ערבית/ספרותית/ההמזה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2:
בראש המילה, ההמזה תמיד תבוא על אליף. במקרה של תנועות הפתחה והצ'מה (ـَ ו־‬ـُ) היא תיכתב מעליה (<font size="4">أ</font>), ובמקרה של תנועת הכסרה (ـِ) היא תבוא מתחתיה (<font size="4">إ</font>).
<br />
בסוף המילה, ההמזה תיכתב על אות הקריאה שמאריכה את התנועה שלפניה. זאת לבד ממקרים בהם לפני ההמזה יש אם קריאה, או סוכון. במקרה כזה, ההמזה תיכתב לבדה (<font size="4">ء</font>).
 
<br />
באמצע המילה, תוכרע האות עליה תיכתב ההמזה לפני כללים קבועים מראש. ההמזה תיכתב על אם הקריאה שמתאימה או לתנועה שלה או לתנועת האות שלפניה; התנועה הדומיננטית יותר מנצחת, וההמזה מקבלת את צורת אם הקריאה שמתאימה לה. סדר התנועות הוא כסרה, צ'מה, פתחה וסוכון (ـِ, ـُ, ـَ ואז ـْ). התנועה המנצחת תקבע את צורת הכתיבה של ההמזה, וההמזה תבוא על אם הקריאה שמתאימה לה.<br />
==יוצאי דופן==
*אם על פי כללי הכתיבה מתקבלת אליף המוארכת באם קריאה (<font size="4">أَا</font>) או אליף המנוקדת בפתחה ואחריה אליף המנוקדת בסוכון (أَأْ) אשר לפי כלל ב' הופך ל־‬أَا, שתי האותיות יתלכדו ויהפכו לאליף ממדודה (<font size="4">آ</font>) שנהגית בדיוק כך.