורה יסוד זר, בלתי אנושי "חומר לא עונה כמוות". דימוי זה מדגיש את הריקנות והשקט שהפכו להיות מנת חלקה עם היעדרותו של האיש היקר לה, וכן מסביר את סיבת היעדרותו –מוות.