אירופה בעת החדשה המוקדמת/מרטין לותר וראשית הרפורמציה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Steeve815 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 91:
# המצאת הדפוס - אפשרה הפצה של רעיונות. ההפצה הייתה כה מהירה שלמעשה יכלה למנוע את חסימתם של אותן רעיונות בידי הממשל.
# גרמניה מורכבת ממאות אישיות, טריטוריות שונות, שלכל אחד מהן יש מניע אחר לתמוך בצדו של לותר.
# בראשית המאה ה-16 מעמד האפיפיור חלש מבחינה לאומית-פוליטית, הוא תלוי בקיסר האימפריה הרומאית הקדושה שעסוק בדברים אחרים. תוצאתוצאה של מרחב נשימה של מספר שנים.
# פיצול הפוליטי בגרמניה, מאפשר לו לקבל חסות של מאנשים שונים שמונע מהקיסר לעצור אותו.
# ביקורתו של לותר מהדהד באוזניים שחכו למסר ולכן, נהרו במספרים גדולים ללמוד אצלו.
# דרום גרמניה יש מספר ניכר של ערי מדינה עצמאיות. חלקם נשלטו על ידי בישופים קתולים ובידי סוחרים. הסוחרים היו בעלי מניעים אישים שונים שאינם חפפו לזה של הבישוף. לדוגמא :
#* שליט העיר הוא בישוף שחי ברומא וחלק גדול מהכנסות העיר עובר אליו והוא לא משתמש בכספים לטובת העיר אלאלא לתועלת שלו וברומא – האינטרס לסלק את הבישוף ולהפוך לשליטי העיר.
#* בחלק מהערים העליתהאליטה רואה שצעירים חסרי מנוח, "סטודנטים" דורשים רפורמה והם מפריעים לתפילות. כשכוח זה גובר, אינטרס העליתהאליטה להגיע לפשרה או לתת להם מה שהם רוצים ולזכות בשני ציפורים –להשתיק את הסטודנטים להעיף את הבישוף. כבר בשנות ה-20 הערים הופכות להישלט על ידי סוחרים שלקחו את השליטה מהבישוף ובלחץ מלטה הנהיגו פולחן לותריניות (תפילה גרמנית, אין סקרמנטים ועוד).
# חלק מהנסיכים תומכים בלותר כיוון שעל פי לותר מי שינהל את החיים הדתיים בקהילה, הוא המנהיג החילוני אשר קיבלו מנדט מהאל לשלטון - לעשות סדר ובין היתר החיים האמנותיים, וכראיה מלכי יהודה. מבחינה דתית כל האנשים שווים, מבחינה פוליטית, החיים הדתיים צריכים לנוהל על ידי השליט החילוני.