הקמת מערך מיחזור: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חורחה (שיחה | תרומות)
חורחה (שיחה | תרומות)
סיום הפיכה לספר
שורה 1:
[[תמונה:Recycling symbol2.svg|left|thumb|250px|מדריך {{הקמת פרוייקט מיחזור בבתי ספר]]}}
[[תמונה:Recycling symbol2.svg|right|thumb|150px|הקמת פרוייקט מיחזור בבתי ספר]]
'''המדריך להקמת פרוייקט מיחזור בבתי ספר''' שואף לספק מענה לתלמידים, סטודנטים, הורים ומורים המכירים בחשיבות המיחזור ורוצים להקים פרוייקט לאיסוף פסולת למיחזור בבית ספרם. למרות שהפרויקט כתוב לתלמיד/ת התיכון, אנו מאמינים כי רבים ימצאו בו שימוש.
הספר '''הקמת פרוייקט מיחזור בבתי ספר''' שואף לספק מענה לתלמידים, סטודנטים, הורים ומורים המכירים בחשיבות המיחזור ורוצים להקים פרוייקט לאיסוף פסולת למיחזור בבית ספרם. למרות שהפרויקט כתוב לתלמיד/ת התיכון, אנו מאמינים כי רבים ימצאו בו שימוש.
 
== הקדמות ==
 
=== למה מיחזור? ===
בעיית האשפה בארץ ובעולם היא בעיה קשה. בישראל, במשך שנה, מיוצרים כ-5 מיליון טונה של פסולת מוצקה. פסולת זו תופסת הרבה מקום, שבמקרים אחרים יכול היה לשמש לבנייה, לחקלאות או לתעשייה; גורמת לזיהום מי-התהום, משחררת לאוויר גזים רעילים שמזיקים לאדם ומגבירים את אפקט החממה, וגורמת למחלות אצל בעלי-חיים - מחלות שעלולות, בחלקן, להתפשט גם לבני-אדם.
 
יש כמה דרכים לטפל בפסולת – הטמנה, שריפה, גריסה, דחיסה – ולכל אחת יש יתרונות וחסרונות. עם זאת, אף אחת מהדרכים האלה לא מביאה להפחתה ממשית בכמות האשפה. דחיסה, למשל, מקטינה את נפח האשפה, ושריפה מחליפה את האשפה בגזים רעילים. מסיבה זו בעיקר, ומסיבות נוספות, יש צורך במיחזור.
 
מיחזור הוא תהליך שמאפשר ניצול חוזר של חלק מחומרי הגלם שבאשפה: נייר, קרטון, זכוכית, מתכת ופלסטיק. סוג התהליך משתנה לפי סוג החומר הממוחזר: נייר, לדוגמא, נגרס לעיסה, כדי להפוך אותו לנייר חדש ואפשרי לשימוש. בישראל ממוחזרים כיום כ-20% מהאשפה, והציפייה היא שכמות זו תעלה עם השנים.
 
בעיות המיחזור הן בעיקר עלותו היקרה יחסית (ברור הרי שזול יותר פשוט לזרוק את האשפה למזבלה, ולעיתים גם זול יותר לייצר חומר חדש ולא ממוחזר) והשקעת הזמן ותשומת-הלב הנדרשת כדי לבצע אותו (מיון האשפה הביתית למספר סוגי חומרים, הצורך לזרוק את האשפה למספר פחים שונים). לעומת זאת, המיחזור מצמצם בצורה משמעותית את כמות האשפה, מספק מקומות עבודה, חוסך במשאבים, משפר את איכות-הסביבה, ובטווח הארוך- אולי גם חסכוני ורווחי יותר מהשיטות הרגילות לסילוק האשפה.
 
=== למה בבית הספר? ===
לאחר שהכרנו בכך שמיחזור הוא אמצעי חשוב לצמצום השפעותינו לרעה על הסביבה כתוצאה מחיינו היומיומיים, נשאלת השאלה: למה דווקא בבית הספר?
 
הסיבות לכך שבחרנו להתמקד בבתי ספר פשוטות. דבר ראשון - פשטות היישום. בית הספר הוא מוסד בעל הנהלה אחת ומערכת תחזוקה אחת ולכן יישום פרוייקט מיחזור בבית ספר קל יותר מהכנסת המיחזור לבתיהם של אנשי השכונה, למשל. בנוסף, לבית הספר יש השפעה גדולה על סביבתו המיידית והכללית, ועל אורח חייהם של אנשים. בית הספר כמוסד חינוכי הוא בעל השפעה (כזאת או אחרת) על הרגליהם של מאות תלמידיו. כמו כן, אין להתעלם מהעובדה כי מספר גדול של ילדים ובני-נוער מבלים במוסד חלק ניכר מיומם, דבר שהופך את בית הספר לאחד מיצרני הפסולת הגדולים בקהילה.
 
=== לפני שמתחילים ===
מדריך זה מבוסס על הניסיונות של פעילי הסביבה של החברה להגנת הטבע בירושלים, קבוצת בני נוער שפועלת לשיפור איכות הסביבה והמודעות לאיכות הסביבה בירושלים. המדריך הזה מיועד לכל מי שמרגיש שיש לשנות את דרכינו ככל שהדבר נוגע לאיכות סביבה ולחיים, החל (או כלה) בהרגלי האשפה. מדריך זה אינו מתיימר להיות האמת היחידה בנוגע למיחזור בבתי הספר, אלא לקצר את הדרך לכל השואף להקטין את כמות הפסולת הנזרקת בבית ספרו.
 
בעוד שהמדריך הזה מיועד בעיקר לתלמידים, אין מניעה ממורים, הורים ומנהלים להשתמש בו גם כן - יש בו מידע שימושי לכל.
 
לבסוף נציין, כי אין תחליף לניסוי וטעייה. כמו שאנחנו נאלצנו להתמודד עם בעיות בדרך למטרתנו (ולא נסיים להתמודד אף פעם), כך גם אתם תאלצו להתמודד עם צרות שונות. לכן להרגשה האישית, להתבוננות ולהיגיון מקום חשוב - הדרכים שנציג כאן אינן מתאימות לכל בית ספר, ולא כדאי לראות בהן תורה ואמת, אלא רק עצות והכוונה.
 
=== גישה כללית ===
במדריך זה פרטים בנוגע לנוהלי המיחזור השונים, והחברות האוספות את הפסולת. עם זאת, יש לזכור ששטח בית הספר, והפחים המוצבים בו, הם באחריות ההנהלה. לכן, נמליץ לשוחח עם מנהל בית הספר, או כל אדם אחר שהתחום בתפקידו (רכז/ת חברתית היא כתובת טובה במקרה שהמנהל/ת עסוק מדי), על הנושא, לפני שפונים אל חברות המיחזור השונות.
 
בנוסף, ייתכן שתיתקלו בסירוב מסוים בבית הספר. כדאי לזכור שיותר נעים לדבר ברוח חיובית ולא בהאשמות, בין היתר משום שבהמשך תזדקקו לעזרה רבה מצד ההנהלה. מנסיונינו, בהרבה ישובים או שכונות יש איזה הורה פעיל עם קשרים בבתי הספר ובמקומות אחרים, שאם תגייסו אותו לצד שלכם תגלו שהדברים נעשים קלים הרבה יותר.
 
אנו מצאנו כי איסוף סוללות ומיכלי משקה הם הפשוטים ביותר לביצוע, ולרוב ההנהלה פתוחה להם יותר מאשר לאיסוף סוגי פסולת אחרים. על כן, מניסיוננו מומלץ להתחיל את האיסוף בסוללות ובמיכלי משקה, ולהמשיך לפסולת אחרת מאוחר יותר.
 
== מידע טכני ==
=== סוללות ===
על פי הוראת המשרד לאיכות הסביבה, איסוף סוללות חייב להתבצע בכל בתי הספר. בבית הספר אמור להיות מיכל דקורטיבי (בצורת נורה) לאיסוף סוללות, באחריות הלבורנטיות של בית הספר. פינוי הסוללות מתבצע על ידי רשות הדואר, בחינם. לפרטים ובירורים 1700-701-171. למרות זאת, ייתכן שבבית ספריכם, מסיבה כזאת או אחרת, אין מיכל כזה. אל תריבו עם ההנהלה! תמיד עדיף לגשת בגישה חיובית, לברר את העניין, ורק אם אין ברירה אחרת - להזכיר שעל פי החוק צריך להיות מיכל כזה בבית הספר.
 
סביר להניח כי גם אם נמצא מיכל בבית הספר, הוא אינו זוכה לפופולריות רבה. חוץ מזה, יש סיכוי גדול שמיחזור סוללות אינו זוכה לפרסום בבית הספר, או שהפרסום שנתלה על ידי הלבורנטיות אינו אפקטיבי. למידע נוסף ראו את תת הפרק [[#פרסום ושיווק|"פירסום ושיווק"]].
 
=== מיכלי משקה ===
איסוף מיכלי משקה – פחיות, בקבוקי פלסטיק ובקבוקי זכוכית – מתבצע על ידי תאגיד אל"ה (איסוף למען הסביבה) בחינם. בעבר נהגה חברת אל"ה להציב מתקן למיכלי משקה בשטח בית הספר, אך כיום מספקת שקיות איסוף בלבד. טלפון של אחד האחראים בבית הספר לאל"ה (1700-700-310) יפתח חשבון לביה"ס. לחלופין ניתן להוריד טפסים מתאימים מאתר האינטרנט http://www.ela-il.com, ובכל מקרה רצוי להתעדכן באתר לפני שניגשים לבית הספר. ייתכן שההסדר השתנה, או שישנם מבצעים שיכולים לעודד את שיתוף פעולה (מדפסת או סורק מתנה לבית ספר שאסף מעל 600 בקבוקים, למשל).
 
רצוי לציין שלרוב יצירת קשר עם אל"ה אינה מספיקה, ויש צורך בהצבת בפחים קטנים יותר במקומות אסטרטגיים (ליד מכונת משקאות, לדוגמא) בשטח בית הספר כדי לגרום לבאי בית הספר להפריד את מיכלי המשקה שלהם מהפסולת הכללית. בנוסף, עלול להיווצר מצב בו צוות האחזקה של בית הספר יסרב להצבת פחים בגלל העבודה הנוספת הכרוכה בעניין. במקרה זה רצוי למצוא אלטרנטיבה לפינוי הפחים אל שקיות האיסוף - תורן שכבה/אגף (אם יש), או יוזמי האיסוף (כלומר - אתם).
 
הערה חשובה לגבי האיסוף: תאגיד אל"ה הוא קפדני מאוד בכל מה שקשור לאיסוף. מומלץ להתעדכן דרך אתר האינטרנט והטלפון בנהלים, אבל תמיד חשוב לזכור: את השקיות יש למלא לפי מספר מדוייק (משתנה לפי סוג הבקבוק/פחית ולפי הגודל), לסגור באזיקון ולכתוב את כמות הבקבוקים/פחיות. אסור למעוך את הבקבוקים והפחיות! גילינו כי המספרים שכתובים על השקיות לפעמים אינם ברורים מספיק, למשל, בקבוקי פלסטיק גדולים יש למלא פחות מ-180 בשקית. במקרה שנפלה טעות, ואל"ה לא מוכנים לקחת מכם את השקיות, מומלץ לנסות את אחת החברות האחרות שעוסקות במיחזור, גם אם לא תקבלו החזר כספי.
 
גם כאן לפרסום יש ערך עליון. ראה תת הפרק [[#פרסום ושיווק|"פירסום ושיווק"]].
 
=== דיו מדפסות וטונר ===
בבתי ספר, כידוע, נעשה שימוש נרחב במדפסות ומכונות צילום. שימוש זה מייצר כמות נכבדת של מחסניות דיו ריקות - מוצר יקר, מזהם וממוחזר בקלות. ישנן מספר חברות האוספות מחסניות ריקות של דיו וטונר למילוי מחדש, ואף משלמות עבורן, או מאפשרות רכישת מחסניות מלאות בהנחה משמעותית.
 
 
{| bgcolor="#ccccff" align="center" border="2" cellpadding="3"
|+ '''חברות האוספות טונרים ומחסניות דיו למילוי מחדש'''
! שם המפעל
! כתובת
! איש קשר
! טלפון
|-
| אם אף סי || המייסדים 36/13, ת"ד 1100, כפר סבא 44110|| ריצ'רד ניקל || 09-7661495, 052-3918125
|-
| אפיק || קיבוץ אפיק, ד.נ. רמת הגולן 12938 || יהודה אשכנזי|| 04-6761216
|-
| טופ לייזר || ת"ד 45, בנימינה 30550 || מירית בן נון|| 04-6288645
|-
| לייזר פרינט|| המלאכה 8, א"ת חדש ראש העין 48091 || יובל ניצן || 052-2757989, 03-9039292
|}
 
רצוי לשקול גם רכישת מחסניות דיו שמולאו מחדש במקום מחסניות דיו חדשות, היות והדבר ידידותי יותר לסביבה, וגם זול יותר.
 
מכיוון שבהחלפת מחסניות דיו עוסקים רק חברים בצוות בית הספר, אין צורך בפרסום לאיסוף מסוג זה, אבל בהחלט מומלץ לתלות דף מידע על הנושא, כדי שבאי בית הספר יישמו אותו בבית.
 
=== נייר ===
איסוף נייר למיחזור הוא המסובך מבין סוגי הפסולת השונים, ממגוון סיבות. דבר ראשון, יש להציב מספר רב יותר של פחי איסוף נייר כדי שהאיסוף יהיה אפקטיבי. עם בעיה זאת אפשר להתמודד בכמה דרכים, כשהזולה מביניהן היא הצבת ארגזי קרטון למטרה זו בכיתות.
 
איסוף נייר מצריך פינוי כמות ניכרת של פחים נוספים בשטח בית הספר, ולכן עלול לעורר התנגדות בקרב הנהלת בית הספר. במקרה כזה כדאי לזהות את יצרני פסולת הנייר הגדולים בבית הספר (ספרייה, חדר מחשבים, הנהלה) ולהתחיל באיסוף הנייר באתרים אלה.
 
כדאי לציין שבנייר יש אפשרות לעשות שימוש חוזר - מטבע הדברים, בחדרי מחשבים וספריות הרבה מפסולת הנייר נוצרת מהדפסות כושלות, ואת הניירות אפשר לנצל כניירות טיוטה לבאי הספרייה, או לצרכים אחרים.
 
החברה המשמעותית ביותר בתחום מיחזור הנייר היא אמניר. מתקני החברה מוצבים בשכונות רבות, ולחברה תכנית המיועדת למוסדות כמו בתי ספר. עם זאת, אין לשלול חברות אחרות העוסקות באיסוף נייר.
 
מניסיוננו, ישנן שתי שיטות עבודה מול אמניר. הראשונה, שאינה עולה כסף, ישימה בשכונות בהן קיימים פחי איסוף נייר ברחובות. במקרה כזה צריך ליצור קשר עם המועצה המקומית או העירייה, ולתאם הצבת פח איסוף ליד בית הספר, אליו תפונה פסולת הנייר מבית הספר. פח שכזה יפונה ביחד עם שאר פחי השכונה.
 
האפשרות השנייה, לשכונות בהן לא קיימים פחי מיחזור נייר, היא רכישת שק איסוף נייר מאמניר (185 ש"ח). השק מפונה על ידי משאית מיוחדת מטעם אמניר, והפינוי מצריך תיאום בין בית הספר לאמניר.
 
{| bgcolor="#ccccff" align="center" border="2" cellpadding="3"
|+ '''מפעלים האוספים נייר למיחזור'''
! שם המפעל
! כתובת
! איש הקשר
! טלפון
! פקס
! חומרים נקלטים
! הערות
|-
|אמניר חדרה || א"ת חדרה, ת"ד 142, חדרה 3810 || דוד אטיאס || 052-3605665, 02-5383656 || || נייר עיתון, נייר חום, נייר לבן, קרטון ||
|-
|אמק || רח' מנחם 21, בני ברק || אליעזר קוק|| 03-5793482, 052-2502992 || 03-5464250 || || איסוף באיזור ת"א בלבד
|-
|ש.ג. שרותי גריסה || האשל 17, חולון 58349 || גיא קלמן || 052-8740909 || || ||
|-
|ק.מ.מ תעשיות מיחזור משולבות || רח' תעשיין, ת"ד 15274, ראשל"צ|| שלמה בהרב || 03-9566677, 050-7233098 || 03-9566606 || נייר לבן וצבעוני, קרטון ||
|}
 
=== ציוד מחשבים ===
במחשבים ובציוד הקשור אליהם מצויים חומרים רעילים בכמויות גדולות (למידע נוסף ראה [[#עובדות מעניינות|עובדות מעניינות]]). בהתחשב באורך החיים המקובל הקצר יחסית של מחשבים, כמות הרעלים הנזרקת לזבל כתוצאה מזריקת מחשבים, וכמות המשאבים הניתנים למיחזור המתבזבזת עקב כך גדולה. בישראל, שלא כמו במדינות אחרות, אין תשתית למיחזור מחשבים או להטמנה בטוחה שלהם, ועל כן הוראות המשרד לאיכות הסביבה הן לזרוק אותם עם האשפה הכללית.
 
עקב מצב זה, משיקולי איכות סביבה הדבר הנכון ביותר לעשות עם מחשבים מזדקנים הוא לשמור עליהם בשימוש במידת האפשר, ולהמנע מזריקה לאשפה. לבתי ספר אין צורך במחשבים מהסוג המתקדם ביותר, ועל כן אורך החיים של המחשבים בהם ארוך מכרגיל, אך עדיין ניתן להאריכו וכך לחסוך במשאבים ובכסף. כמובן ששידרוג ציוד המחשבים של בית ספר לא קורה בתדירות גבוהה, ולא תמיד נתון לשליטת ההנהלה, אך כמות המשאבים שניתן לחסוך באירוע שכזה גדולה, ולכן יש צורך בהתייחסות אליו.
 
מחשבים רבים נוטים להפוך איטיים יותר עם השנים עקב תקלות תוכנה וחומרה. אין צורך לציין כי משתלם הרבה יותר לתקן תקלות פשוטות אלה מאשר לקנות מחשבים חדשים.
 
במקרה ובידי בית הספר מחשבים ישנים מדי, הדורשים החלפה, ישנה חלופה שתחסוך בכסף ובמשאבים. ניתן להשתמש במחשבים הישנים ב"מחשבים רזים" (Thin Clients) על ידי קניית שרת ממוצע בלבד - וכך להפוך מעבדה מלאה במחשבים מיושנים למעבדה מלאה במחשבים המסוגלים לבצע את כל הפעולות הדרושות לבית הספר. פרוייקט אחד העוסק בפיתוח תוכנה חופשית וחינמית מותאמת לבתי ספר למטרה זו הוא - [http://www.edubuntu.org אדונבונטו], לו קהילה מגובשת וידידוית שתשמח לעזור. בפרוייקט זה יתרונות רבים מעבר לחיסכון במשאבים, כסף וחשמל, ורצוי בהחלט לשקול אותו.
 
במידה והוחלט כי ציוד המחשבים אינו מתאים ויש להפטר ממנו - רצוי הרבה יותר לתרום אותו לארגון אחר שיעשה בו שימוש מאשר לזרוק לפח. ניתן אף לתרום את ציוד המחשבים לתלמידים להם אין גישה למחשב בבית.
 
לבעלי ציוד שאין בו שימוש יותר כלל, רצוי לדעת שעיריית ירושלים עורכת מבצעי איסוף פסולת אלקטרוניקה למיחזור. מבצע האיסוף האחרון הידוע לנו התקיים בין התאריכים ה-11-15.6.06. עם זאת, אפשר להתקשר למנהלים הקהילתיים (לשם נאספה הפסולת) ולברר אם ניתן להשאיר אותה אצלם למיחזור.
 
{| bgcolor="#ccccff" align="center" border="2" cellpadding="3"
|+ '''מינהלים קהילתיים בירושלים'''
! המנהל
! כתובת
 
|-
|מינהל בית הכרם ||שד' הרצל 137 ||02-6423710
|-
|מינהל בקעה ||רח' יששכר 3 ||02-6734237
|-
|מינהל גינות העיר ||רח' עמק רפאים 12 ||02-5664144
|-
|מינהל פסגת זאת ||שד' משה דיין 135 ||02-5831456
|-
|מינהל קריית היובל||פיליפ ליאון, רח' צ'ילה 8 ||02-6414896
|-
|מינהל קריית היובל||בית טיילור, רח' זנגוויל 23||02-6443222
|}
 
== פירסום ושיווק ==
כמו שכבר ראינו, הצבת פחי המיחזור בבית הספר היא רק השלב הראשון. המשימה הקשה ביותר מתחילה בעצם עוד קודם, ונגמרת רק הרבה אחר כך. המשימה הזאת היא יצירת מודעות ושימוש בפחים.
מה הבעייה בעצם? דבר ראשון, לא כולם יודעים למה חשוב כל כך למחזר. גם לאלה שמודעים לנושא הרבה פעמים חסרה המוטיבציה לקום מישבנם ולזרוק את הפחית לפח המתאים. אז מה עושים? פירסום. צריך להסביר למה כן חשוב למחזר, למה כן שווה לטרוח בשביל זה וכמה שזה קל ופשוט. את הרעיונות הכלליים כתבנו עבורכם כאן, אבל אין חוכמות - כל אחד יצטרך לתכנן וליצור לפי בית הספר שלו, לפרסם ולשווק בדרך מתאימה ועם השקעה ומקוריות. תמיד נשמח לעזור, להציע רעיונות ולשמוע בעיות, אבל בתור התחלה הנה כמה קווים מנחים:
 
# כבר מהרגע שתחליטו לנסות לארגן פחי מיחזור בבית הספר כדאי לשתף חברים. ככל שידעו יותר - ככה ימחזרו יותר. מומלץ גם לחפש תלמידים שיתמכו ויעזרו לכם, ואסור לשכוח שיש יותר משכבה אחת בבית הספר. קבוצה שיהיו בה נציגים מכל אחת מהשכבות יעילה מאוד ויכולה לעזור לכם בשלבים מאוחרים יותר.
# כולנו רואים מספיק טלוויזיה ופרסומות כדי להכיר את כל הטריקים והשטיקים. לכו עם זה. נכון שלפעמים הטכניקות בהן משתמשים לשיווק "קוקה קולה" נראות לא מתאימות לשיווק מיחזור, אבל זה תופס את העין, ומעביר את המסר.שבוע-שבועיים לפני שמגיעים הפחים לבית הספר, אפשר לתלות טיזרים ברחבי בית הספר שמאותתים לכולם - משהו הולך להשתנות במסדרון. עם חלוף הימים - כדאי "לתחזק" את השלטים שבוודאי נתלשו כמה פעמים מאז שנתלו.
# פירסום על הקירות הוא לא השיטה היחידה בה כדאי לנקוט. רצוי לשקול כניסה סביב הזמן בו הפחים הגיעו, אם רק כדי ליידע, להודיע,לעודד ולכוון, ואם לפעילות מעמיקה יותר. בכל מקרה, רצוי להתאים את המסר לגיל התלמידים ולנסות שלא להשמע מורתיים יותר מדי. לקבוצת פעילי סביבה יש חומר רב והפעלות בנושא, ותשמח לעזור לכל מי שיפנה דרך האימייל.
# לאחר שהפחים מגיעים, כדאי לעבור משיטת הטיזרים לפוסטרים יותר אינפורמטיוויים. אבל, שימו לב - עדיין רצוי לשמור על הרוח המגניבה והקלילה. פוסטרים צבעוניים, עם סיסמאות פרווקטיביות (לא במובן החושפני, במובן הנשכני) ימשכו את הקהל לשתי השורות שמעבירות איזושהי עובדה בנוגע להיקף הפסולת בארץ (ראה נספח [[מדריך הקמת פרוייקט מיחזור בבתי ספר#עובדות מעניינות|"עובדות מעניינות"]]) ומודיעות על האפשרות למחזר גם בבית הספר.
 
'''עצות ורעיונות נוספים:'''
 
# גייסו את מגמת אומנות, או סתם תלמידים מוכשרים, ותיצרו משהו מיוחד. האפשרויות אין סופיות - פסל מפסולת, אוריגאמי ענק, מיחזור נייר במקום (ראו [[#קישורים|קישורים]]), יצירה מעיסת נייר (לא רק לכיתות הנמוכות - לקראת פורים אפשר ליצור מסיכות מדהימות בסגנון הקומדיה דלה ארטה, לצייד את תלמידי מגמת תיאטרון בהם, ושלוח אותם אל תוך החגיגה), מיצב, או כל דבר אחר.
# '''דוכן''' - הקמת דוכן לכמה הפסקות או באירוע מיוחד יכולה להיות אפקטיבית במיוחד. הדוכן צריך להיות צבעוני ומושך, ובעל אטרקציות רבות ככל האפשר. כשמקימים דוכן כדאי לדאוג לפריטים הבאים:
## אישור מההנהלה.
## שולחן.
## לוח או קיר שאפשר לתלות עליו פוסטרים.
## פוסטרים גדולים.
## כסא (מומלץ...).
## דפי מידע/פליירים.
## דף לרשימת אנשים שרוצים לעזור, או סתם מתעניינים.
## מספיק אנשים כדי להפעיל את כל ההדגמות/משחקים/הפעלות וכדי להסביר על המיחזור (רצוי לוודא שמצד אחד אתם יודעים מספיק כדי להסביר בהתאם לרמה המתבקשת למה חשוב למחזר.).
## עזרים להמחשה (תמונות שממחישות את תהליך המיחזור, בלוקים של פחיות דחוסות (חברת "יהודה פלדות" מסכימה להשאיל כאלה למתעניינים), שחקנים בבגדים מפסולת ממוחזרת.
## כלים וחומרים ליצירה (למשל עיתונים, קערות, דבק, מים, מספריים...)
## עטים.
## חוש הומור. יכול להיות שירדו עליכם או יצחקו עליכם. אל תיפגעו. בני אדם נוטים לעשות את זה כשהם נתקלים במשהו זר או חדש. אל תכנסו למגננה ותתחילו להאשים, תזרמו איתם ותענו להם בבדיחה.
# '''פירסום על גבי הפסולת'''- כדאי לשקול להציע למנהל, או כל אדם אחר האחראי על הנושא, לדרוש מהחברה המפעילה את הקפיטריה/מכונת המשקאות להדביק על גבי כל פחית ובקבוק מדבקה קטנה (או לפחות פוסטר על מכונת המשקאות או בקיוסק) שמזכירה כי את מיכל המשקה ניתן למחזר, ושכל הכספים הנאספים הולכים לטובת סיבסוד המסע לפולין (או כל תמריץ אחר, ראה סעיף "תמריצים"). אמנם הדרישה נשמעת מחמירה, אך אם זוכרים שהחברה שמוכרת את המשקאות מרוויחה מהפעילות בבית הספר, הגיוני לדרוש ממנה מעט בחזרה.
# '''יום ירוק בית ספרי'''- לא כל בית ספר מוכן ורוצה לעשות אחד, וגם אם עושים זה לא תמיד יוצא טוב. אם אתם יודעים שבית הספר שלכם עושה או רוצה לעשות יום כזה, כדאי לכם לנסות לדאוג למבצע איסוף חד-פעמי, ולתחנה או שתיים שיעסקו במיחזור, או להציע לבית הספר שאתם וחבריכם תארגנו ותפעילו את התחנות. בנוסף אפשר לפנות לאל"ה, הם כבר עזרו לארגן ימים ירוקים בכמה בתי ספר, ואולי יהיו להם (או לאתר האינטרנט שלהם. ראו קישורים) רעיונות לעזרתכם.
# '''תמריצים'''- לפעמים מאמצי הסברה ושכנוע אינם מספיקים. יש אנשים שגם ההסבר הכי טוב בזכות המיחזור לא יספיק כדי לשכנע אותם לטרוח ולהפריד את הזבל שלהם, ויש אנשים שפשוט זקוקים לתמריץ נוסף. כאן נכנסים לתמונה כספי הפיקדון מהפחיות והבקבוקים. אמנם ראוי יותר לתרום אותם לצדקה, אך גם לתמריץ לעידוד המיחזור יש ערך. ניתן להחליט שבכספי הפיקדון יצאו תלמידי בית הספר ליום כיף. אפשרות אחרת, ואולי צודקת יותר, היא שימוש בכספי הפיקדון לסיבסוד המסע לפולין עבור אנשים שזקוקים לכך, או סיבסוד כל תכנית אחרת.ישנם גם תמריצים מצד אל"ה, ולא כדאי להתעלם מהם. פעם בכמה זמן אל"ה יוצאים במבצע ומעניקים ציוד מחשב או כל מתנה אחרת לבית ספר שיאסוף יותר ממספר מסוים של פחיות ובקבוקים.
 
כדאי לזכור שתמריץ פועל לא רק על התלמידים בבית הספר, אלא גם כאמצעי לשכנוע הסגל.
 
'''הערה''': כל הרעיונות שהצענו כאן הם רק חלק מהאפשרויות. המדריך פתוח לכל הצעות נוספות, ונסיון של אחרים.
 
== מעבר למיחזור ==
מיחזור הינו מטרה חשובה, אך אינו האמצעי היחיד להקטנת כמות המשאבים שאנו צורכים, והפסולת שאנו מייצרים. הוא האמצעי הקל ביותר ליישום בבתי ספר, ועל כן הוא הראשון אליו פונים.
 
=== "בית ספר ירוק" ===
 
== נספחים הערות ותוספות ==
 
=== עובדות מעניינות ===
* שישה דונם של יערות גשם מושמדים מדי שנייה כדי לספק את צרכי הנייר, עץ ובשר שלנו.
* כ-100,000 טון של מכשירים אלקטרוניים נזרקים מדי שנה לפח בישראל, ומהווים 70% מהפסולת הרעילה.
* כמות הפסולת האלקטרונית הרעילה שמייצרות חברות טכנולוגיה בעולם מגיעה ל-35 מיליון טון בשנה, או כ-4,000 טון בשעה - משקלם של 1,000 פילים.
* כדי לייצר מיקרו-מעבד ממוצע (מהסוג שמפעיל מחשבים ומכשירים אלקטרוניים) דרושים לפחות 72 גרם כימיקלים, 700 גרם גזי יסוד, 32 ליטר מים ו-1.2 קילו דלקים מחצביים. 440 גרם נוספים של דלקים נדרשים להפעיל את השבב במשך אורך החיים הממוצע שלו - כארבע שנים.
* מסך שפורפרת (CRT) טיפוסי, לצרכי מחשב או טלוויזיה, מכיל בין שניים לארבעה ק"ג עופרת, ובנוסף זרחן, בריום וכרום שש-ערכי. כולם חומרים רעילים, החודרים למי התהום כשהמסך נזרק. במחשבים אפשר למצוא גם קדמיום (בנגדים ומוליכים למחצה), בריליום (בלוחות אם ומחברים), וחומרים מעכבי אש המכילים ברום, רעילים כולם.
* 102,905 טונות של פסולת רעילה הועברו בשנת 2004 לרמת חובב. מתוכן 42,697 נקברו, ו-31,480 נשרפו.
 
== קישורים חיצוניים ==
 
=== גופים ===
* [http://www.environment.gov.il המשרד לאיכות הסביבה] - ניתן למצוא מידע על מבצעים ואירועים, חדשות סביבתיות ומדריכים בנושא חינוך סביבתי.
 
* [http://www.ela-il.com אל"ה - איסוף למען הסביבה] - תאגיד מיחזור מיכלי משקה שחל עליהם חוק הפיקדון. ניתן למצוא מידע על הסדרי האיסוף השונים. '''שימו לב''' – האתר אינו משקף את העובדה כי החברה הפסיקה לספק מתקני מתכת לאיסוף מיכלי המשקה.
 
* [http://www.amnir.co.il אמניר בע"מ] - תאגיד איסוף ומיחזור נייר בישראל. באתר ניתן ללמוד על הפעילות של אמניר, וכמו כן למצוא מידע על תהליך מיחזור הנייר.
 
* [http://www.hiriya.co.il מחלקת תברואה וסילוק אשפה באיגוד הערים דן] - באתר ניתן למצוא מידע בנושא מיחזור פסולת, ופרטים על פעילות האיגוד בחיריה.
 
* [http://www.edubuntu.org אדובונטו] - פרוייקט קוד פתוח המפתח מערכת הפעלה חינמית המיועדת לבתי ספר, ומאפשרת חיבור מחשבים ישנים לשרת אחד - כך שכיתה שלמה של מחשבים הופכת לשמישה במלואה שוב, בהוצאה כספית מינימלית. לפרוייקט קהילה תומכת וידידותית שתשמח לענות על כל שאלה, גם להתעניינות ראשונית בלבד.
 
=== מידע ===
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=recycle_main&enZone=recycle_main& פורטל מיחזור באתר המשרד לאיכות הסביבה]
 
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3703&kwd=3823 דף על מיחזור בישראל]
 
* "[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA פסולת]" באנציקלופדיה החופשית "ויקיפדיה".
 
* על הכנת נייר ביתית ניתן למצוא מידע [http://web.macam98.ac.il/~mrten/seminarion/gila%20site/hacanatpaper.htm כאן] [http://www.pioneerthinking.com/makingpaper.html וכאן] בין היתר, כמובן שחיפוש פשוט בגוגל יעלה תוצאות ושיטות רבות נוספות.
 
=== לפרטים ותמיכה ===
לפרטים, שאלות, תהיות או סתם כדי לשתף אותנו:
 
קבוצת פעילי סביבה של החברה להגנת הטבע, ירושלים
אימייל: sviva.j at gmail.com
[[קטגוריה:מדריכים]]