|
<div style=" center;"></div>מטרת מדריך זה היא להביא מידע מהימן בעברית מן המקורות המצויינים בו.
<div style="text-align: center;"></div>המחבר אינו אחראי לתוצאות השימוש בהמלצות מדריך זה וכל הבוחר לעשות שימוש בהמלצות מדריך זה עושה זאת על דעת עצמו בלבד.
<div style="text-align: center;">בתמונות: תוכים מסוג קוקטיל לוטינו, אותם מגדל המחבר.
אילן הראל harel_ilan@yahoo.com
<div style="text-align: center;"></div>עדכון אחרון: 31/03/2006
התוכן
ביות? אילוף? תירבות? חיברות?
ברוך הבא לעולמם המופלא של התוכים
התהליך
אז איך מתחילים?
תוכים למתקדמים
סכנות
עקרונות מנחים
איך קונים גוזל
כיצד לבחור גוזל
לפני שאתה לוקח את הגוזל הביתה
הכלוב
סביבת הכלוב
כלוב שינה
אימון להטלת לשלשת על-פי סימן מוסכם
פעילות עצמאית בכלוב
צעצועים למשחק והשחתה:
אינטראקציה
פעילות משותפת
מקלחת
הכרת אנשים זרים
דיבור וחיקוי
מגע ושעשועי מגבת
הדגמה וטכניקת ה'מודל/יריב' של דר' פפרברג
פעילות גופנית
הכנה הדרגתית לשינויים
התקשרות לאדם יחיד
תזונה מאוזנת
כופתיות
בריאות והגיינה
הרגלה לשינויים
"עלה/רד"
חינוך והתנהגות
שלבי התפתחות של תוכים
הגבלת תעופה
קיצוץ ציפורניים ומקור
עזרה ראשונה
בעיות התנהגות
המשך ללמוד
מקורות:
ביות? אילוף? תירבות? חיברות?
"שלום," אמר השועל.
"שלום," ענה הנסיך הקטן בנימוס ופנה להביט, אבל לא ראה כלום.
"אני פה," אמר הקול, "תחת עץ התפוח..."
"מי אתה?" שאל הנסיך הקטן. "אתה נחמד דווקא..."
"אני שועל," אמר השועל.
"בוא תשחק איתי," הציע לו הנסיך הקטן. "כל כך עצוב לי..."
"אני לא יכול לשחק איתך," אמר השועל. "לא אילפו אותי."
"אה, סליחה!" אמר הנסיך הקטן.
אבל אחרי שהרהר רגע, שאל:
"מה זה 'לאלף'?".
...
קרא את פרק 21 בספר "הנסיך הקטן" כמבוא למדריך זה.
ברוך הבא לעולמם המופלא של התוכים
למרבה הצער, אנשים רבים, הרוכשים תוכי כחיית מחמד, מבקשים להיפטר ממנו בשנתיים הראשונות שלאחר הרכישה. הסיבה לכך היא, שאנשים מתפתים לקנות תוכי באופן רגשי, על אתר, מבלי לדעת לאן הם מכניסים את ראשם. תוכים הם ציפורי בר שנעקרו מבית גידולם הטבעי לצורך שוק חיות המחמד במהלך 50 השנים האחרונות. לשם השוואה, הכלב הוא חיה מבוייתת שהאדם פיתח ע"י הכלאות מכוונות של זאבים. את ביות הזאב החלו אבותינו הקדומים ביותר, ההומוספיאנס. בארץ נמצאו שרידים בני 14,000 שנה המעידים על חיים משותפים של כלבים עם בני אדם. אלפי דורות של ביות בשבי ידרשו כדי שנוכל להבחין בשינוי גנטי אצל תוכים מבוייתים לעומת אחיהם הפראיים. עד אז, האחריות להקנות להם הרגלים חלופיים שיתאימו לחיים בסלון, נופלת על כתפי אלה שרוכשים אותם. אם ברצונך בתוכי בבית, עליך להקדיש זמן כדי ללמוד את הנושא לפני הרכישה. עם הידע המתאים תוכל לקבל החלטה נכונה ואולי תחסוך בכך סבל ותסכול רב לך ולציפור המסכנה. התחל בצפיה בסרטון בן 12 דקות המתאר את עבודתה של ד"ר פפרברג עם התוכי אלכס + ביקור במקלט לתוכים שננטשו ע"י בעליהם (לחץ כאן).
בבית גידולם הטבעי, חיים התוכים בלהקות ומתקשרים ביניהם כל הזמן. הלהקה מספקת חברה וביטחון. בבית, רואה התוכי בבני הבית את הלהקה שלו. מכאן הצורך שלו לתקשר עם בני הבית. תוכים בטבע, משמשים קורבנות טרף עבור טורפים שונים. כאשר תוכי לא עונה לקריאות חבריו, רוב הסיכויים שהוא הפך לטרף קל עבור טורף כלשהו. מכאן החשיבות העצומה לקליטתו של התוכי בבית כבן משפחה ומתן תשובה לקריאותיו כל הזמן. קשה לנו להבין שכל תנועה חדה או שינוי בסביבת הכלוב מאיימים על התוכי ומכניסים אותו למתח. אם נמשיך למתוח את החבל הזה יותר מידי - התוכי עלול להתחיל למרוט נוצות או לצרוח ולנשוך את כל מי שמתקרב אליו מבלי שנדע מה הסיבה לכך. כדי להצליח בביות תוכים, צריך תמיד לזכור, שהתוכי, בניגוד לנו ולחיות שאנו רגילים בהם כמו הכלב והחתול, הוא חיה נטרפת.
תוכים הם יצורים אינטלגנטים. אולם, עולם המושגים שלהם והחשיבה שלהם שונה לגמרי משלנו. הם לא מבינים שאנו חיים בעולם של "מותר" ו"אסור". הם אינם מסוגלים לקשר בין עונש והסיבה לו ולכן עונשים אינם יעילים. אם אתה כועס על התוכי שלך, מעניש אותו, צועק עליו "לא!" או "אסור!" אתה רק פוגע בקשר שלך איתו, זה הכל. לא ניתן לחנך תוכים כפי שמחנכים ילד או כלב. מכאן הקושי והחשיבות שבלמידת הנושא לפני הקפיצה לתוך עולם קסום אך שונה לחלוטין מעולמינו. תוכים הם יצורים אוטונומיים. כל נסיון לשלוט בתוכי הוא מתכון לאסון. הדרך הנכונה להקנות לתוכי הרגלים חלופיים המתאימים לחיים בסלון היא, ע"י שימוש בפעולות הסחה שונות שיסיטו אותו מהתנהגות שאיננה מקובלת עלינו אל עבר התנהגות שמקובלת עלינו ולעודד התנהגות מקובלת ע"י מתן תשומת לב וצ'ופרים. צריך תמיד להיזהר לא לעודד בטעות התנהגות שאיננה מקובלת. אם, למשל, אתה חושש שהתוכי ינשוך ואתה מושך את אצבעותיך ממקורו בבהלה – אתה מלמד את התוכי לנשוך (ובהזדמנות הבאה הוא גם יתפוס אותן...). אם התוכי רודף אחרי אדם או תוקף אותו ואתה צוחק – אתה מעודד את התוכי להיות אגרסיבי. אם התוכי צועק ואתה מיד רץ אליו בבהלה וצועק: "שקט!" או "לא!" – אתה מלמד את התוכי לצעוק. תוכים בטבע מתקשרים באמצעות צעקות רמות. התוכי ישמח מאוד לתקשר איתך בצעקות. אם, לחילופין, אתה מעוניין בשקט בבית - במקום להגיב בצעקות – דבר בשקט, בביטחון ובשלווה, השמע צליל נעים שהתוכי מכיר ואוהב, או נסה להסיח את דעתו בדרך אחרת (ראה חינוך והתנהגות בהמשך מדריך זה).
התהליך
במטרה להרגילם לחברת בני אדם, מנותקים הגוזלים מהוריהם בשלב הניצויי, שבועיים שלושה מיום הבקיעה. הם מועברים לקופסות פלסטיק קטנות ומושמים באינקובטור הנקרא אומנת. תפקיד האומנת לספק תנאי חום ולחות להם זקוקים הגוזלים בהעדר הורים שיחממו אותם. המגדל מאכיל את הגוזלים בדייסה מיוחדת באמצעות מזרק או כפית שמכופפים את צדדיה. לכך אנו קוראים האכלת-יד. אט אט, גדלים הגוזלים, לומדים לעוף, עוברים מהאומנת לכלוב רגיל, לומדים לאכול בכוחות עצמם, לומדים לשחק בצעצועים, מורגלים למגע ולמשחק עם בני אדם שונים ועוד. גוזל גמול הוא גוזל המסרב לקבל דייסה בהאכלת-יד ומעדיף לאכול מזון מוצק בכוחות עצמו. גוזלים גמולים, נמכרים כחיית מחמד בגיל שבין חודש ועד עשרה חודשים, תלוי בסוג התוכי ובמהירות שבה הוא מתפתח.
מושג נפוץ נוסף הוא 'החתמה'. גוזל שגודל ע"י הוריו הביולוגים נקשר – 'מוחתם' - כלפיהם. לעומת זאת, גוזל שנותק מהוריו וחיו היו תלויים במגדל אנושי נקשר – 'מוחתם' - כלפיו. מכאן, שגוזל שהוחתם ע"י אדם והורגל לחברת בני אדם, יתאים להיות חיית מחמד טובה יותר מגוזל שגודל ע"י הוריו הביולוגים.
מעבר לכל אלה, על המגדל ללמד את הגוזל כישורים רבים לפני שיהיה מוכן למעבר למשפחתו החדשה:
על הגוזל ללמוד לבטוח בבני אדם.
עליו לפתח את יצר הסקרנות וההרפתקה לדברים חדשים במקום לפחד מהם.
עליו ללמוד לשחק בצעצועים שונים.
עליו להיות מורגל לקולות שונים ולבני אדם שונים, רעשים שונים הקיימים בבית כמו שואב אבק, טלפון, טלויזיה, רדיו, ילדים מתרוצצים וכולי... לכן, הטוב ביותר הוא לגדלו בתוך בית רגיל עם ילדים ומשפחה.
עליו להיות מורגל לשינויים בסביבה באמצעות החלפת צעצועים, החלפת כלובים, ביקורים בכל חדרי הבית מידי יום.
עליו ללמוד לעוף לפני קיצוץ נוצות הכנפיים הראשון.
עליו להיות מורגל לנוכחות בני אדם זרים, כולל ילדים, וללמוד לשחק איתם.
עליו להיות מורגל למקלחת, החשובה לבריאותו.
עליו לאכול תזונה מאוזנת.
עליו להיות מורגל למגע יד המטפל בכל חלקי גופו ולמגבת (ראה מגע ושעשועי למגבת).
עליו ללמוד לעלות על היד עם הסימן "עלה" ולרדת ממנה עם הסימן "רד" (ראה "עלה/רד").
לאחר המכירה, עוברת האחריות להמשך התפתחות הגוזל אל הרוכשים. תקופת ההתפתחות הקריטית של הגוזל נמשכת עד לגיל שנתיים. קשר משמעותי עם תוכי יכול להיות חוויה מיוחדת במינה. עם זאת, כדי למצות את הפוטנציאל הטמון בקשר כזה, צריך לדעת כיצד לעשות זאת נכון. כדי להתחיל נכון, עליך לרכוש גוזל מחנות/מגדל איכותי שילווה אותך וידריך אותך לפני ואחרי הקניה. מלאכת הטיפול וההדרכה אינה מסתיימת לעולם. חיים עם תוכי הם אתגר יומיומי. בניגוד לכלבים, שנותנים אמון בבעליהם ללא תנאי, אמונו של התוכי נשאר תמיד על-תנאי. בכל יום, עליך לזכות באמונו מחדש.
אז איך מתחילים?
תוכי זה לא משחק ילדים. למתחילים ולילדים מומלץ להתחיל עם תוכון או קוקטיל. אח"כ להתקדם לציפור אהבה או פסיפיק פרוטלט. כאמור, תוכים בטבע מהווים קרבנות טרף עבור טורפים שונים. ילדים, כנראה עקב תנועותיהם החדות והבלתי צפויות, מכניסים את התוכי למתח. אסור להשאיר ילד בקרבת תוכי גדול ללא השגחה צמודה. ילד שתוחב אצבעות לכלוב של תוכי גדול עלול להשאר ללא אצבע...
לעומת זאת, ילדים ומבוגרים כאחד, יכולים להנות בבית, מחוויה של גידול זוג כנרים (Canary) או זוג פינקים (Finch) בכלוב תעופה מבלי לביית אותם ולהוציאם מהכלוב. מדובר בציפורי שיר קטנות ומקסימות. הפינקים מקפצים מענף לענף ללא הפסקה ושירת הכנר הזכר היא היפה מבין כל ציפורי השיר. חשוב שהכלוב יהיה גדול מספיק אם רוצים שהציפור תהיה שמחה ובריאה. הכלל המנחה לגודל כלוב הוא: הכי גדול שאפשר.
תוכון (BUDGERIGAR)
מוצאו מאוסטרליה והוא התוכי הנפוץ, הזול והנח ביותר לגידול ואילוף. זוהי ציפור קטנה ותוססת (אורך: 19 ס"מ, משקל: 30 גר') עמידה מאוד, חברותית לכולם וניתן ללמד אותה מילים ומשפטים קצרים. בספר השיאים של גינס, מככב תוכון בשם "ספרקי" שניצח בתחרות בין 3000 זנים שונים של תוכים כשהצליח להגות נכונה 531 מילים ב- 383 משפטים! התוכון לא מלכלך, לא מרעיש (כציפור יחידה) ומסוגל להפוך לבן משפחה נהדר. מדובר ב"השקעה" של 20 ש"ח. אין צורך לקנות תוכון 'מוחתם' שקיבל 'האכלת יד'. קנה גוזל ברגע שהוא נגמל לחלוטין (בגיל חודש בערך) ותרגל איתו כמפורט במדריך זה. תוחלת חיים: 7-10 שנים (בתנאי שהתוכי מקבל איכות חיים, כלוב גדול מספיק ותזונה מאוזנת).
לקישור: http://www.budgerigarsociety.com/
קוקטיל(COCKATIEL)
מבחינת אישיותו ונוכחותו, הקוקטיל הינו "עליית מדרגה" בהשוואה לתוכון. זהו תוכי ענוג, עדין, ידידותי לכולם, נח מאוד לטיפול ואילוף ומתאים גם לילדים. אף הוא מאוסטרליה. אורכו: 28 ס"מ, משקלו: 90 גר'. הזכר שורק מצויין ומסוגל ללמוד מספר מילים. גוזלי קוקטיל נגמלים בגיל 8-10 שבועות, ואז מומלץ לקנות אותם. התוכון והקוקטיל כל כך חברותיים שניתן לוותר על 'האכלת-יד' ודי בחיברותם לאדם מגיל צעיר כדי להכשירם לחייהם העתידים בחברת בני אדם. מחיר קוקטיל לוטינו (כמו בתמונות): 300 ש"ח. תוחלת חיים: 15-20 שנה, בתנאי שהתוכי מקבל איכות חיים, כלוב גדול מספיק ותזונה מאוזנת.
קישורים: http://www.birdsnways.com/wisdom/ww21eiii.htm , http://www.birdsnways.com/wisdom/ww36eiii.htm
http://www.cockatiels.org/
תוכים למתקדמים
הזנים רבים והבחירה קשה. האפרור האפריקני (ג'אקו) זוכה לפופולריות רבה עקב יכולת הדיבור והאינטלגנציה שלו (עיין ערך 'אלכס'). אף-על-פי-כן, האפרור רחוק מלהיות תוכי המתאים לכל אחד. מדובר בציפור בעלת אינטלגנציה של ילד בן 5 וצורך רגשי דומה לזה של ילד בן שנתיים. האפרור רגיש לשינויים בסביבה וזקוק למטפל מנוסה ובעל ידע שידע להרגילו לסביבה המלאכותית אליה נקלע בעל כורחו. צריך גם לזכור, כי תוחלת חיו של תוכי בגודל בינוני 70 שנה. מכאן, שמדובר בהתחייבות הדומה להתחייבות שאדם לוקח כאשר הוא מחליט להביא ילד לעולם.
חשוב לציין, כי אין כל ערובה לכך שתוכי, אפילו הוא "מהזן המדבר", ידבר כלל. לכן, חשוב שיכולת דיבור לא תהיה המרכיב היחיד בבחירת התוכי. אישיות התוכי צריכה להיות השיקול המרכזי. צא ולמד, קרא ספרים, כנס לפורומים, שאל שאלות, כתת רגליים בין מגדלים שונים ונסה לתקשר עם התוכים ועם הגוזלים, עד שתמצא את התוכי אליו אתה מתחבר. חצי שנה אחרי שקניתי את הקוקטיל הראשון שלי מצאתי את עצמי אצל מגדלים מתעניין ברכישת אפרור אפריקני (ג'אקו). המגדלים היו מוכנים למכור לי ואני כמעט התפתתי... אבל ככל שהעמקתי בנושא יותר כך הבנתי שעדיף לחכות עם זה קצת. עברה שנה וחצי ואני גאה לומר שעדיין לא קניתי אפרור (אבל כן קניתי כלוב מתאים ב- 1,900 ש"ח, דגם LORETO של חב' FERPLAST בתמונה).
להלן רשימה חלקית של מספר זנים מומלצים ושקטים יחסית. התוכים ברשימה שלהלן יכולים להתאים גם למתחילים, לאחר ששקלו היטב את כל ההבטים של רכישה כזו ומוכנים לאתגר:
ציפור אהבה (Lovebird)
קיימים 9 זנים שונים בשלל צבעים במשפחה זו. מוצאה מאפריקה. אורכה 10-17 ס"מ ומשקלה 40-60 גר'. זוהי ציפור קטנטנה ומלאת אנרגיה אך ללא כושר דיבור. מידת רעש גבוהה מזו של תוכון וקוקטיל. לציפור אהבה אישיות של תוכי גדול בגוף קטן. תרגול יומיומי כמפורט במדריך זה הוא תנאי לשמירה על ביותה. מחיר: 150 ש"ח. תוחלת חיים של ציפור אהבה: 10 שנים. קרא את המאמר שבקישור: http://www.birdsnways.com/wisdom/ww19eiii.htm
פרוטלט (Parrotlet)
מוצאה מדרום אמריקה. קיימים 7 זנים שונים במשפחה זו אך הפסיפיק פרוטלט (Pacific Parrotlet) הוא הזן הנפוץ בארץ. אורכו: 13 ס"מ משקלו: 30 גר'. זהו תוכי שקט מאוד, חכם מאוד ובעל יכולת דיבור טובה מאוד. יש בו כל מה שאפשר לבקש מתוכי גדול ללא הרעש, הנזק והלכלוך. תוחלת חיים אינה ידועה עדיין מאחר והתוכי לא היה נפוץ בשבי עד לעשור האחרון, אך משערים שהיא יכולה להגיע ל-20-30 שנה. מחיר: החל מ- 300 ש"ח. ראה קישור בעברית: http://www.parrots.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=117&mode=&order=0&thold=0
פויספולוס (Poicephalus)
משפחה מאוד מומלצת. בני המשפחה הפופולרים הם: סנגל, מיירס, ג'רדין ובטן אדומה. הסנגל (אורך 23 ס"מ משקל: 125 גר') הוא הפופולרי ביותר בקבוצה זו, בעל יכולת דיבור מסויימת ואישיות קורנת. הג'רדין הוא הגדול בחבורה (אורך 28 ס"מ, משקל: 200 גר') ובעל יכולת הדיבור הטובה ביותר בה. מחיר סנגל: בסביבות 1,300 ש"ח, ג'רדין: בסביבות 2,000 ש"ח. http://www.wingscc.com/aps/poicfaq.htm
פיונוס – (Pionus)
8 תתי זנים במשפחה זו. מדובר בתוכי בגודל בינוני (אורך: 29 ס"מ, משקל: 230 גר'). מוצאו מדרום אמריקה ואף-על-פי-כן הוא תוכי מקסים ושקט בעל יכולת דיבור מסויימת. מחיר: 1,500-2,000 ש"ח תלוי בזן הספציפי.
ראה קישור: http://www.birdsnways.com/wisdom/ww33eii.htm
סכנות
סכנות להרעלה, בריחה, פציעה, דריכה ותאונות שונות ומשונות אורבות לתוכים בבית. לכן, אין לאפשר שיטוט חופשי של התוכי בבית ויש להגביל את יכולת התעופה לדאייה בטוחה לקרקע ע"י קיצוץ נוצות הכנפיים. להלן גורמים שכיחים לתאונות:
דלתות וחלונות פתוחים. בריחה דרך חלון פתוח היא גורם המוות השכיח ביותר אך גם הנמנע ביותר. יש להגיף חלונות ולא לסמוך על קיצוץ נוצות התעופה.
מאוורר תיקרה, חוטי חשמל.
טפלון. סירים, מחבתות, תנורים ומוצרי חשמל המצופים בשכבת מגן, פולטים אדים רעילים בזמן החימום.
סירי בישול, כיריים לוהטות, תנור פועל עלולים להפוך למלכודות מוות עבור תוכים.
מיים עומדים הם סכנת טביעה: אסלה פתוחה, אמבטיה, אקווריום.
חומרים רעילים המצויים במתכות ובצבע כגון אבץ, עופרת ודיו. השתמש רק בפלדת אל-חלד.
מזון רעיל או מקולקל. (ראה פרק תזונה).
הסתבכות בחבלים וצעצועים.
חיות מחמד אחרות בבית.
חלק גדול מצמחי הבית רעילים לתוכים.
עשן סיגריות, אדי אקונומיקה, מדבירי יתושים וחרקים וספריים שונים.
הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה לתוכים אחרים.
חום יתר. חשיפה ממושכת לשמש בימי הקיץ עלולה לגרום למוות. יש לספק מקלחת לקרור התוכי ומקום מוצל. אין להשאיר תוכי בתוך רכב.
שינה משותפת עם התוכי עלולה להסתיים בתאונה.
מסוכן ולא מומלץ לקחת תוכי החוצה, אפילו אם הוא בכלוב. ארע מקרה שבו עוף דורס חטף כלוב והמריא איתו אל על... נחשים, כלבים וחתולים עלולים לשים קץ לחיי התוכי שלך, אפילו הוא בתוך כלוב. כאשר התוכי חופשי הסכנות גדולות הרבה יותר.
לקישור http://www.exoticpetvet.net/avian/topten.html
עקרונות מנחים
בניגוד לנו ולחיות המחמד שאנו מכירים, תוכים הם חיות נטרפות. הבדל מהותי זה, מקשה מאוד על היכולת שלנו להבין את צרכי התוכים. הצלחה בביות תוכים תלוייה מאוד ביכולת שלנו להבין את היצורים המופלאים הללו. הבדל נוסף: כלב מוכן לקבל את דומיננטיות האדם – תוכים לא.
גוזלים נקשרים לאנשים רגועים וצפויים בעלי ביטחון עצמי, המספקים להם הדרכה שיטתית ועיקבית ונוטעים בהם תחושה של ביטחון. לפני כל צעד שאתה עושה שאל את עצמך: האם הדבר יוביל לבניית אמון או להריסתו? זכור כי האמון שהתוכי נותן בך הוא תמיד על-תנאי. בכל יום עליך לזכות באמונו מחדש. קל בהרבה לאבד אמון מאשר לזכות בו. ללא אמון – הקשר אבוד!
טיפוח ביטחון עצמי: גוזל, כמו כל תינוק, זקוק לחיזוקים. דבר אליו ברכות. ספר לו כמה אתה שמח שהוא הגיע וכמה שאתה אוהב אותו. תן לו מחמאות. גלה מה הוא אוהב לאכול כדי שתוכל לתת לו צ'ופרים בשעת הצורך. דבר בקול רגוע ובוטח כדי להרגיעו ולפייסו אם אתה מזיז את הכלוב למשל. לא חשוב מה אתה אומר, הקול שלך ושפת הגוף שלך צריכים לשדר ביטחון ושקט נפשי. כך התוכי ידע שאפשר לסמוך עליך והוא יפתח נאמנות במקום חשדנות ופחד. כשאתה מחזיק את התוכי על אצבעך, סגור עם אגודלך על בהונות הציפור כדי לספק ביטחון נוסף. הישמר מתאונות. די שתפיל את התוכי בטעות פעם אחת כדי לאבד את אמונו.
מגע ושעשועי מגבת על בסיס קבוע חיוניים לשמירה על קשר רגשי עם התוכי. עליך להגיע למצב שבו תוכל ללטף את התוכי בכל חלקי גופו. הרגלת התוכי לשכיבה על הגב ולליטוף הבטן ופריסת הכנפיים, יועיל מאוד כאשר תצטרך לקצוץ את נוצות התעופה (ראה מגע ושעשועי מגבת).
הרגלה לשינויים: כדי למתן יצר טריטוריאלי ולפתח ביטחון עצמי חשוב מאוד להרגיל את התוכי לשינויים. בצע שינויים באופן עקבי ושיטתי במיקום הכלוב. הכר לתוכי את כל החדרים בבית. דאג שיבקר בכל חדר יום יום. צא איתו מהבית לטיולים קצרים וארוכים, לביקורים משפחתיים ולחופשות. הכר לו אנשים זרים. הכל באופן שיטתי, עקבי, ובזהירות רבה. השאר אותו לישון במקום שהוא מכיר אחת לחודש והבטח לו שלמחרת תבוא לאסוף אותו.
"עלה/רד": אמור "עלה", בכל פעם שאתה מבקש מהתוכי לעלות על אצבעך ו"רד" כדי להניחו. מטרת התרגול "עלה/רד" איננה השגת שליטה על התוכי אלא בניית קשרי אמון. כדי למנוע מצב בו התוכי נקשר לאדם מסויים ותוקף את השאר, על כל בני הבית לתרגל עם התוכי, לטובת כל הצדדים. התוכי זקוק לכל הלהקה שלו. אל תשכח לשבח ולהלל את התוכי שהסכים לעלות על אצבעך: "תוכי טוב!!!" (ראה "עלה/רד").
חברה: התוכי צריך להתקבל בבית כבן משפחה. יש לאפשר לתוכי לשהות מחוץ לכלוב, תחת השגחה צמודה, 4 שעות לפחות בכל יום. 30 דקות מתוכן יוקדשו לפעילות משותפת ו- 15 דקות לתרגול בחדר ניטרלי. אין לאפשר לתוכי לשוטט חופשי בבית. בכל פעם שהוא עוזב את הטריטוריה שסימנת עבורו – החזר אותו למקומו! ברך את התוכי לשלום כשאתה נכנס לחדר ו'להתראות' או 'ביי ביי' כשאתה יוצא. התייחס אליו כל הזמן. בדוק מה שלומו כל הזמן. אם הוא קורא לך מהחדר השני ענה לו. בטבע, כשבן להקה לא משיב כשקוראים לו, המשמעות היא, שהוא נטרף.
התנהגות: תוכים לא מבינים איסורים ועונשים ואין להם מידות מוסר כלשהם. לא תהיה להם תחושת אשמה כשיגרמו לנזק. אין בהם רוע או תוקפנות לשם תוקפנות. מושגי 'החטא ועונשו' הם מושגים מעולם בני האנוש וזרים לתוכים. אין לצעוק על התוכי, להכותו, לנזוף בו או להענישו בכל דרך שהיא!!! תחת זאת, יש לנסות להסיט את התוכי מהתנהגות שאיננה מקובלת עלינו ע"י פעולת הסחה מתוחכמת, ולעודד ולשבח התנהגות רצוייה ע"י מתן תשומת לב וצ'ופרים. במקרה של כישלון, יש להחזיר את התוכי לכלוב באדישות ובקרירות ללא נזיפה כלשהי. תן לתוכי לבחור בין התנהגות רצוייה לבין הפסקת האינטראקציה וחזרה לכלוב. כך הוא ילמד שמשתלם לו להתנהג בהתאם לכללים שלך (ראה חינוך והתנהגות).
אינטראקציה: תוכים לומדים מתוך אינטראקציה עם בני הלהקה ועל דרך של צפייה וחיקויי בני להקה בוגרים. ריבים וצעקות בבית ישפיעו לרעה על התוכי.
החזק את הציפור על אצבעך בשקט, 10 דקות בכל יום.
האכלה מהיד (במיוחד בבוקר או בערב) של מזון רך וחמים תורמת לחיזוק הקשר בכל גיל. נסה להאכיל בטאטה, תירס, אורז מלא (חום), לחם דגנים מחיטה מלאה וכו'.
הימנע מלנופף באצבעותיך אל מול מקור התוכי. אתה לא רוצה ללמד אותו לנשוך. לעולם אין לעשות דבר שיגרום לתוכי לנשוך או לפחד!
השתמש בשכל ישר. אם, למשל, אתה יודע שהתוכי אוהב לכרסם ריהוט, אל תניח אותו במקום שבו הוא יוכל לעשות זאת. איבוד עשתונות יתפרש ע"י התוכי כחולשה והוא עלול לנשוך. אם אתה חש שאינך מסוגל להתמודד בקור רוח עם המצב, עדיף שפשוט תעזוב את החדר.
סבלנות: אל תמהר. התקדם צעד אחר צעד. גם רומא לא נבנתה ביום אחד. הסוד מאחורי כל הצלחה הוא: התמדה בביצוע הדברים הנכונים לאורך זמן. אנשים חלשי אופי או בעלי פתיל קצר לעולם לא ידעו עד כמה עמוק, מהנה ומרתק יכול להיות קשר עם תוכי.
איך קונים גוזל
למרבה הצער, רוב האנשים מקדישים מחשבה רבה יותר בקניית מצלמה דיגיטלית או מחשב מאשר בקניית גוזל תוכים שיהיה בן משפחה בביתם במשך שנים ארוכות, לעיתים אף מעבר לתוחלת חיי המטפל בו. גידול וביות גוזלים הוא שילוב של מדע ואומנות. אם תקדיש זמן ללמוד את הנושא לפני שתבצע את הרכישה ותעמוד על דרישותיך אל מול החנות/מגדל תקלע לשתי מטרות:
1. תקבל תוכי בריא ותזכה לליווי צמוד (שהוא הכרח) לפני ואחרי הקניה.
2. תתרום לעליה ברמת הגידול של תוכים בארץ.
http://www.birdsnways.com/wisdom/ww7e.htm
http://www.companionparrot.com/articles/questions.html
http://www.birdsnways.com/wisdom/ww4e.htm
http://www.birdsnways.com/wisdom/ww54e.htm
כיצד לבחור גוזל
בחר גוזל ערני שעומד על מקל עמידה ומגיב לקולות שאתה משמיע. הגוזל צריך להכיר את "עלה/רד". בדוק שהניצוי שלו מושלם, מבריק ונקי ללא קרחות. כנפיים צמודות לגוף, שרירי החזה מוצקים ועצם החזה חדה אך איננה בולטת מידי. העיניים מבריקות ונקיות. פתח הביב נקי. אין נזילות מהנחיריים. אין סדקים במקור. אל תקח גוזל שיושב על רצפת הכלוב, אינו מגיב לקולות שאתה משמיע, איננו ערני לנעשה סביבו, נכנס ללחץ ולחרדה כשמתקרבים לכלוב.
אל תצפה שהגוזל יקשר אליך מיד ויסכים לעלות על-ידך, הנח לו לעשות זאת בקצב שלו. תחילה רק שב במרחק של מספר מטרים מהתוכי בשקט, ללא תנועה. הימנע מתנועות ידיים. צור קשר קולי באמצעות נקישות בלשון. דבר אליו ברכות. אל תמהר. גם התוכי החברותי ביותר זקוק לזמן כדי לבטוח באנשים חדשים. אין צורך למהר. הרי אינך מתכוון לקנות גוזל על אתר. לכך ידרש זמן רב, ביקורים רבים אצל מגדלים שונים, קריאת ספרות רלוונטית ואינטראקציה עם גוזלים רבים. הגוזל שתקח הבייתה, יכיר אותך ואת בני הלהקה החדשים עוד לפני המעבר לביתו החדש. רצויי מאוד שהוא יכיר את הכלוב החדש והצעצועים החדשים. הוא חייב לעלות על ידך עם הסימן "עלה" ולרדת עם הסימן "רד". הוא חייב לדעת לשחק בצעצועים לבדו ועם בני הלהקה החדשים. הוא חייב להרגיש בנוח ולתקשר איתך ועם בני הלהקה החדשים.
לפני שאתה לוקח את הגוזל הביתה
המעבר לבית חדש וללהקה חדשה והניתוק ממקום ואנשים אליהם היה הגוזל רגיל עד כה מהווה טראומה עבור הגוזל. על מנת להקטין את הטראומה, נסה להשוות, עד כמה שניתן, את התנאים החדשים לתנאים בהם היה הגוזל מורגל עד כה.
הכר לגוזל את כל בני המשפחה ובקר אותו כמה שיותר בשבועיים שלפני המעבר.
אם ניתן, הבא את הכלוב החדש על צעצועיו ומשחקיו אל המגדל כדי להרגיל את הגוזל לכלוב. אם לא ניתן, השאל את הכלוב של המגדל לשבועיים או ספק כלוב דומה.
אחרי המעבר, המשך להאכיל את הגוזל ב'האכלת יד' את אותה הדייסה שהמגדל השתמש בה, בבוקר או בערב, והשתמש באותו סוג מזון מוצק אליו היה רגיל אצל המגדל.
קבע פגישה עם הוטרינר שלך מיד לאחר שלקחת את הגוזל. דאג לאחריות כתובה מהחנות / מגדל למקרה שיתברר כי התוכי חולה. המינימום שיש לבדוק הוא בדיקה כללית ושלילת מחלת הכלמידיה (מחלה שעלולה לעבור לבני אדם). אם יש לך ציפורים בבית, הציפור החדשה צריכה להשאר בבידוד 60 יום לפחות.
הכלוב
הכלוב הוא ביתו של התוכי. שם הוא נמצא רוב שעות היממה, שם יש לו אוכל ומשחקים, ענפים לכרסם ואוהל להתבודד בו. הכלוב הוא הטריטוריה שלו עליה הוא מגן. בכלוב התוכי מרגיש בטוח. תוכי שנמצא באותו כלוב הרבה זמן, יתקשה להיפרד ממנו ולכן, החלפה של כלוב צריכה להעשות בהדרגה ובזהירות מירבית. כלוב מתאים לתוכים צריך להיות מלבני – לא עגול, בעל דלת קדמית גדולה ככל האפשר דבר המקל מאוד על הטיפול והנקיון של הכלוב כמו גם על הכנסה/הוצאה נוחים של התוכי לכלוב וממנו, מגש נשלף לאיסוף הלשלשת ומגרש משחקים מעל הכלוב. ראה סרטון בקישור הבא: http://www.kaytee.com/products/cages
כפי שניתן לראות בקישור הנ"ל, המידות הפנימיות של כלוב לתוכי קטן (תוכון, קוקטיל, ציפור אהבה): 45x45 ס"מ, ולתוכי בינוני (דררה, אפרור אפריקני (ג'אקו), אמזונה) 80x58ס"מ. רצוי להכניס קופסה או אוהל לשם התבודדות ופרטיות התוכי. כדאי לכסות את תקרת הכלוב במגבת שתגלוש עד ל-10 ס"מ מצידי הכלוב בשבועיים הראשונים. כך יוכל התוכי לעלות לתקרת הכלוב מבלי שיראה, כשם שבטבע יטפס לצמרת העץ. תוכים אוהבים להיות במקום גבוה ולהשקיף על הנעשה בבית. מקם את הכלוב בגובה העיניים בפינת החדר במקום ממנו התוכי יוכל לצפות על הפעילות בבית. אל תמקם את הכלוב בחדר צדדי שלא מתרחשת בו פעילות. התוכי צריך להרגיש חלק מהמשפחה. מצד שני, אל תמקם את הכלוב במעבר או במרכז החדר משום שתוכים מרגישים בטוחים כאשר הם יכולים לצפות על המתרחש מן הצד, מגבוה. הצבת הכלוב ליד חלון תספק לו אויר צח, אור טבעי וגירויים נוספים מהנעשה בחוץ אך חשוב שהכלוב יהיה צמוד לקיר אחד לפחות ומוגן מפני שמש ישירה, לפחות בחלקו. כיסוי חלקי של הכלוב יספק שינה ללא הפרעות לתוכי ולבני הבית במקרה והתוכי יתעורר ראשון... בתחתית הכלוב צריך להיות מגש נשלף עליו נניח עיתון לספיגת לשלשת הציפור (לא לשכוח לחלץ את הסיכות קודם לכן). החלף את העיתון פעם ביום לפחות, רצוי יותר מפעם אחת. ישנם כלובים עם רשת מעל המדף כדי למנוע מהתוכי מגע עם הלשלשת שלו. השימוש ברשת איננו מומלץ משום שמצטברת עליה לשלשת שקשה יותר לנקותה מאשר להחליף עיתון, היא מכאיבה לרגלי התוכים, מסוכנת לגוזלים ואינה מאפשרת שיטוט, משחק ואכילה מן הקרקע – דבר טבעי לתוכים רבים. מומלץ להניח על העיתון ענפים ועלים של אקליפטוס, הדרים, אורן, זית, דקל או כל עץ פרי אחר בתנאי שלא רוססו. יש לנקות ולשפשף היטב את הענפים במים וסבון ולייבש בשמש לפני שמכניסים לכלוב. השמש מחסלת חיידקים (אפשר גם להכניס למיקרוגל ל 15 שניות). יש להשתמש בענפי עץ כמקלות עמידה לתוכי ולא במקלות חלקים או קנויים. מקלות העמידה צריכים להיות בעלי קוטר משתנה ובעלי גבשושיות לצורך פיזיוטרפיה לכף הרגל. עובי הענף צריך להיות כזה שכף רגלה של הציפור תצליח להקיף למעלה ממחצית מהיקפו.
סביבת הכלוב
הכלוב וסביבתו הם הטריטוריה של התוכי עליה הוא מגן. יסופר על מקרה שבו התקין חשמלאי גלאי אזעקה בתקרת חדר שבו היה התוכי. מאותו יום התוכי החל להגיב בפחד וחרדה ותקף את בעליו. מבחינת התוכי, אדם זר פלש לטריטוריה שלו ועוד התקין דבר אדום מהבהב בתקרה (אולי טורף). מאחר ואת הפולש הוא לא יכל להניס, הוא תקף את בעליו. היה ניתן למנוע זאת ע"י הוצאת התוכי מהחדר בזמן עבודתו של החשמלאי והכרות הדרגתית עם הגלאי בחדר ניטרלי זמן רב לפני ההתקנה.
יש להימנע מצעקות ותנועות חדות בסמוך לכלוב. כלבים וחתולים הם טורפים ויש להרחיקם. הגוזל ירגיש בטוח כשיבין שהסביבה ובני הלהקה החדשים צפויים וניתן לסמוך עליהם. אין להתגרות בתוכי, לתחוב אצבעות דרך הסורגים או להזיז את הכלוב כדי לראות מה התוכי יעשה... אל תרשה לזרים להתקרב לכלוב ולגעת בציפור. לעולם, אל תשתמש בכח ולעולם אל תעשה דבר שיגרום לציפור לנשוך או לפחד.
כלוב שינה
תוכים זקוקים ל 10-12 שעות שינה. אם לא ניתן לספק 10-12 שעות שינה של שקט וחושך בכלוב הקבוע, אפשר להעביר את הגוזל לכלוב שינה קטן ללא צעצועים, רק עם מקל עמידה ומים מהסיבות הבאות:
1. מאפשר שינה ללא הפרעות במקום שקט.
2. עוזר בריסון יצר טריטוריאלי ומרגיל את התוכי לשינויים.
3. מונע פציעה כתוצאה מנפילה מגובה רב במהלך הלילה.
אימון להטלת לשלשת על-פי סימן מוסכם
ניתן ללמד את כל סוגי התוכים להטיל לשלשת על-פי סימן מוסכם:
א.) למד את שפת הגוף של התוכי והרגלי הטלת הלשלשת שלו ומדוד את תדירותן.
ב.) בחר מצע, כלי או מקום שם תרצה שהתוכי יעשה את צרכיו. אני ממליץ על ניר עיתון (רצוי שיהיה עיתון גם על רצפת הכלוב).
ג.) כוון שעון למצב טיימר שיזכיר לך מתי הגיע זמן הטלת הלשלשת.
ד.) כשתבחין שהתוכי עושה את צרכיו מעל עיתון, אמור סימן מוסכם (למשל "קדימה!"). כך התוכי ילמד לקשר בין הסימן והטלת הלשלשת.
ה.) במהלך פעילות עם התוכי מחוץ לכלוב, החזר את התוכי לכלוב, או קח אותו אל מעל עיתון, לפני תחילת המחזור הבא ועודד אותו לעשות את צרכיו תוך כדי שימוש בסימן המוסכם ("קדימה!!!").
ו.) כשזה קורה - שבח את התוכי ("תוכי טוב"), תן לו צ'ופר וחדש את הפעילות שהופסקה קודם לכן.
ז.) אם זה לא קורה – נתק קשר עין, תן לו להרגע ואז חזור וקח אותו על האצבע עם הסימן "עלה" ואמור שוב "קדימה!!!"
ח.) לא לשכוח לשבח "תוכי טוב!!!" ולתת צ'ופר.
לאחר מספר ימים עד שבוע שבועיים, כל תוכי ילמד את הרעיון.
פעילות עצמאית בכלוב
בטבע, תוכים לא יודעים מה זה שעמום. בשבי הם לא יודעים כיצד להתגבר עליו. מרבית בעיות ההתנהגות נובעות משעמום ומחוסר בגרויים שכליים. מכאן החשיבות שבכלוב מרווח ומצוייד כהלכה. יש ללמד את התוכי כיצד להעסיק את עצמו בשעות הרבות שהוא נשאר לבדו בכלוב. כל צעצוע יוצג תחילה בחדר ניטרלי ויודגם אופן השימוש בו. תוכים לומדים באמצעות חיקוי בני להקה אחרים. לכן, יש להדגים להם כל דבר (ראה הדגמה וטכניקת ה'מודל/יריב' של דר' פפרברג בהמשך). התוכי צריך ללמוד להעסיק את עצמו גם כאשר אתה בבית. אל תרגיל את התוכי להיות עליך כל הזמן. גוזל שלא למד להיות עצמאי ימרר את חיי בעליו לכשיתבגר.
אפשר להשאיר רדיו או טלויזיה כאמצעי גירוי נוספים.
צעצועים למשחק והשחתה:
יש לספק את יצר הלעיסה וההשחתה של הציפור על בסיס קבוע. אם לא יהיה לציפור מה להשחית, אתה עלול למצוא אותה משחיתה את נוצותיה. החלף מקלות עמידה וצעצועים מידי פעם. יש לצייד את הכלוב בצעצועים המיועדים לתוכים או לתינוקות מחשש לחומרים רעילים בצעצועים אחרים. אל תשכח לשטוף היטב או לחטא כל דבר שאתה נותן לתוכי. יש לאפשר לתוכי אפשרות של בחירה בין צעצועים וענפים שונים אפילו אם הוא לא משתמש כלל בחלקם.
ענפים טריים על עליהם לכרסום והשחתה מעצים לא רעילים כגון אקליפטוס, הדרים, זית, אורן, דקל וכל עצי הפרי האחרים.
מזון תלויי בכלוב על שיפוד או בין הסורגים.
גלגל עיתון ודחוף בין סורגי הכלוב.
הנח כדורים מגולגלים מעיתון בתחתית הכלוב.
עטוף צעצועים בעיתון והנח בקופסה בתחתית הכלוב. שים לב שהציפור מסתפקת בקריעת העיתונים ולא אוכלת אותם.
רצועות עור, פקק של עט, גלילי קרטון של מגבות ניר או ניר טואלט, קרטון חלב.
חבלים, פסי כותנה או ג'ינס קשורים לסורגי הכלוב, לכלי האוכל, למקלות העמידה ולצעצועים אחרים. אין להשתמש בחבלים ארוכים מחשש להסתבכות הציפור בהם.
כפות עץ, מקלות ארטיק.
כוסות וצלחות חד פעמיות. אפשר לנקב בהם חורים ולהשחיל רצועות עור, ענפים וכו'.
תליית פירות וירקות על חוט דיג בכלוב
ראה מאמר מצויין של דר' שלומית לוי http://www.vets4u.co.il/text/22.doc
אינטראקציה
דבר אל התוכי. שתף אותו במיוחד בדברים שקשורים בו ובצרכיו. באופן זה, אתה רוכש את אמונו ומספק לו ביטחון, מאחר ואתה תמיד מסביר לו מה עומד לקרות. כאשר הוא ילמד להשתמש במילים שלימדת אותו כדי לזכות בדברים הנחוצים לו וגם יזכה לתשבוחות על כך, יגבר ביטחונו העצמי, מאחר ובנוסף להכרה ותשומת הלב שהוא מקבל הוא גם מצליח לשלוט באספקטים שונים של חייו. כך הוא מפתח נאמנות ללהקה.
תוכים נקשרים לפנים שלנו. הימנע משינויים כגון חבישת כובע, צעיף וכדומה.
הימנע מתנועות חדות. שמור את ידך מאחורי הגב והשתדל לא לזוז.
קשר עין חשוב מאוד אך מבט ישיר מדי עלול להפחיד תוכי ביישן. מבט ישיר בשתי עיניים פקוחות עלול להצטייר כמבט של טורף. הסט מבטך הצידה והבט בעין אחת מלמעלה למטה כך שתתקבל עין מאורכת וסגורה מעט ולא עין פקוחה ועגולה.
הרכן ראשך לגובה נמוך יותר מהגובה שבו התוכי נמצא. ציפור המרכינה ראשה בפני אחרת מראה הכנעה.
חייך ואמור "ש-ל-ו-ם" לאט וברור (תוכים מדברים מהר יותר מאתנו).
לחש דברים נעימים על אוזנו של התוכי. תוכים אוהבים ששרים להם או קוראים להם מספר או עיתון.
צלילים המופקים באמצעות הלשון נחשבים לידידותיים. תוכים רבים נהנים מאוד לשרוק עם בעליהם והם מסוגלים לשרוק שיר שלם.
למד את שפת הגוף של התוכי. אם הוא נינוח ומשתף פעולה אתה יכול להתקרב. אם הוא נכנס לפאניקה ורץ ממקום למקום בכלוב אל תלחיץ אותו. תן לזמן לעשות את שלו.
כשאתה שולח את ידך לעבר התוכי עשה זאת מלמטה, מכיוון הפנים ובאיטיות כדי שהתוכי יבין שהיד היא חלק ממך.
אם התוכי פוחד מידיים – שמור אותן מאחורי הגב. ציפורניים ארוכות משוחות בלק אדום עלולות להפחיד את הציפור.
מצמץ. תוכי שמפחד לא ימצמץ. אם אתה ממצמץ אתה מראה שאינך חושש ואפשר שהתוכי ימצמץ אף הוא כדי להראות שגם הוא אינו פוחד.
חקה את שפת הגוף של הציפור ואת התנהגותה.
חקה קולות שהיא משמיעה. אם אתה שומע שהציפור משחקת בפעמון, הרעש בפעמון גם אתה. נסה לגרום לציפור לענות לך.
נסה לתת אוכל לציפור. אם היא לא משתפת פעולה השתמש בטכניקת המודל/יריב.
הדגם בשיטת המודל/יריב גיפופים וחיבוקים כדי להראות לתוכי כמה שזה נעים.
פעילות משותפת
אזהרה: אסור לרדוף אחרי תוכים. לא בתוך הכלוב ולא מחוצה לו. יש לגשת אל התוכי רק מלפנים ומלמטה. טורפים מגיחים מלמעלה ומאחור.
תוכים רבים נהנים לזרוק צעצוע על הרצפה, מחכים שתרים אותו רק כדי לזרוק אותו שוב.
ארגן משקפיים ישנים, צעצועים קטנים מפלסטיק או עץ ותכשיטים בטוחים לתוכי. תן למישהו לשחק בהם כך שהתוכי יוכל לגנוב לך אותם.
שחק מחבואים בין עיתונים, מצעי מיטה, מגבת, בגדים, מאחורי קיר ללא שימוש בידיים.
גרודים סביב הראש והמקור נגד כיוון הנוצות הם הדרך ללב הציפור. אלה אזורים שהציפור לא מגיעה אליהם בעצמה והיא זקוקה לעזרה מבן להקה אחר. ניקוי נוצות (סינוץ) חשוב מאוד לציפור. הקפד לרחוץ ידיים לפני שאתה נוגע בציפור.
שירה וריקודים: רוב התוכים מוזיקלים ואוהבים לרקוד, לשיר ולשרוק. ככל שתשטתה יותר הציפור תהנה יותר.
ארוחות משותפות: אכילה היא פעילות חברתית. ארגן לתוכי מקום משלו עם צלחת משלו ואל תאפשר לו להסתובב חופשי על השולחן. תוכי צעיר בטבע, לא יאכל לפני שיראה בן להקה בוגר אחר אוכל. כך הוא יודע שהאוכל בטוח.
לימוד טריקים: מחיאות כפיים (באמצעות הכנפיים) על-פי סימן מוסכם, סיבוב, לחיצת יד, נפנוף לשלום, אמירת כן בשילוב הנהון הראש וכו'… תוכים מסוגלים ללמוד דברים חדשים לאורך כל ימי חייהם.
משחקי כדור על הרצפה או על המיטה: פרוש סדין נקי על הרצפה כדי לסמן את גבולות שטח הפעילות. גלגל כדור ותן לתוכי לרדוף אחריו. אפשר ללמד תוכי להביא כדור (בדומה לכלב).
משחקי הרכבה ופזלים.
קריאה. תוכים אוהבים שקוראים להם מספר או מהעיתון (אותו הם גם אוהבים לקרוע).
תרגילי אקרובטיקה ושיווי משקל: הליכה על חבל או מגבת מתוחה מצד לצד כלוליין בקרקס. החזק מגבת או סולם בצורה אנכית ותן לתוכי לטפס. כשהוא יגיע לקצה הפוך את הסולם או המגבת ותן לתוכי לטפס שוב.
משחקים יש לשחק בהתלהבות ועם כמה שיותר צחוק. ככל שתהיה שמח יותר בחברת התוכי, התוכי יהיה שמח יותר בחברתך, וככל שהתוכי יהיה שמח יותר בחברתך, אתה תהיה שמח יותר...
מקלחת
תוכים חיים באזורים טרופיים או סאב טרופיים והם זקוקים ללחות. קירור הבית בקיץ וחימום בחורף מייבשים את האויר והתוכי עלול לחלות בסינוסיטיס (דלקת הסינוסים). הקילוח גם מעודד את התוכי לנקות את נוצותיו. השתמש במיים פושרים או קרים. ישנן מספר שיטות קילוח. מצא איזו מהם אהובה על התוכי שלך:
התזת מים נקיים מבקבוק התזה מעל לציפור.
ספק קערת מים לקילוח עצמי.
קילוח בכיור. פתח את הברז ותן לתוכי להתקלח (הנח מגבת בכיור כדי למנוע החלקה).
קח את הציפור איתך למקלחת.
השתמש במפזר לחות.
אין צורך להרטיב את התוכי לגמרי אבל אם זה קורה בחורף והחדר קר, כדאי לנגב אותו במגבת (תוך כדי משחק וליטופים) או לתת לו להתייבש בחדר חמים. תוכי רטוב לגמרי לא יכול לנפח את הנוצות כדי לחמם את עצמו והוא עלול להתקרר. תוכים רבים נהנים מיבוש במייבש שיער אך יש הטוענים כי הדבר מסוכן.
http://www.birdsnways.com/wisdom/ww63eii.htm
http://www.exoticpetvet.net/dvms/stuff.html
הכרת אנשים זרים
אל תרשה לזרים להתקרב לכלוב. תוכים, כמו כל חיה אחרת, יגנו על הטריטוריה שלהם. הכרה של אנשים זרים חיונית וחשובה אך יש לעשות זאת במקום ניטרלי, הרחק מהכלוב.
חשוב להירגע קודם שניגשים לתוכי. תוכים הם יצורים אמפתיים מאוד. הם חשים באנרגיות סביבם. ככל שתהיה רגוע יותר בחברת התוכי, התוכי יהיה רגוע יותר בחברתך.
הנחה את האדם הזר להרגע ולחץ את ידו כשהתוכי על ידך השניה.
אם כולם רגועים, הנח את התוכי על ידו של הזר. אם התוכי ממשיך להיות רגוע, אתה יכול לשחרר את ידך ולהתרחק צעד אחד אחורנית תוך כדי הרגעת התוכי ש"זה בסדר".
אם התוכי עדיין מרגיש בנח, הזר יכול ללטף אותו על עורפו. אם הזר חושש, אתה יכול להניח את התוכי על ברכו. הברך היא המקום הבטוח ביותר להושבת התוכי.
לעולם, אין לעשות דבר שיגרום לציפור לנשוך או לפחד!
דיבור וחיקוי
תוכים מתרגלים כשהם לבד בכלוב. תוכים נוטים לדבר כשהם שומעים אך לא רואים את בני הלהקה כדי לזכות בתשומת לב. דיבור מתחיל במלמול לא ברור, כמו אצל תינוקות. יש להאזין למלמולים ולחזור על המילה שהתוכי תרגל תוך כדי תיקון ההגייה. האזנה לדבריו תעודד אותו להמשיך ולתרגל. תוכים מתאמצים ללמוד את שפתנו כדי לזכות בתשומת לב והכרה מצד חברי הלהקה. לא כל התוכים מצליחים ללמוד לדבר בשפתינו אך כולם מתקשרים בשפתם שלהם. למד את שפתו של התוכי שלך.
מגע ושעשועי מגבת
דרושה מידה רבה של ביטחון עצמי ואמון באדם כדי שהתוכי יהיה מוכן להפקיר את ביטחונו הפיזי ולהפקידו בידך. כאשר הוא מתמסר לך לליטופים ונישוקים הוא איננו מסוגל להגן על עצמו מפני טורפים. מכאן החשיבות שבהרגלה למגע מגיל צעיר מאוד. התקדם באיטיות. התחל באיזורים שהציפור מאפשרת והתקדם בכל פעם מעט יותר. שים לב לשפת הגוף של הציפור והפסק לפני שהיא תפסיק אותך. בסופו של דבר אתה צריך להגיע למצב שבו תוכל ללטף ולנשק את הציפור בכל חלקי גופה. בגב בין הכנפיים, בגוף מתחת לכנפיים, במקור (לא בנחיריים), בצוואר, בראש ובעורף. פרוש את הכנפיים ונשק את גב הציפור בין הכנפיים. תרגול יומיומי של פריסת הכנפיים יועיל מאוד כשתרצה להשכיב את הציפור על הגב ולפרוס לה את הכנפיים כדי לבצע קיצוץ בנוצות הכנף.
תוכים מקפידים מאוד על נקיון נוצותיהם בתהליך שנקרא סינוץ (preening). הם תופסים במקורם כל נוצה בנפרד ומושחים אותה מבסיסה כלפי חוץ (כמו בתמונה). כאשר הציפור מרכינה את ראשה ופותחת את נוצות העורף, היא מזמינה אותך לגרד/ללטף ולנקות את אזור העורף, הראש והמקור. זהו איזור שהציפור אינה יכולה להגיע אליו בעצמה והיא זקוקה לעזרה מבן להקה אחר. תפוס נוצה אחת בכל פעם, באמצעות האגודל והאצבע המורה, ומשוח אותה לכל אורכה, מבסיסה כלפי חוץ, כאילו אתה מצפה אותה בשומן. ראה כיצד עושה זאת הציפור במקומות אחרים בגוף וחקה אותה.
תוכים אוהבים להתחבא במקומות קטנים, חשוכים וחמים, בקרבת גוף חי אחר. אפשר להסתובב עם הגוזל עטוף כולו במגבת כמו עם תינוק. המגבת מדמה את הכנפיים של אמא. התחל, כרגיל, בהדגמה. התחבא מתחת למגבת ושאל את הציפור "איפה אני?". אפשר להשתמש באדם נוסף שירים את המגבת ויגלה אותך. אפשר להתחיל במשחק במצעי המיטה ולהתקדם אט אט. פרוש מגבת בצבע אחיד, ללא פסים או קצוות פרומים (רצוי בצבע הציפור) על המיטה, השולחן או הברכיים והנח את הציפור על המגבת. כסה את הציפור תוך כדי המשחק "איפה את??- הנה את!!" וגירודים, חיבוקים ונשיקות דרך המגבת. עטוף את הציפור במגבת והצמד אותה אל חזך. המשך להרגיע את הציפור באמצעות ליטופים וגירודים בכל הגוף. האזור המועדף על התוכים הוא העורף, המצח, הצוואר וסביב המקור. לטף וגרד נגד כיוון צמיחת הנוצות. אין דרך לא נכונה לשחק עם המגבת כל עוד התוכי נהנה. אין להכריח את הציפור. משחק המגבת הוא כלי חשוב ביותר בביות הציפור. כמו כן, הרגלת התוכי למגבת תקל מאוד במקרה של טיפול וטרינרי, קיצוץ נוצות וציפורניים. (משחק המגבת הומצא ע"י Sally Blanchard).
הדגמה וטכניקת ה'מודל/יריב' של דר' פפרברג
מאחר ותוכים לומדים בדרך של צפייה וחיקוי, עליך להדגים לתוכי כל דבר. אכילה של מזון מגוון, כרסום ענפים, שימוש בצעצוע וכו' תוך כדי התלהבות והתפעלות: "אוי כמה שזה טעים!... איזה כיף...". בטבע, תוכי צעיר לא יתחיל לאכול לפני שיראה תוכי בוגר אוכל. שימוש בציפור נוספת או באדם או חיית מחמד נוספת כמודל לחיקוי עבור התוכי יעיל אף יותר. התוכי ירצה לטעום אוכל חדש אם הוא יראה שמישהו אחר מבני הלהקה נהנה ממנו ואף זוכה לתשבוחות. כנ"ל לגבי הכרת צעצוע חדש. אם סתם תכניס צעצוע לכלוב יתכן שהתוכי יתעלם ממנו או יפחד ממנו. תחת זאת, שחק עם הצעצוע בחדר ניטרלי ואמור לתוכי "תראה מה קיבלתי! רוצה? - לא אתן לך! זה שלי!" שחק עם הצעצוע בהנאה. שתף ציפור אחרת, חיית מחמד אחרת או בן להקה אחר כמודל לחיקוי עבור התוכי וכיריב לתשומת לבך. כשתוכי רואה מישהו אחר משחק ונהנה, הוא יהיה עסוק בהתעניינות בצעצוע במקום בפחד ממנו.
דר' אירין פפרברג מתארת בספרה "The Alex Studies" כיצד לימדה את התוכי אלכס שימוש נכון בשפה. שני אנשים שואלים אחד את השני שאלות בזמן שהתוכי צופה בהם מן הצד. אחד האנשים בתפקיד המאמן והאחר בתפקיד המודל עבור אלכס וגם היריב שלו על תשומת הלב והצ'ופרים. המאמן מציג חפץ שאת שמו מבקשים ללמד ושואל את המודל/יריב "מה זה?". תשובה נכונה מזכה את המודל/יריב בחפץ שבו נעשה שימוש באותו רגע או בצ'ופר אחר שאלכס אוהב והכי חשוב – תשבוחות: "נכון מאוד!…תוכי חכם!…" . אח"כ המאמן והמודל/יריב מתחלפים בתפקידים כדי שאלכס יבין שזה "עובד" בשני הכיוונים. בשלב הבא, אלכס נשאל. לאלכס, שעד עתה רק צפה במתרחש, ניתנת ההזדמנות להשתתף במשחק ואף לזכות בדברים טובים. בטכניקת ה'מודל/יריב' אלכס למד לענות על שאלות כמו: מה שונה?..איזה צבע זה?… כמה קוביות כחולות יש כאן?… מה גדול יותר, לספור עד 6...ועוד. שימוש בטכניקת ה'מודל/יריב' מלמד את התוכי שימוש משמעותי במילים במקום סתם חיקוי. אם נשאל תוכי: "רוצה בננה או גרעין?" הוא יוכל רק לחזור על המשפט מבלי להבין את משמעותו. לעומת זאת, אם נשתמש בטכניקת ה'מודל/יריב' התוכי ילמד שקיימת משמעות שונה למילים משום שהוא יראה שה'מודל/יריב' מקבל גרעין כשהוא אומר "גרעין" ומקבל בננה כשהוא אומר "בננה"...
פעילות גופנית
תוכים בטבע עסוקים מאוד. הם גומעים מרחקים עצומים בכל יום בחיפושם אחר מזון ומיים. בשבי התוכי יושב בכלוב ובקושי זז. פעילות גופנית חשובה לציפורים כפי שהיא חשובה לבני אדם. בשלב גדילת הנוצות ונסיונות התעופה הראשונים הגוזלים משיקים כנפיים בהתלהבות. יש לעודד התנהגות זו. אפשר לאמן את התוכי לנופף בכנפיו על-פי סימן מוסכם. עם הזמן רובם מפסיקים ואז צריך לעודד אותם להמשיך בכך. מלבד בתקופות של החלפת נוצות, כאשר ישנם נוצות בגדילה שעלולות להישבר, יש לעודד התעמלות כזו בכל יום ולתגמל אותה ע"י מתן תשומת, התלהבות ומחיאות כפיים עד שהציפור נותרת ללא נשימה.
הכנה הדרגתית לשינויים
שינויים בבית כמו החלפת דירה, תינוק חדש, הסתלקות בן להקה אהוב, או אפילו שינוי במזון או במיקום הכלוב או בצעצועים שבו עלולים לגרור אחריהם בעיות התנהגות אצל תוכים. מכאן החשיבות שבהרגלת התוכי מגיל צעיר לשינויים על בסיס קבוע. לפני שינוי ידוע מראש, יש להכין את התוכי לשינויי המתקרב בהדרגה, ככל שניתן. למשל, במקרה של מעבר לדירה חדשה אפשר לקחת את התוכי לביקורים בדירה החדשה כדי להרגילו באופן הדרגתי למעבר. לפני לידה, אפשר להשתמש בבובה כדי להרגילו למצב החדש. הכרת מזון חדש וצעצועים חדשים טוב לעשות בחדר ניטרלי ובאמצעות הדגמה. מעבר לכלוב חדש יעשה בהדרגה. תחילה יוצג הכלוב החדש במקום ניטרלי ולאט לאט אפשר לקרב אותו לכלוב הישן. בשלב הבא יש להעביר את המזון והמים לכלוב החדש.
התקשרות לאדם יחיד
תוכים הם יצורים חברתיים. אם ינתן להם, הם יפתחו קשרים עם אנשים שונים, ברמות שונות ובתקופות שונות במהלך כל חייהם הארוכים. מצב שבו תוכי נקשר לאדם מסוים בלהקה ותוקף את השאר, איננו בריא לאף אחד. לכן, יש להרגיל את הגוזל לאנשים שונים, כולל אנשים זרים. על כל בן להקה לפתח קשר אישי עם התוכי. ראוי שלכל בן להקה יהיה דבר מסוים שרק הוא עושה עם התוכי, כמו למשל, טריק שרק הוא מבצע עם התוכי, או נתינת צ'ופר מסוים שרק אותו בן להקה נותן. אפשר לשחק את משחק "תפו"א אדמה חם" (פורסם לראשונה ע"י Sally Blanchard): כל בני הלהקה יושבים במעגל על הרצפה ומעבירים את התוכי ביניהם מיד ליד. כל בן להקה מבקש מהתוכי שיעלה על ידו "עלה", מקדיש לו תשומת לב לדקה, נותן לו חטיף ומעביר אותו לבן הלהקה הבא בתור.
תזונה מאוזנת
תזונה מאוזנת היא תנאי לציפור בריאה. תוכי שניזון רק מתערובת זרעים וגרעינים יסבול מבריאות רופפת ולא יאריך ימים. עד להמצאת הכופתיות היה צורך למדוד ולחשב את כמויות המזון הנדרש לתוכים וגם אז, לא ניתן היה לדעת מה התוכי אכל מכל זה משום שתוכים בוררים מן המזון ורובו היה נזרק בסופו של דבר. לכן, מומלץ לספק לתוכי כלי עם כופתיות על בסיס קבוע ולהוסיף על כך בעיקר ירקות, מעט פירות, דגנים מלאים, זרעים, אגוזים, שקדים, קטניות וסידן בצורת אבן סידן או עצם דיונון (סבידה) תלויים בכלוב.
עיקר המזון (מעל 50%):
ירקות בשרניים, בעיקר בעלי צבע חזק של ירוק, כתום ואדום:
גזר כולל השורש והעלים, תירס חצי מבושל, פטרוזליה, כוסברה, מלפפון, תפו"א ובטאטה מבושלים על קליפתם, סלרי, פלפל חריף, פלפל ירוק, פלפל אדום, קולרבי, ברוקולי, נבטים, כרובית, במיה, אספרגוס, צנון, סלק, קישואים ועוד.
תוספות:
פירות: תפוז, תפוח עץ, תות שדה, לימון, ענבים, מלון, בננה, מנגו, אפרסמון, משמש, פפיה, קיוי, גויאבה, צימוקים וכל הפירות היבשים האחרים.
קטניות: אפונה, שועית, חומוס, פול, עדשים וכו'. אפשר להשתמש במזון קפוא ולחמם במיקרוגל מנה בכל פעם.
זרעים מונבטים ואגוזים: חמניה, דוחן, אגוזי קאשיו, אגוזי מלך, שקדים, בוטנים, שומשום, גרעיני דלעת.
דגנים מלאים: לחם מחיטה מלאה, אורז מלא מבושל, סויה, טופו, שיבולת שועל, פופקורן, קורנפלקס (טבעי - לא מתוק), צ'ריוס.
סידן: אבן מינרלים/ עצם דיונון תלוייה בכלוב, ביצה קשה מרוסקת על קליפתה אחת לשבוע, גבינות ויוגורט דל שומן, דגים, עוף ועצמות.
מומלץ לתלות מזון בכלוב שישמש כמשחק לתוכי: קלח תירס, פטרוזיליה, בוטנים ואגוזים בקליפה וכו'. חשוב מאוד לצרף את התוכי לארוחות משפחתיות ומותר לתת לו לטעום מכל דבר שאנחנו אוכלים למעט אלה שיפורטו מיד.
רעיל לתוכים: אבוקדו, שוקולד, קפאין (קפה, תה, קולה), אלכוהול, גלעינים של הפירות הבאים: תפוח-עץ, דובדבן, אגס, שזיף, משמש ואפרסק.
לא לתת לתוכים: חלב, אוכל מלוח או מתוק מדי, בצל ותרד.
אסור להאכיל תוכי ישירות מהפה או מהמזלג. ברוק שלנו קיימות בקטריות המסכנות את בריאותו.
לא להשאיר בכלוב שאריות מזון שעלול להתקלקל.
לקישור: http://www.exoticpetvet.net/avian/20facts.html
כופתיות
כופתיות הן פיתרון נח למתן תזונה מאוזנת לחיות מחמד, בתנאי שמדובר בכופתיות איכותיות וברות תוקף. בדוק את תאריך התפוגה על גבי האריזה. מרבית התוכים בארץ ניזונים כיום בעיקר מתערובת זרעים וגרעינים. יש הטוענים כי הכופתיות יקרות מידי ויש הסבורים כי "התוכי לא אוהב את זה". כופתיות יקרות יותר מתערובת זרעים וגרעינים אך הן מכילות את כל מה שהתוכי צריך (כולל ויטמינים) בכל ביס וביס. יתרון נוסף לכופתיות הוא שהשימוש בהן מלכלך פחות את הסביבה ואינו מתקלקל בכלוב ומסכן בכך את בריאות התוכי. מגדלים שהיו מספקים בעבר תזונה מאוזנת ועברו לכופתיות מספרים, שבחישוב כולל לתקופה ארוכה, ההבדל במחיר איננו משמעותי.
המעבר מתערובת זרעים וגרעינים לכופתיות מצריך התמדה ודבקות במטרה. הקושי בלקבל שינוי - משותף לתוכים ולמגדלים כאחד. כמו בכל דבר בחיים – התמדה היא סוד ההצלחה. תנאי מוקדם לפני המעבר הוא, שהתוכי בריא ונמצא בסביבה שאליה הוא רגיל. בכל מקרה של חשש לבריאות התוכי – עדיף להפסיק את המעבר. תמיד אפשר לנסות שוב.
שלב ההכרות: עבור ציפורים קטנות עד לגודל של תוכון, הוסף כ- 10% כופתיות לתערובת הישנה במשך שבועיים שלושה רק כדי להכיר להן את המזון החדש. עבור ציפורים גדולות יותר ניתן לפסוח על שלב זה.
המעבר עצמו: מהיום ואילך, ספק כלי עם כופתיות בכלוב באופן קבוע. בכלי נפרד, ספק גם את תערובת הזרעים והגרעינים הישנה והמוכרת – אבל - בתדירות הולכת ופוחתת. בשבוע הראשון בתדירות של יום כן – יום לא. לאחר מכן הארך את ההפסקה בתערובת הישנה ליומיים. כלומר תן את התערובת הישנה פעם ביומיים ללא הגבלה בכמות. הארך את ההפסקה ביום נוסף בכל פעם עד שתגיע להפסקה של שבוע במתן התערובת הישנה. לאחר 40 יום התוכי אמור לאכול כופתיות בלבד.
http://www.versele-laga.com/Nutri/Nutrition/Library/Versele-Laga/Documents/HtmBib/PGH/NutriBird301.jsp
בריאות והגיינה
תוכים עלולים להידבק במחלות בקלות רבה. אם נחשפת לתוכים אחרים, פשוט בגדים ועשה מקלחת לפני שאתה מטפל בתוכי שלך. החיידקים עלולים לעבור אל התוכי שלך דרך בגדיך, מחלפות ראשך ועל סוליות נעליך. כשאתה לוקח את התוכי לוטרינר, קבע תור מוקדם בבוקר, לפני שמגיעים תוכים אחרים, הצמד ניילון נצמד לתחתית הכלוב, אותו תשליך עם היציאה מהמרפאה. הבא את המגבת של התוכי מהבית, באמצעותה תעטוף אותו וכך תעביר אותו לוטרינר. אם אתה מצרף ציפור חדשה לציפורים קיימות, הציפור החדשה צריכה להישאר 60 יום לפחות בבידוד מציפורים אחרות. בדיקה וטרינרית שגרתית לכל ציפור מומלצת אחת לשנה.
הגיינה בכלוב חשובה מאוד. מים עומדים ולשלשת בכלוב הם מקור למחלות. יש לדאוג למים טריים ולכלי אוכל נקיים כל הזמן. אחת לשבוע, יש לנקות את כל הכלוב. שטוף תמיד ידיים לפני שאתה נוגע בתוכי. שטוף היטב כל דבר, לפני שאתה נותן אותו לתוכי.
הרגלה לשינויים
שינוי במיקום הכלוב: העברה לחדר אחר. גם סיבוב הכלוב הוא שינוי. אם יש שני כלובים אפשר לגוון.
שינויים בתוך הכלוב (כשהתוכי לא באיזור) כגון החלפת ענפים (מקלות עמידה) וצעצועים.
ביקור בחדרים שונים תוך כדי מתן הסבר על השימוש בחדר ומה שיש בו. הנח אותו במקום לא מוכר ותן לו חטיף או צעצוע. התרחק מעט לאחור תוך כדי הרגעת התוכי ש"זה בסדר... תוכי טוב". התרגיל ישיג את מטרתו כאשר התוכי ירגיש בנח לאכול או לשחק.
ביקורים במקומות חדשים והכרת אנשים חדשים מחוץ לאזור הטריטוריה מעודדים יצר סקרנות והרפתקנות, תורמים לחיזוק ביטחון עצמי, מכינים את התוכי לקבלת שינויים בעתיד ועוזרים במיתון התנהגות טריטוריאלית סביב הכלוב.
ע"י עידוד יצר הסקרנות וההרפתקה, התוכי ילמד להתעניין בדברים חדשים במקום לפחד מהם. ביקורים משפחתיים קבועים ולינה אחת לחודש במקום מוכר יכינו את התוכי לאפשרות של יציאה לחופשה בלעדיו.
במקומות לא מוכרים לתוכי הוא ירגיש תלות מוחלטת בך, מה שיאפשר לך לחזק את הקשר עמו.
"עלה/רד"
אם אתה חושש שהתוכי ינשוך אותך, עדיף שלא תתקרב אליו. תוכים הם יצורים אמפתיים כל כך, שהם מזהים את רגשותינו אפילו לפנינו. כשאתה מפחד, אתה מעביר לתוכי את הפחד שלך. נשיכה מתוך פחד ובלבול כואבת בהרבה מנשיכה שמטרתה להפחיד. עליך לגשת אל התוכי מתוך ביטחון ולא מתוך חשש.
תרגול פנים מול פנים יתבצע במקום ניטרלי, מחוץ לאזור הטריטוריה, על-מנת לנטרל יצר הגנה על טריטוריה. בשעת תרגול, דאג שהתוכי לא יהיה גבוה מגובה הסנטר שלך. תוכי טריטוריאלי לא יתענין בדבר מלבד בשליטה ובהשלטת טרור. אם אתה עצבני, לך לחדר אחר להירגע לפני שאתה ניגש לתוכי. ככל שתהיה רגוע יותר בחברת התוכי, התוכי יהיה רגוע יותר בחברתך. שמור על קשר עין. קשר עין הוא אמצעי התקשורת היעיל ביותר. מבט ישיר בשתי עיניים עלול להתפרש כאיום. הסט ראשך, חייך והבט מלמעלה למטה על-מנת שהעין תסגר מעט.
מטרת התרגול איננה השגת שליטה ודומיננטיות על התוכי, כי אם בניית קשרי אמון.
אמור "עלה" בכל פעם שאתה מבקש מהתוכי לעלות על ידך ו"רד" כאשר אתה מניח אותו. השתדל לא להגיע למצב שבו אתה מוכרח להשתמש במגבת כדי להוציא את התוכי מהכלוב. נסה לשחד אותו עם חטיף שהוא אוהב. בתקופת חילוף נוצות, יתכן שהתוכי יפחד משבירה של נוצות דם. אל תכריח את התוכי לצאת מהכלוב אם הוא לא רוצה. הכלוב הוא ביתו של התוכי, אך כהורה מותר לך להכניס את היד לכלוב ולבקש ממנו לעלות על ידך.
אם אין ברירה, השתמש במקל עמידה או מגבת כדי להוציא את התוכי מהכלוב. קח אותו לחדר הניטרלי ותרגל ירידה ועליה מיד ליד, מהיד לסטנד לא מוכר (או גב כסא) ובאמצעות מקלות עמידה לא מוכרים. אל תביט ישירות בשתי עיניים פקוחות כדי לא לאיים על התוכי. תחת זאת, הסט מבטך ממנו והבט בעין אחת, מלמעלה למטה כדי שהעין תסגר מעט.
הרכן את ראשך מעט, חייך ואמור " ש ל ו ם" לאט, ברוך, לחש דברים נעימים על אוזנו. צלילים המופקים ע"י הלשון נחשבים לידידותיים. תוך כדי שמירה על קשר עין, שלח ידך (או מקל עמידה) מכיוון הפנים ומלמטה והגש את האצבע המורה (או שתי אצבעות צמודות) אל עבר הבטן ואמור "עלה!". אם התוכי לא עולה מיד, דחוף קלות את האצבע (או המקל) כנגד חזהו ואמור "עלה" שוב. אם מדובר בגוזל שמעולם לא שמע על "עלה" , יהיה עליך להרים את שתי הבהונות הקדמיות של כל רגל ולהניח אותן על גבי אצבעך. הרם את התוכי במעין קשת, קדימה לכיוון התוכי, למעלה ואליך. סגור על בהונותיו באמצעות אגודלך. תמוך בו שלא יפול. עבוד עם התוכי לאט ובשקט. בלי לחץ. לאחר כל עליה, שבח את התוכי: "תוכי טוב!... כל הכבוד! יופי!". תן לו חטיף, נשיקה על המקור, גירוד בראש או כל דבר אחר שהתוכי אוהב.
כשאתה מבקש מהתוכי לעלות על ידך והוא מציית מתרחשים מספר דברים. ראשית, התוכי מראה שהוא מבין מה אתה מבקש ממנו והוא מוכן לשתף פעולה. ראה זאת כמתנה. התוכי בא אליך. לא בורח ממך, לא נושך אותך אלא מתקדם לעברך. זהו תהליך חיובי השומר על קשרי האמון בינכם. שנית, בכל סיטואציה שתתרחש בעתיד, תמיד תוכל להשתמש בסימן המוסכם "עלה" כדי לשבור מעגל ארועים בלתי רצוי ולהחזיר לעצמך את השליטה באינטרקציה. לתוכי מצידו, תהיה דרך קלה ופשוטה להראות את אהבתו ונאמנותו לך. התוכי יעלה על אצבעך ואתה תשבח אותו "תוכי טוב!" תנשק אותו ותתן לו צ'ופר. זהו כלי רב עוצמה. המשך לתרגל "עלה/רד" מספר דקות בכל יום, במשך כל ימי חיו של התוכי.
כדי להניח את התוכי, הצב אותו מעט לפני ומתחת למקל עמידה או גב כסא כשזנבו מאחורי המקל ואמור "רד". התוכי ירד בצעד אחד לאחור. ישנם תוכים שמעדיפים לעלות על המקל בצעד קדימה. במקרה כזה, הצב את התוכי מאחורי המקל ומתחתיו כשהמקל בגובה החזה של התוכי ואמור "רד". התוכי יצעד קדימה ויעלה על המקל. כך או כך, עזור לו ע"י תנועה קדימה לעבר המקל. אל תעזוב את התוכי לפני שהוא עומד יציב על המקל. הישמר מתאונות. תאונות יגרמו לתוכי לאבד אמון.
אסור לתפוס תוכי ביד בכח כדי לא לגרום לו לטראומה מידיים, השתמש במגבת. תן לתוכי לבחור אם הוא רוצה לעלות על ידך, על מקל עמידה או במגבת. אם התוכי מוכן לעלות על ידך ממקל עמידה או סטנד במקום ניטרלי אבל לא מוכן לעלות מתוך הכלוב, התקרב בהדרגה עם הסטנד לכיוון הכלוב כל יום מעט יותר. כשתגיע ממש עד לכלוב, תרגל עליה מהסטנד לכלוב ובחזרה. הנחת צעצוע או צ'ופר בתוך הכלוב יסייעו בשיחוד התוכי להיכנס פנימה.
כאשר אתה משתמש במגבת, עשה זאת בעדינות, בזהירות, בחוסר רצון מופגן. גישה אגרסיבית בנוסח "עכשיו אני אראה לך..." רק תעודד את התוכי להתנגד ולנשוך. בכל פעם שאתה מגיע לכלוב לקחת את התוכי הראה לו את המגבת ושאל אותו אם הוא רוצה שתשתמש במגבת או אולי הוא יהיה מוכן לעלות על ידך. עם הזמן הוא יעדיף את ידך על פני המגבת.
סיים כל תרגול רק לאחר הצלחה. היזהר מלהפוך כישלון לדפוס התנהגות.
ההבדל בין ציות מרצון לציות מתוך יראה
ישנה תאוריה פופולרית, אשר לפיה קיים משחק של שליטה בינך לבין התוכי ושעליך להיות הדומיננטי. לפי תאוריה זו, כדי שהתוכי ישמע לך הוא צריך לראות בך את "מנהיג הלהקה". כפועל יוצא מכך, מטרת תרגול "עלה/רד" הופך לתרגיל בשליטה על התוכי. עליך לפקוד עליו לעלות על אצבעך באמצעות פקודת "עלה!". התוצאה היא אותה תוצאה - התוכי יעלה על אצבעך. ההבדל הוא, שבעוד ומטרת תרגול "עלה/רד" כמוסבר לעיל, היא בניית קשרי אמון עם התוכי, שיטת "הדומיננטיות" פוגעת בקשר. המטרה לא צריכה להיות השגת שליטה על התוכי, אלא בניית קשרי אמון ושמירה עליהם.
הנאה מהתרגול הכרחית! ככל שתהנה יותר מהתרגול, כך גם התוכי יהנה יותר, וככל שהתוכי יהנה יותר, כך גם אתה תהנה יותר. אם התוכי לא משתף פעולה, משהו לא בסדר ויש לפנות לעזרה מקצועית.
חינוך והתנהגות
תוכים עלולים להיות מעצבנים מאוד לפעמים. הם עלולים לנשוך, לצרוח ולהרוס ריהוט. כדי שנוכל לשלוט בהתנהגות התוכי אנחנו צריכים ללמוד לשלוט בהתנהגותינו. כדי לשנות את התנהגות התוכי – עלינו להשתנות. ביטחון עצמי, שלווה נפשית, סבלנות והתמדה בביצוע הדברים הנכונים עד להשגת התוצאה המבוקשת היא הדרך היחידה לשינוי התנהגות התוכי. תוכים אינם מבינים את עיקרון "החטא ועונשו". מכאן, שעונשים אינם יעילים. לנזוף בתוכי: "לא!...אסור!" גם כן לא יעיל משום שאין בכעס כדי לשנות התנהגות. להיפך, תוכים נהנים מדרמה ועלולים לפרש "לא!" ו"אסור!" כסוג של משחק משעשע. אנשים רבים אינם מודעים לכך שבעצם תגובותיהם הדרמטיות, הם מעודדים את התוכי להמשיך בהתנהגותו המעצבנת. מאחר ותוכים מסגלים לעצמם הרגלים, התנהגות בלתי רצוייה שקיבלה עידוד עלולה להפוך לדפוס התנהגות קבוע. קל בהרבה למנוע הרגלים בלתי רצויים מאשר לשנות אותם לאחר שכבר הפכו לדפוס התנהגות קבוע. עונשים, איסורים, משמעת, שליטה, דומיננטיות, אגרסיביות, אלימות, הם מושגים הלקוחים מחיי אנוש והם זרים לתוכים. אסור לצעוק על התוכי, להכותו, להפילו לרצפה, לנזוף בו, לבודדו, לכסות את הכלוב, לסגור אותו בארון, להתיז עליו מיים או להענישו בכל דרך אחרת!!!
כל נסיון לשליטה בתוכי הוא מתכון לאסון. הגישה הנכונה היא לאפשר לתוכי להיות מי שהינו, בד בבד, לנסות להסיט אותו מהתנהגות בלתי מקובלת עלינו להתנהגות מקובלת באמצעות טריק או פעולת הסחה מתוחכמת ולעודד התנהגות שמקובלת עלינו באמצעות תשומת לב וצ'ופרים. היה עקבי ושמור על קור רוח. אל תקבל התנהגות שאיננה מקובלת עליך ואל תעודד אותה ע"י מתן תשומת. כאשר שום דבר לא עוזר, הפסק את האינטרקציה והחזר את התוכי לכלוב. אם הקשר חשוב לציפור – היא תחליט מרצונה לשתף פעולה. שיתוף פעולה אמיתי לא ניתן לכפות. עם הזמן הציפור תבין שכדי לזכות בתשומת לב היא צריכה לכבד את הכללים שלך:
"עלה/רד". לא מדובר בפקודה, במשחק של שליטה או בהשגת דומיננטיות על התוכי. אינך צריך להוכיח לתוכי שלך שאתה חזק יותר. התאוריה לפיה עליך להיות "מנהיג הלהקה", "הדומיננטי", איננה משרתת בניית קשרי אמון אלא פוגעת בהם. תפקידך הוא להיות הורה, מורה, מנחה, ידיד. ככזה, התוכי צריך לסבול את נוכחותך מסביב לכלוב. עליו לעלות על ידך מהכלוב ומכל מקום אחר. בתקופות קשות, כאשר התוכי איננו מעוניין לעלות על ידך ברצון, הוצא אותו באמצעות מגבת. הראה לו את המגבת ושאל אותו אם הוא רוצה לעלות על אצבעך או שהוא מעדיף שתוציא אותו באמצעות המגבת. תופתע לגלות שאחרי פעם או פעמיים כאלה, הוא יעדיף לעלות על-ידך מרצונו. שימוש עקבי ב"עלה/רד" היא צורת התקשורת הבסיסית בינך והתוכי שלך. אל תשכח לעולם, לשבח את הציפור בכל פעם: "תוכי טוב!!!". לפני שאתה מוציא את התוכי מהכלוב, שים לב להתנהגותו. אם הוא עסוק במשהו אחר – הנח לו ואל תתעקש. כבד את רצונו ואל תכפה את עצמך. שאל אותו אם הוא מעוניין לבוא אליך ואל תעלב אם הוא יעדיף לעסוק בענייניו.
אל תסכים לקבל נשיכות. גם לא כמשחק. הימנע מלנופף באצבעותיך אל מול מקור התוכי ואל תמשוך את אצבעותיך ממקורו בהיסטריה אם הוא תפס אותן במקורו. התנהגות כזו תעודד את התוכי לנשוך ובפעם הבאה הוא ינשוך חזק יותר. תחת זאת, הצע לתוכי לנשוך צעצוע, חטיף או עיתון. הנח אותו על הברך או החזר אותו לכלוב. ללא נזיפה וללא כעס, בקרירות, באדישות ובלית ברירה.
אל תאפשר התנהגות אגרסיבית ונסיון לדומיננטיות של התוכי. היזהר מלעודד בטעות התנהגות אגרסיבית. למשל, התוכי תוקף מישהו או רודף אחרי מישהו ואתה צוחק...
אל תאפשר שיטוט חופשי בבית. זה מסוכן מידי. על התוכי ללמוד שעליו להישאר באיזור הטריטוריה. מספיקה תאונה אחת כדי לאבד את התוכי לעולמים. התוכי רשאי להיות בכלוב, על גג הכלוב, עליך, או בכל מקום אחר שסימנת בו את גבולות הטריטוריה ע"י עיתון, מגבת או סדין. בכל פעם שהוא עוזב את הטריטוריה, החזר אותו למקומו. התכונן לכך שבשנה הראשונה תצטרך להחזירו כל הזמן.
אל תאפשר לתוכי לעלות לכתף ללא אישור מפורש. בכל פעם שהתוכי מטפס לכתף, הנח אותו על הברך. הכן סימן מוסכם לאישור כזה, למשל "OK". הנח אותו על הכתף בתוספת האישור המוסכם. אם הוא יתחיל לפרום כפתורים, לנשוך את אוזנך או כל פעילות אחרת שאינה מקובלת עליך, החזר אותו לברך. ללא נזיפה, ללא כעס. בקרירות ובאדישות. יש למנוע כליל מתוכים שתלטנים ישיבה על הכתף. לעומת זאת, ישיבה על הכתף יכולה לעודד ביטחון עצמי של תוכי מפוחד וביישן. ככלל, תוכי מחונך, יכול לשבת על הכתף ויכול לשבת במקום גבוה ממך, מבלי שהדבר יעורר אצלו רצון לשליטה ודומיננטיות. תוכים, פשוט מרגישים בטוחים, כאשר הם יכולים לראות הכל מלמעלה.
צריחות. תוכים מרעישים בעיקר בבוקר ובערב, שעה שהם דנים בענייני דיומא. אי אפשר לכעוס על ציפור שבסה"כ מממשת את טבעה. יחד עם זאת, אפשר לנסות להרגיל את התוכי לצעוק פחות. אל תהפוך את התוכי לקוסם שגורם לך להופיע בכל פעם שהוא צורח. כשהתוכי קורא לך – ענה לו באמצעות סימן מוסכם כדי שירגע וימשיך לשחק באופן עצמאי. אם אתה מרגיש שהתוכי צורח יותר מידי, נסה להסיח את דעתו באמצעות טריק או סימן מוסכם או לחישות ולאחר שהוא השתתק גש אליו ושבח אותו על התנהגותו הרצוייה. אם שום דבר לא עוזר פשוט התעלם ממנו עד שישתתק. כעבור זמן מסויים של שקט, גש אליו ושבח אותו על התנהגותו השקטה, תן לו חטיף או כל דבר אחר שהוא אוהב.
הייה חכם:
השתדל להימנע ממצבים שבהם אתה עלול לקבל נשיכה. אל תנופף באצבעותיך לפני המקור... אל תאפשר לתוכי לרדוף אחריך...
אם אתה יודע שהתוכי עלול לנשוך כשאתה עונה לטלפון – הנח אותו לפני שאתה עונה.
אם אתה יודע שהתוכי עלול לנשוך כשאתה מסדר את הכלוב – הוצא אותו מהכלוב תחילה.
אם התוכי נושך כשהוא לא רוצה לעשות משהו- כוון אותו לפעילות שהוא ירצה לעשות.
אם הוא עלול לנשוך כשאתה מנסה להחזיר אותו לכלוב – שים בכלוב צ'ופר שהוא אוהב ותן לו לרדת בעצמו.
טריקים להסחה מהתנהגות בלתי רצוייה:
אם התוכי צועק – לחש.
"עלה/רד". כשאתה אומר "עלה" והתוכי מציית באופן אוטומטי, הוא למעשה מחזיר לך את השליטה במתרחש בו במקום מרצונו החופשי ומתוך אהבתו אליך. מכאן החשיבות העצומה של תרגול יומיומי לאורך כל ימי חיו.
"מי תוכי טוב?"
בתוספת מבט מאיים קצר עם עין אחת פקוחה (מבט מאיים ארוך מידי עלול להכניס את התוכי למתח). פעולת ההסחה תעביר לך את השליטה באינטרקציה ואף תרגיע את התוכי משום שהוא יודע מה מצופה ממנו. הביטוי "תוכי טוב" יזכיר לתוכי את כל הדברים הטובים שמגיעים לתוכים טובים.
טריק הסחה מנשיכה בזמן "עלה": הצג צעצוע, חטיף או עיתון, בידך השניה בטווח הנשיכה. התוכי ינשך את הצעצוע במקום את ידך או יחפש קשר עין. כך או כך, תצליח לעלותו על ידך מבלי לקבל נשיכה.
"זהירות!". השתמש בסימן מוסכם זה במצב של סכנה, לצורך אזהרה מנפילה או דבר מסוכן אחר שעלול להתרחש.
סגל לעצמך צליל כגון שריקה או נקישה בלשון שיהווה סימן מוסכם בינכם. השתמש בו כדי להסיח את דעת הציפור.
אם אינך מצליח להסיח את הציפור מהתנהגות בלתי רצוייה לך, זכותך להפסיק את האינטרקציה ולהשיב את הציפור לכלוב. ללא כעס, ללא נזיפה, באדישות ובקרירות. עם הזמן, התוכי יבין, שהקשר איתך מותנה בכיבוד כללים מסויימים. אם הוא מעוניין בקשר, עליו לכבד את הכללים שלך. לא ניתן לכפות התנהגות רצוייה. אין דבר כזה "תוכי רע". אתה לא יכול לכעוס על תוכי שבסה"כ מממש את טבעו. מצד שני, יש לך זכות להפסיק אינטרקציה שאיננה נעימה לך. תן לתוכי לבחור. קשר אמיתי הוא קשר שבו שני הצדדים חופשיים לבחור. קשר אמיתי הינו קשר שבו שני הצדדים שותפים לבנייתו על ציר הזמן.
הגדרת תפקידים
הציפור תרצה לדעת מה מצופה ממנה, כמו גם, למה היא יכולה לצפות. תוכים מרגישים נח כשהם מכירים את הכללים. התוכי ירצה לדעת שהתנהגות מסויימת שלו גורמת להתנהגות מסויימת שלך. עם זאת, זה יהיה מאוד לא ריאלי מצידך, לצפות להתנהגות מושלמת של התוכי כל הזמן. היחסים בינכם ידעו עליות ומורדות, משברים ורגעים קשים. יש מי שהשווה יחסים עם תוכי לחיי נישואין...
לסיכום, אלה הכלים העומדים לרשותך בביות התוכי:
עליך להיות תמיד רגוע ולהקרין ביטחון ושקט על התוכי. דבר אליו ברכות והסבר לו מה עומד לקרות. כך תרכוש את אמונו.
עליך להיזהר מתקלות ותאונות שונות שיפגעו באמון התוכי, במיוחד כל עוד הוא גוזל.
עליך להשתמש בסימן "עלה/רד" בכל פעם שאתה לוקח ומחזיר את התוכי ותמיד לזכור לשבח אותו על כך שהוא מציית: "תוכי טוב!!!".
עליך לשחק עם התוכי במגבת מידי יום.
עליך לתרגל "עלה/רד" במקום ניטרלי בכל יום.
החזק את התוכי בשקט על ידך, 10 דקות בכל יום.
עליך לכבד את אישיותו העצמאית ולהיות ער לצרכיו ולא לכפות את עצמך כשהוא לא מעוניין לשתף פעולה. השתדל לצבור כמה שיותר אינטרקציות מוצלחות וכמה שפחות כישלונות.
לעולם אל תצעק על התוכי או תעניש אותו בכל צורה.
עליך להרגילו לשינויים בסביבה ולהכרת אנשים חדשים על בסיס קבוע.
עליך לעודד התנהגות רצוייה באמצעות תשומת לב וצ'ופרים ולהיזהר מלעודד בטעות, התנהגות בלתי רצוייה.
עליך להסיט את התוכי מהתנהגות בלתי רצוייה אל עבר התנהגות רצוייה ע"י שימוש בטריק הסחה. במקרה של כישלון, עליך להתעלם ולהפסיק את האינטרקציה ללא נזיפה כלשהי.
במקרה של התנגדות שאיננה מקובלת, השתמש במגבת. לא כעונש, אלא כמוצא אחרון, בחוסר רצון מופגן. לא מדובר במאבק על השליטה בבית אלא בבנית קשרי אמון ושמירה עליהם, תוך כדי שמירה על הכללים שנקבעו לעיל.
התוצאה הסופית של חינוך ללא ענישה היא תוכי אמיץ, בעל ביטחון עצמי, סקרן, "מת" על בעליו ובני להקתו ומנומס לכל היתר. התוכי חש בטוח בסביבתו הצפוייה שהשכלת להרגילו אליה. ואל תשכח, נכונותו של התוכי לבטוח בך ולתת לך נשיקה כשאתה מבקש ממנו איננה עניין של מה בכך. מדובר בציפור בר שאין לה דבר במשותף עם הסביבה המלאכותית אליה נקלעה בעל כורחה. בפעם הבאה שהתוכי עולה על ידך כשאתה מבקש ממנו "עלה", דע שהוא עושה זאת מרצונו החופשי ובגלל שהוא אוהב אותך ולא בגלל שהוא חייב לך משהו. התוכי מסכים לקחת חלק בחייך ומאפשר לך להכיר את עולמו שלו. זכות גדולה נפלה בחלקך.
http://www.birdsnways.com/wisdom/ww30eiii.htm
שלבי התפתחות של תוכים
האכלת יד
האכלת יד בבוקר או לפני השינה של מזון רך וחמים (בטאטה, תפו"א, אורז מלא, גזר מבושל, תירס, לחם מחיטה מלאה וכו') באמצעות האצבעות או היד, כפית או מזרק, מומלצת מאוד לגוזלים שזה עתה נגמלו. אפשר להכין דייסה מאבקה מסחרית להאכלת יד שקונים בבחנות. מערבבים בכוס מעט אבקה עם מעט מיים חמים לקבלת סמיכות של יוגורט או פודינג. הטמפ' צריכה להיות 38-40 מעלות. יש לבדוק את הטמפ' באמצעות מד חום או על פרק כף היד (כפי שבודקים את חום הדייסה מבקבוק לתינוק). פורסים מגבת על שולחן עליה מניחים את התוכי כדי שלא יחליק. בסיום ההאכלה, יש לנגב שאריות מזון מגוף התוכי באמצעות נייר מגבת. הגיינה חשובה מאוד בטיפול בתוכים בכלל, על אחת כמה וכמה בגוזל צעיר בעל מערכת חיסון חלשה. כאשר מאכילים גוזלים צעירים, חשוב לחטא ולשמור את הכלים בתמיסה לחיטוי. יש להיפטר מהדייסה מהר ככל האפשר היות ובקטריות מתפתחות בה במהירות.
את הכפית שבתמונה כופפתי ע"י מכות פטיש על הרצפה ופלייר לסיום. מטרת הכיפוף לדמות את חלקו התחתון של מקור ההורים. עבור תוכים בינוניים וגדולים יש להשתמש בכף. האכלת יד תורמת לחיזוק הקשר בכל גיל.
ראה סרטון: http://www.kaytee.com/companion_animals/birds/hand_feeding/#video
6-12 חודשים (בזנים הבינוניים)
בדומה לבני אדם, תקופת ההתבגרות היא התקופה הקשה ביותר לתוכים. בעלי גוזלים שלא סיפקו הדרכה וכללי התנהגות עלולים לאבד שליטה לחלוטין. גם גוזלים שקיבלו הדרכה מתאימה עלולים להציג התנהגות טריטוריאלית אגרסיבית. הציפור מונעת ע"י דחף אינסטנקטיבי לעצמאות שאיננה ניתנת למימוש בשבי. התוכי עלול לעבור תקופות של משבר בהם הוא עלול להתנהג באופן אגרסיבי ואפילו לנשוך את המטפל בו. אין זאת אומרת שצריך להפסיק להוציא את התוכי מהכלוב. נהפוך הוא, זה הזמן בו התוכי זקוק לתמיכה יותר מכל. לא מומלץ לצאת לחופשה ללא התוכי עד גיל שנה. אם התוכי נושך, השתמש במקל עמידה או מגבת, כאשר אתה מוציא אותו מהכלוב. המשך לעבוד עם התוכי ואל תתיאש. חיוני לאפשר לו פרטיות ועצמאות ככל שניתן. כדאי לסגור את אחת הפינות בכלוב לשם התבודדות או לספק אוהל במיוחד לשם כך. ככל שהציפור אינטלגנטית יותר, כך המשבר חמור יותר.
12-18 חודשים (בזנים הבינוניים)
עקב מחזור גדילה של נוצות, גוזלים רבים חוששים מפעילות שתגרום לשבירה של נוצות דם בתקופה זו. יתכן שיסרבו לצאת מהכלוב במשך שבועיים-שלושה. אם זה המצב - אין צורך להכריח.
18-24 חודשים (בזנים הבינוניים)
לקראת סוף תקופת ההתבגרות, חלק מהתוכים המתבגרים מחליפים נאמנויות. מנאמנות הורה-ילד לנאמנות לבן/בת זוג. אם בתקופת התפתחותו, הגוזל היה זקוק לדמות הורה שילמד אותו כישורים הכרחיים להתפתחותו, עתה הוא מעדיף בן זוג שישווה לו בכוחו. התוכי הצעיר ידחה את האדם שהיה מועדף עליו עד כה, לטובת בן להקה אחר שעד עתה לא התייחס אליו כלל. אל תעלב ואל תנסה לשנות את טבעו. תוכים זקוקים לקשרים שונים, ברמות שונות, עם אנשים שונים, בתקופות שונות, במשך כל ימי חייהם הארוכים. כפי שלימדת את התוכי לכבד את רצונך בזמן שהיה גוזל, עתה עליך לכבד את רצונו שלו. אל דאגה, התקופה הזו תחלוף.
2-4 שנים (בזנים הבינוניים)
למרות שהם יגיעו לבגרות מינית רק בגיל 4-5 שנים, ההורמונים מתחילים "לעבוד" בתקופה זו. ציפורים בודדות עלולות להפגין התנהגות מינית וחיזורים כלפי הבעלים שלהם הכוללת הקאה עליהם... הימנע מחיכוך המקור, ליטוף לאורך הגב ומתחת לכנפיים. אם הציפור כורעת עם כנפיים שמוטות ומשמיעה אנחות אהבה כלפיך, אמור לה שגם אתה אוהב אותה אך אל תתקרב אליה עד שתרגע. אם יש בכלוב אוהל או קופסה הדומה לתא הטלה – הוצא אותם מהכלוב.
מציאת אוייב
מלבד ענפים וצעצועים מעץ להשחתה צריך לעודד את התוכי להוציא אגרסיות בצעצוע ספציפי. רצוי צעצוע מרעיש.
הגבלת תעופה
קיטום נוצות התעופה הכרחי לשמירה על בטחונו ובריאותו של התוכי. יש לקצוץ נוצה אחת בכל פעם. עוטפים את התוכי במגבת ומניחים אותו על הגב. פורסים את הכנף, מפרידים את הנוצות ומבודדים את הנוצה הראשונה מקצה הכנף. קוצצים בקנה הנוצה, הכי קרוב לגוף, במקום שבו הנוצה מסתיימת ונותר רק קנה חלול ויבש. יש להשתמש במספריים ללא חוד. תוכים קלים יזדקקו לקיצוץ של 6 נוצות או יותר, בעוד תוכים כבדי משקל יזדקקו לקיצוץ של 4 נוצות בערך. המטרה היא להגיע לדאייה בטוחה לקרקע. אם התוכי מצליח להתרומם, יש לקצוץ נוצה נוספת מכל כנף. יש להיזהר שלא לפגוע בנוצת דם. נוצת דם היא נוצה בגדילה והיא מכילה כלי דם. בסיום הגדילה, הדם נעלם וקנה הנוצה נותר חלול ויבש. כדי להימנע מנזק לתוכי, כדאי ללמוד את המלאכה מאדם מנוסה.
http://www.exoticpetvet.net/avian/clip.html
קיצוץ ציפורניים ומקור
קיצוץ ציפורניים לא נכון עלול להסתיים בנזק לציפור יותר מאשר בתועלת. הציפורניים עוטפות את קצות האצבעות וקיצוץ עמוק מדי עלול גם לפגוע בכלי דם. כדי לדעת אם דרוש קיצוץ, הבט בכף הרגל כשהיא מונחת על משטח שטוח. אם הציפורניים גורמות להגבהת כף הרגל מעל פני השטח - דרוש קיצוץ. בד"כ, נדרש קיצוץ, אחת לחודשיים.
שיוף מקור נעשה במקרים מיוחדים וע"י וטרינר.
עזרה ראשונה
קודם כל הרגע. מאחר ותוכים משקפים את מצב רוחינו, אם אתה בלחץ – התוכי יהיה בלחץ. אם התוכי מדמם ואתה בלחץ, קצב הדימום יגבר ביחד עם הדופק. דימום כתוצאה מנוצת דם שבורה, ציפורניים, או מקור יש לעצור ע"י אבקת דרמטול או קמח. לעומת זאת, פצע בעור יש לחטא ביוד או אלכוהול ולמרוח בג'ל אלוורה. אסור למרוח משחה על הנוצות משום שהמשחה תפגום ביכולת הבידוד של הנוצה והציפור לא תוכל לחמם את עצמה. נוצת דם שבורה שלא מפסיקה לדמם יש לתלוש מבסיסה באמצעות שפיץ פלייר. תופסים בבסיס הנוצה, הכי קרוב לגוף הציפור ומושכים החוצה בכיוון הצמיחה. קצה הנוצה צריך להיות מעוגל ומחורר. לאחר התלישה יש להצמיד גזה למקום התלישה בחוזקה למשך דקה כדי לעצור את הדימום. מדובר בפעולה טראומטית לציפור ולכן עדיף לתת לאדם מנוסה לבצע אותה.
לקישור: http://www.exoticpetvet.net/avian/firstaid.html
בעיות התנהגות
כל הגוזלים מתוקים וחמודים. רוב הבעיות עם תוכים מתחילות בגיל ההתבגרות ובסביבות גיל שנתיים. תוכים מוזנחים, או כאלה שלא למדו כללי התנהגות חלופיים המתאימים לחיים בסלון ביתינו, יתחילו להציג בעיות התנהגות. הבעיות האופייניות הן: צריחות, נשיכות ומריטת נוצות. במקרים כאלה יש צורך להזמין יועץ להתנהגות תוכים. וטרינרים מתמחים ברפואה – לא בהתנהגות. מגדלי תוכים מתמחים בגידול – לא בביות. בעיות התנהגות של תוכים קשות מאוד לפיתרון ולכן נדרש אדם בעל ידע ונסיון בהתנהגות תוכים. חשוב לפנות לעזרה מקצועית מהר ככל שניתן. הזנחת הבעייה תביא להשרשתה, וככל שהשורש עמוק יותר, כך קשה יותר לעוקרו.
מריטת נוצות אצל תוכים היא תופעה מקבילה לכסיסת ציפורניים אצל בני אדם. ראשית יש לשלול בעיה רפואית ע"י ביקור אצל וטרינר מומחה לציפורים בהקדם האפשרי. לאחר שנשללה סיבה רפואית, יש לבדוק אם צרכיו של התוכי, כפי שפורטו לעיל, מסופקים כראוי. גורמים רבים יכולים לחבור כאן יחדיו והפיתרון לבעיה יכול להיות מורכב. אובדן בן להקה אהוב, למשל, בתוספת מעבר לדירה אחרת, שעמום, בדידות, תנאי תזונה לקויים, עשן סיגריות ועוד מיליון ואחד גורמים שונים ומשונים. ככל שבעיית המריטה תטופל מהר יותר, כך יגדל הסיכוי לפותרה בקלות ובמהירות. לעומת זאת, אם התוכי יוזנח זמן רב מידי, הרגל המריטה עלול להישאר, אפילו הגורם למריטה עצמו איננו קיים עוד. לא תמיד ניתן להאשים את בעלי התוכי. ישנם מקרים, בהם הבעלים עשו כל שביכולתם ובכל זאת הבעיה לא נפתרה. מכל מקום, אסור להיכנס לפאניקה לפני התוכי. תשומת לב מוגברת או התנהגות דרמטית, עלולות דווקא לעודד את התוכי למרוט את נוצותיו. יש להתעלם לחלוטין. אם הציפור מורטת בנוכחותך – עזוב את החדר. כמובן שצריך להמשיך לאהוב את התוכי כרגיל, כפי שנמשיך לאהוב ילד שהחל לכסוס ציפורניים ולעשות קעקועים ופירסינג בכל מקום פנוי בגוף.
המשך ללמוד
חיים עם תוכי הם אתגר יומיומי. לעולם אל תפסיק ללמוד ולחקור את עולמם המופלא של התוכים. ככל שתדע יותר, תוכל להפיק יותר מהקשר שלך עם התוכי. ככל שתפיק יותר מהקשר - תהנה יותר. ככל שתהנה יותר, התוכי יהנה יותר וככל שהתוכי יהנה יותר - אתה תהנה יותר... המשך לבחון ולנתח את התנהגות התוכי שלך והיה קשוב לרצונותיו וצרכיו. אתה אחראי לתוכי שלך. המשך לחפש תשובות ומידע חדש כל הזמן. בכל הקשור לגידול והתפתחות של תוכים, רב הנסתר על הגלוי.
מתוך רשימת הספרים שלהלן אני ממליץ על שני הראשונים. ספרה של בובי ברינקר וספרה של סאלי בלאנצ'רדס. לרכישה, הקלק על כותרת הספר.
בהצלחה!
מקורות:
For the Love of Greys / Bobbi Brinker
Companion Parrot Handbook / Sally Blanchard`s
The African Grey Parrot / Mattie Sue Athan / Barron's
African Grey Parrots / Maggie Wright / Barron's
Guide to Senegal Parrot and its family / Mattie Sue Athan / Barron's
Parrotlet Handbook / Matthew M. Vriends Ph.D / Barron's
The Alex Studies/ Irene Maxine Pepperberg / Harvard University Press
קישורים בעברית:
אלבום התמונות של התוכים שלי http://my-album.pic.co.il/
אתר התוכים המקיף בישראל www.parrots.co.il
הפורום של טופז http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=641
הפורום של מישל http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=11036
אתר פורומים http://www.jakoo.net/index.php
קישורים באנגלית:
פורום http://www.parrotalk.com/forum/index.php?s=83b12bc9f44e6ade7b49ca37a913a14e&act=idx
קלטות וידאו ללימוד טריקים http://www.parrottricktraining.com/
מאמרים מצויינים http://www.birdsnways.com/wisdom/ww1.htm
אתר וטרינרי חשוב http://www.exoticpetvet.net/index.html
האתר של בובי ברינקר http://www.parrottalk.com/index.html
האתר של Sally Blanchard`s http://www.companionparrot.com
מאמר: תוכי, חיית המחמד האולטימטיבית? http://www.birdsnways.com/wisdom/ww23eii.htm
מאמר: תוכים – ציפורים בלתי רצויות http://www.birdsnways.com/wisdom/ww60eiii.htm
מאמר: האם כדאי לרכוש שני תוכים? http://www.birdsnways.com/wisdom/ww24evi.htm
מאמר: הוספת ציפור חדשה http://www.birdsnways.com/wisdom/ww23e.htm
מאמר: בדיקה וטרינרית http://www.birdsnways.com/wisdom/ww13eiii.htm
מאמר: לשחק עם התוכי http://www.birdsnways.com/wisdom/ww41eii.htm
מאמר: מדריך לבחירת סוג התוכי http://www.birdsnways.com/wisdom/ww13ev.htm
| 