ערבית/ספרותית/ההמזה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת כל התוכן מהדף תגיות: ריקון עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 2A02:ED1:F000:96FC:3E:BA17:8742:9E01 (שיחה) לעריכה האחרונה של א. א. אינסטלציה תגית: שחזור |
||
שורה 1:
ההמזה (<font size="4">ء</font>) היא אחת הצורות של האליף (<font size="4">ا</font>). היא יכולה לבוא על אם קריאה (<font size="4">ا</font>, <font size="4">و</font> או <font size="4">ي</font>) או לבדה. בכל מקרה, היא תיהגה כאליף עיצורית.
==כללי הכתיבה==
בראש המילה, ההמזה תמיד תבוא על אליף. במקרה של תנועות הפתחה והצ'מה (ـَ ו־ـُ) היא תיכתב מעליה (<font size="4">أ</font>), ובמקרה של תנועת הכסרה (ـِ) היא תבוא מתחתיה (<font size="4">إ</font>).
<br />
בסוף המילה, ההמזה תיכתב על אות הקריאה שמאריכה את התנועה שלפניה. זאת לבד ממקרים בהם לפני ההמזה יש אם קריאה, או סוכון. במקרה כזה, ההמזה תיכתב לבדה (<font size="4">ء</font>).
<br />
באמצע המילה, תוכרע האות עליה תיכתב ההמזה לפני כללים קבועים מראש. ההמזה תיכתב על אם הקריאה שמתאימה או לתנועה שלה או לתנועת האות שלפניה; התנועה הדומיננטית יותר מנצחת, וההמזה מקבלת את צורת אם הקריאה שמתאימה לה. סדר התנועות הוא כסרה, צ'מה, פתחה וסוכון (ـِ, ـُ, ـَ ואז ـْ). התנועה המנצחת תקבע את צורת הכתיבה של ההמזה, וההמזה תבוא על אם הקריאה שמתאימה לה.<br />
==יוצאי דופן==
*אם על פי כללי הכתיבה מתקבלת אליף המוארכת באם קריאה (<font size="4">أَا</font>) או אליף המנוקדת בפתחה ואחריה אליף המנוקדת בסוכון (أَأْ) אשר לפי כלל ב' הופך ל־أَا, שתי האותיות יתלכדו ויהפכו לאליף ממדודה (<font size="4">آ</font>) שנהגית בדיוק כך.
*במקרה של שתי המזות רצופות, כשהשנייה מנוקדת בסוכון (כלומר, הינה חסרת תנועה), ההמזה השנייה תיהפך לאם קריאה המאריכה את התנועה שקודמת לה.
*אם על פי כללי הכתיבה מתקבל הצירוף <font size="4">اأَ</font>, ההמזה השנייה מופיעה לבדה.
[[קטגוריה:ערבית]]
| |||