אירופה בעת החדשה המוקדמת/מרטין לותר וראשית הרפורמציה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
בשיעור הקודם למדנו כי הרנסנס נפץ בקרב קבוצה אליטית גברית קטנה בעיר אירופה. בניגוד לזאת, היום נדון על הרפורמציה הלותרנית וראשית הרפורמציה הפרוטסטנטית. תנועות המונים, שעל אף שראשיתה הוא בעיר, הן מצליחות לשנות בדרמטיות ובמהירות את פניה של אירופה. בתוך פרק של חמישים שנה, הכמורה המסורתית מאבדת את כוחה הדתי על כמחצית מהאוכלוסייה של אירופה המערבית. מנזרים נסגרים, נזרים-נזירות מחויבים כנגד רצונם להינשא, אנשים מתחילים להתפלל בשפות המדוברות – הווקולנריות, אחוז יודעי קרוא וכתוב גדל ופני המשפחה בעל-אישה משתנים. מעל הכל היחסים בין המאמנים הנוצרים לאל משתנים. על מנת להבין את הרפורמציה עלינו להבין את הנצרות בשלהי ימי הביניים. במאות ה-15 וה-16 הנצרות המערבית סובלת ממספר משברים בו זמנית.
==משברי הנצרות בשלהי ימי הביניים==
===הסכיזמה הגדולה (שלהי המאה ה-15)===
#
#
#
לכן לאורך תקופה זו האפיפיורות חלשה מאוד ונתונה למניפולציות של שלטים חילונים. כך מצד אחד האפיפיור תלויה הן בקיסר רומא והן בחסותו של מלכי צרפת. אלו כופפים את האפיפיור על פי מניעיהם האישים.
===מי הגוף המכריע בנושאים תאולוגיים (שלהי המאה ה-15)?===
במקביל, מתקיים ריב בכנסייה הגדולה, מה היא הסמכות העליונה בה, אשר לה ורק לה נתונה הזכות לפסוק בנושאים דתיים חשובים. מצד אחד עומד האפיפיור הטוען כי הוא שליחו של בכיר השליחים פטרוס. מצד שני, עומד גוף של בכירי הכנסייה (קרדינלים, בישופים, אבות מנזרים) הטוענים כי הם ממשיכי הועידה כנסייתית הראשונה, שהתקיימה במאות המאה הרביעית והחמישית וקבעו בנושא דת עוד לפני האפיפיורות.
===
בשנת 1418 התקיימה ועידת קונסטנץ בעיר קונסטנץ. הועידה הגיעה להחלטה סופית בנוגע לאפיפיורים אולם לביתנים, עד כה כוחו ויוקרתו של האפיפיור ושל הכנסייה נפגעו קשות. אנשי הכנסייה עצמם מפנים אצבע מאשימה כנגדה וטענו שפוליטיזציה הובילו להשחתה של המנגנונים הכנסייתיים, מנגנונים שהגיעו למצב חסר תקדים.
שורה 20 ⟵ 19:
בראשית המאה ה-16, האפיפיורות הצליחה לשקם את מעמדה מבחינה אדמיניסטרטיבית. האיום של '''התנועה הקונציליארית''' ופיצול האפיפיורות נעלם.
===שטרות מחילה===
הרוב המוחלט של האפיפיורים הם בני משפחות אצולה איטלקיות, אנשי רנסנס, בעיקר מרומא ופירנצה. הם הביאו עמם את אורח החיים שלהם, הפאר ותרבות הרנסנס. אלו התחרו בבניית ארמונות, כנסיות ונהלו את מדינת האפיפיור כמדינה טרטוריה עם צבא, שלטון, גביית מסים, צי ועוד. הם עסקו באופן שיטיתי בהעברת רכוש והון מבעלות הכנסייה לבעלות המשפחות הפרטיות שלהם. חלק ניכר מהם ניהלו אורח חיים חילוני לחלוטין, יש להם פילגשות, ממזרים וכו'. כיוון שעליהם לדאוג לצרכים הכלכלים של סביבתם, לצורך בנית רומא ומימון הביוקרטיה שלהם, הם נזקקים ליותר ויותר כסף. הדרך להשיג יותר כסף היא באמצעות גביית כסף או לאסוף אותו מהמאמינים. אחד מנגנוני ההתעשרות של הכנסייה היה בזכות ההרחבה של נושא ה'''אינדולגנציות''' (Indulgentiae=שטרות מחילה).
====שבעת הסקרמנטים (Sacrament)====
בכדי להבין מה הוא שטר המחילה, עלינו תחילה להבין מה הוא סקרמנט המחילה.
שורה 29 ⟵ 28:
שבע הסקרמנטים ברובם מבטאים תהליך מעבר והם:
#
#
#
#
#
#
#
#*
#*
#*
#*
====סקרמנט המחילה והקשר לשטרות מחילה====
במהלך ימי הבניינים המאוחרים, העניקה הכנסייה אינדולגנציות, שטרות מחילה. אלו "פטורים" לא רק משלב הכפרה אלא מהמחילה עצמה. כלומר הכנסייה הקתולית טענה שלאפיפיור יש את הכוח למחול לאדם. במילים אחרות כפרה כספית (קניית שטר המחילה = "צדקה") היא לא רק כפרה אלא גם מחילה. כמובן שאין לפעולה שום אסמכתא במסורת הדתית אולם פעולה זו ענתה למשבר הכלכלי של הכנסייה המערבית בתקופת הרנסנס.
שורה 48 ⟵ 47:
מכירת שטרות המחילה הובילה למחלוקות בין הנזרים שראו בהן השחתה של ערכי הכנסייה. רובם היו נזירים אוגוסטינים, על שם אוגוסטינוס הגדול, אב כנסייה מהמאה השישית, שהחמיר בתפיסת החטא שלו. בנוסף לכך, מכירה השטרות עוררה כעס גדול באנגליה ובגרמניה, אותם מדינות הרחוקות מרומא. אלו הרגישו שהכנסייה האישית שלהם הוזנחה. במקום שהצדקה תושקע בכנסיות שלהם, ההון שנצבר הועבר כולו לרומא.
====מרטין לותר (Martin Luther ;
מרתין לותר, איש רנסנס צפוני, התקיף את מכירת שטרות המחילה. הוא אינו הראשון, היו לפניו כמו ארסמוס מרוטרדם נוצרים אוונגלים.
שורה 55 ⟵ 54:
בשנת 1517 פרסם נזיר אוגסטיני מהעיר וניטברגר בסקסוניה את '''"ארפלט של 95 תזות"''' נגד שטרות המחילה.
==== משנתו של לותר====
במרכז חשיבתו של לותר עמדה אותה השאלה של אוגוסטוס הקדוש, מה היא הדרך לגאולה?
הכנסייה המערבית טענה כי הדרך לגאולה עוברת דרך הסקרמנטים, דהיינו באמצעות הכמורה והמנגנון הכנסייתי. לעומת זאת, בעקבות קריאת כתבי הקודש ואוגוסטוס, טען לותר כי הגאולה, החסד יכול לעבור לאדם באמצעות שלושה עקרונות (פרוט העקרונות מויקיפדיה) :
#
#
#* '''הצדקה (Justification)''' הוא אחד המושגים הבעתיים בתאולוגיה של לותר, היכולת להאמין ניתנת על ידי האל לאדם במתנה דהינו אין דבר שהאדם יכול לעשות, להתאמץ על מנת להשיגו. זה הוא רדנסטינציה, האל החליט מראש למי הוא נותן את החסד, האמונה באל. לותר הוסיף שבזכות הקרבת ישו, החסד אפשרי לכל אדם ובכך מיתן את תורתו. חסד האל הועבר על ידי ישו וכעת מועבר באופן מתמידי באמצעות כתבי הקודש. במילים אחרות, כתבי הקודש הם האמצעי החשוב ביותר להעברת החסד, אף יותר ממוסדות הכנסייה, המסורות ומערכות הפרשנות שהתפתחו בימי הביניים. באופן עקיף, לותר קורא לפירוק מונפול הכמורה על הדת ולמעשה מעביר אותו לידיו האישיות של האדם. בעקבות טענות אלו, לותר תרגם את כתבי הקודש לשפות ורנקולריות כדי שכל מאמין יכול היה להבין את הכתבים, מפתח הגאולה.
#
למעשה, אם לותר התעקש, משנתו חייב הרס מוחלט של כל מסגרת הנצרות המערבית מפני שאם לכל אדם יש אפשרות לזכות בחסד האל אין עוד צורך בכמורה או בשדרה שלה.
====השלכות====
בשנים 1517-1521, לותר ועוזרו הבכיר, הומניסט תאולוגי ששמו פליפ מלכטון (Philip Melanchthon שנות חיים 1497-1560) פתחו מערכת דתית שיטתית וביטלו מוסכמות דתיות רבות תוך קריאה לחזרה אל המקור הראשוני (Ad fontes), כתבי הקודש. ההשלכות של משנתו של לותר:
# אין הבדל בין כמרים לשאר הנוצרים.
שורה 72 ⟵ 71:
# המתח בין תפיסת הפרט לתפיסת הקהילה במחשבת לותר (Communion) - מצד אחד, לותר טען כי כל אדם יש גישה ישירה לאל באמצעות קריאה בכתבי הקודש. כלומר הכומר כבר לא עוד מורם משאר האוכלוסייה ותפקיד היה אחראי על קריאה של התפילה. בוא בזמן, סקרמנט מתן הקודש, המיסיה נותר כאחד הסקרמנטים החשובים ביותר. בכדי לענות על הפער שנוצר בין חשיבותו של הכומר בטקס מתן הקודש לתפקידו של הכומר, הדגיש לותר את פעולת הקולקטיב של הקהילה. הקהילה מתפללת יחדיו ומבצעת את המיסיה, רוח הקודש נמצאת בתוך הקהילה, כקבוצה, יש כאן חוויה קולקטיבית של רוח הקודש. מצד אחד לכל אדם יש קשר לאל, מצד שני הקהילה חווה את החסד יחדיו. בנצרות המסורתית, הקשר בין יחיד לקהילה הם יחסים יחסיים, הקשר המרכזי הוא בין אדם למשפחתו. אנשים התפללו למתים על מנת שאלו יתערבו בהחלטת האל בנוגע לנושאים הקשורים אליהו. בניגוד לכך, הקהילה הפרוטסטנטית, הדגיש את החיים ופחות את המתים. הקהילה היא זו שחייה יחד, מתפללת.
# בזמנו הפנוי הוא מתרגם את התנ"ך והברית החדשה לגרמנית.
# ביטול סקרמנטים פרט לשנים (טבילה והסעודה) על סמך העדויות בכתבי הקודש. הנישואים נותר כסקרמנט בכנסייה הלותרנית.
# יחסי גבר ואישה - נותרה עדין המשפחה פטריארכלית. עם זאת לותר מקדש מחדש את הנישואים, יחסי המין בתוך מסגרת זו, המשפחה והזוגיות. הוא מעודד השכלה של נשים על מנת שיקרבו את הגאולה המשפחתית והציבורית. המהלך הזה הוא חלק מהחינוך הרנסנסי, האדם הטוב, הקדוש, הוא אותו אדם המעורב בחייו ובגורלו. גישה זו נוגעת את פרישות הכנסייה מחיי היום יום, כמו למשל נזירים. השינויים הללו, במבנה המשפחה, בהשכלת נשים, יהיו אטיים מאוד אבל בסביבות 1670 אנו נמצא הבדלים משמעותיים בהשכלת נשים ובמבנה משפחה בין אירופה הקתולית (דרומית) לאירופה הפרוטסטנטית (צפונית). דוגמא, קאטרינה צל עמדה בראש הרפורמה בעיר שטרסבורג.
====התנגשות עם האפיפיורות====
לאחר מספר שנים שלא התעלמות מצד האפיפיור, בשנת 1520, האפיפיור פרסם בולה שבה הכריז על לותר כמיניות. לותר קרע את המסמך.
לותר נקרא להצדיק את עצמו בפני הקיסר. הוא סרב לחזור בו ולכן הקיסר רודף אותו. בזכות הפיצול הטריטוריאליות בגרמניה זכה לותר לחסות בסקסוניה. באופן כזה, לותר יכול היה להמשיך לפעול.
בשנת 1529, פירדימן (בנו של קרל ה-5
באופן כזה גרמניה והאימפריה הקדושה התחלקו לשני מחנות, תומכי לותר ושונאי לותר.
====מדוע צלחה הרפורמציה הלותרנית====
הרפורמציה הלותרנית הצליחה בעקבות מניעים פוליטים - חברתיים ולא בזכות מניעים דתיים.
#
#
#
# המצאת הדפוס - אפשרה הפצה של רעיונות. ההפצה הייתה כה מהירה שלמעשה יכלה למנוע את חסימתם של אותן רעיונות בידי הממשל.
#
#
#
#
#
#*
#*
#
בין כל מרכיבים אלו, לותר ניצל 3-4 שנים לפתח את התאולוגיה החדשה שלו שקראה לרפורמה מוחלטת בכנסייה. על פיה לא רק יש להפסיק את שטרות המחילה אלא את כל המסורות של הכנסייה המערבית.
==מקורות חיצונים==
===מקורות ראשונים===
* [http://www.keele.ac.uk/history/currentundergraduates/tltp/REFORMAT/THEOLOGO/RUPP6226.HTM martin luther On the Babylonian Captivity of the Church (1520), Iin E.G. Rupp and Benjamin Drewery, Martin Luther, Documents of Modern History (London: Edward Arnold, 1970 01a.42 Luther and the Seven Sacraments]
* מרתין לותר : ( 1483-1546 ): [http://web.archive.org/web/20131005105752/http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/wp-content/uploads/2009/02/sourcesarbel.pdf תשעים וחמש התזות (אוקטובר-נובמבר 1517 ,Martin Luther)] מתוך בנימין ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת, אוניברסיטת תל אביב 2004 (עד סעיף 86)
* [http://web.archive.org/web/20131005105752/http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/wp-content/uploads/2009/02/sourcesarbel.pdf מרטין לותר: פנייה פומבית אל הקיסר ושליטי גרמניה ( 1520) שלוש החומות] מתוך בנימין ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת, אוניברסיטת תל אביב 2004 עע 70.
===מקורות שניונים===
* י. פ. רייס (הבן) וא. גרפטון, [[סיכומים לספרים/אירופה בראשית העת החדשה 1460-1559|אירופה בראשית העת החדשה]] 1460-1559, מהדורה שנייה, תל אביב, 2010. פרקים 5-6, 129-176.
* H. G. Koenigsberger, G. L. Mosse & G. Q. Bowler, Europe in the Sixteenth Century, 2nd ed., London & New York, 1989. Chapters 7-9.
* מירי אליאב-פלדון, הרפורמציה הפרוטסטנטית, תל אביב תשנ"ז
* מ. הד, "כריזמה וממסד: משבר הרפורמציה והשפעתו על יחסי כנסיה ומדינה" בתוך: י. גפני וג. מוצקין (עורכים), כהונה ומלוכה: יחסי דת ומדינה בישראל ובעמים, ירושלים, תשמ"ז.
[[קטגוריה:אירופה בעת החדשה המוקדמת]]
|