מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/משוואות/משוואות בשני נעלמים או יותר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דרורק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
דרורק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
==משוואות בשני נעלמים או יותר==
===שיטות פתרון===
לאחר שלמדנו את נושא המשוואות בנעלם אחד, נותר לנו להכליל את הנושא ולעבור למשוואות ביותר מנעלם אחד. כרגיל במתמטיקה, אנו מעוניינים להגיע למצב שאנו מכירים, במקרה שלנו, מדובר במשוואה בנעלם אחד. על מנת לעשות זאת, יש לנו מספר כללים ושיטות שבהן אנו יכולים להשתמש. שיטות אלו אינן שונות בהרבה מהשיטות של פתרון משוואות בנעלם אחד.
<br>
שורה 5 ⟵ 6:
מערכת משוואות תקרא '''שקולה''' למערכת אחרת אם לשתיהן יש בדיוק את אותם פתרונות (או אף פתרון) בו זמנית. אם למשל מערכת משוואות <math>\;A</math> שקולה למערכת משוואות <math>\;B</math> זה יסומן כך: <math>A\Leftrightarrow B</math> ונאמר ש-<math>\;A</math> שקולה ל-<math>\;B</math>.
 
====שיטת ההצבה====
שיטת ההצבה היא השיטה הבסיסית ביותר והשימושית ביותר. נתחיל בדוגמא:
<center>
שורה 80 ⟵ 81:
ולאחר חישוב מקבלים ש <math>\;x=\frac{17}{26}</math>. על מנת לבדוק את הנכונות של הפתרון יש להציב את התוצאות במשוואות שלנו. אם מקבלים פסוק אמת בשתיהן, אנו יכולים להיות בטוחים שהתוצאה שקבלנו היא אכן פתרון.
 
====חיבור וחיסור, כפל וחילוק משוואות====
כאשר מופיעים לנו בשתי משוואות שני אברים דומים כדאי לעיתים לחבר או לחסר את המשוואות אחת מהשניה. הפעולה הזו היא פעולה מותרת מכיוון שההנחה הבסיסית של המשוואות היא ששני אגפי המשוואה הם '''אותו מספר''' ולכן פעולה של חיבור או חיסור משוואות שקולה לחיבור או חיסור שני האגפים במספר. לדוגמא:
<center>
שורה 125 ⟵ 126:
באותו אופן ניתן לחלק, להכפיל או לחבר משוואות. במקרה של חילוק או כפל, ברור שאסור לבצע פעולות אלו במידה ולא וידאנו ששני האגפים בהם אנו כופלים או מחלקים אינם 0. כידוע, הכפלה של משוואה ב-0 למעשה הופכת אותה לחסרת תוכן, ולכן '''מוסיפה פתרונות'''. במידה ואנו כופלים ב-0 אנו מקבלים יותר פתרונות ולכן מערכת המשוואות החדשה שתתקבל לא תהיה שקולה לקודמת. כך גם לגבי חילוק (אם כי חילוק ב-0 הופך את המשוואה לחסרת משמעות).
 
====פעולת גאוס====
פעולת גאוס ניתנה לה על שם המתמטיקאי הידוע [[w:קרל פרידריך גאוס|גאוס]] אשר המציא אותה כחלק מ[[w:אלגוריתם|אלגוריתם]] לפתרון וחקר של מערכות משוואות לינאריות במספר גדול של נעלמים אשר גם נושא את שמו. אין מניעה, עם זאת, להשתמש בה בכל סוג של מערכת משוואות, כל עוד היא יכולה לעזור להביא אותנו לפתרון. הפעולה טובה לצורך הבאת מערכת גדולה של משוואות לצורה של מערכת קטנה יותר וקלה יותר לפתרון.<br>
פעולת גאוס היא פשוט הכפלה של שורה אחת (כלומר משוואה אחת) במספר קבוע, וחיבור עם משוואה אחרת. הפעולה טובה במיוחס כאשר יש לנו משוואה אחת אשר אחד הנעלמים שלה בא עם מקדם של 1 (אם כי ברור שתמיד ניתן להפוך את אחת המשוואות למשוואה שאחד המקדמים הוא 1). נדגים שימוש בפעולת גאוס על מערכת משוואות בת 3 נעלמים ו-3 משוואות.
שורה 188 ⟵ 189:
נשים לב שכעת, המשוואות <math>\left(II\right)</math> ו <math>\left(III\right) </math> מהוות מערכת משוואות בשני נעלמים. אם נפתור אותה, נוכל להציב את <math>\;y</math> ואם <math>\;z</math> במשוואה הראשונה ונקבל את הפתרון עבור <math>\;x</math> ובזה נפתור את כל המערכת. כלומר, שיטה זו נועדה לפתור מערכת גדולה של משוואות לינאריות. ניתן כמובן להשתמש בה גם במצבים אחרים.
 
===דוגמאות ומקרים מיוחדים===
כעת נבקש להדגים מספר מצבים מיוחדים ודוגמאות חשובות לפתרון מערכות משוואות.
==חוסר פתרון==