היסטוריה לבגרות/מאבק היישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה יהודית: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[היסטוריה לבגרות/מאבק היישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה יהודית/עמדות בריטניה וארה"ב בנוגע לבעיית העקורים ובשאלת א"י לאחר המלחמה|א.עמדות בריטניה וארה"ב בנוגע לבעיית העקורים היהודים באירופה ובשאלת א"י לאחר המלחמה]]
{{עריכה|סיבה=חסר החומר כיחידת מבוא}}
[[מדף:היסטוריה|חזרה למדף היסטוריה]]
== כיחידת מבוא ==
 
[[היסטוריה לבגרות/מאבק היישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה יהודית/המאבק בבריטים במסגרת "תנועת המרי העברי", ותגובת הבריטים|ב.המאבק בבריטים במסגרת "תנועת המרי העברי", ותגובת הבריטים]]
=== הגורמים השונים שהביאו לסיום המנדט הבריטי בא"י ===
 
[[היסטוריה לבגרות/מאבק היישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה יהודית/"מאבק רצוף"|ג.המשך הפעילות הצבאית של ארגון האצ"ל וארגון הלח"י לאחר פירוקה של תנועת המרי-"מאבק רצוף"]]
=== הדיון באו"ם בשאלת ארץ-ישראל, עמדת המעצמות והחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. ===
 
[[היסטוריה לבגרות/מאבק היישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה יהודית/"מאבק צמוד"|ד.המאבק להמשך ההעפלה וההתיישבות והעמדה המדינית של התנועה הציונית-"מאבק צמוד"]]
== כנושא הרחבה ==
 
ה.הדיון באו"ם בשאלת ארץ ישראל
=== עמדות בריטניה וארה"ב בנוגע לבעיית העקורים היהודים באירופה ובשאלת א"י לאחר המלחמה ===
 
* [[היסטוריה לבגרות/מאבק היישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה יהודית/הסיבות להעברת שאלת א"י לאו"ם ע"י בריטניה|1)הסיבות להעברת שאלת א"י לאו"ם ע"י בריטניה]]
==== עמדת בריטניה ====
 
* [[היסטוריה לבגרות/מאבק היישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה יהודית/הדיון באו"ם ועמדת מעצמות העל|2)הדיון באו"ם ועמדת מעצמות העל(השפעת "המלחמה הקרה" על עמדת המעצמות בדיון באו"ם)]]
בנובמבר 1945 נאם שר החוץ הבריטי בווין בפני הפרלמנט הבריטי נאום הידוע בשם "הכרזת בווין",נאום זה מהווה את עיקר השקפתו בנושא פיתרון בעיית העקורים ובעיית א"י.בווין הפריד בין בעיית העקורים לבין בעיה בעיית א"י.
 
* [[היסטוריה לבגרות/מאבק היישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה יהודית/החלטת האו"ם-כ"ט בנובמבר|3)החלטת האו"ם-כ"ט בנובמבר]]
'''עמדתה של ממשלת בריטניה בנוגע ליהודים במחנות העקורים שנותרו באירופה:'''
 
1)בעיית היהודים באירופה נוצרה בעקבות המשטר הנאצי.עם מיגורו של הנאציזם התבטלה בעיית הפליטי השואה חייבת לבוא על פתרונה באירופה,שם ישתלבו היהודים מחדש.
 
2)יש להפריד בין בעיית היהודים העקורים לבין בעיית א"י כלומר יש למצוא פיתרון לבעיית העקורים באירופה.
 
3)א"י תוכל לסייע במקצת לפתרון הבעיה אך אינה מסוגלת לקלוט את כל פליטי השואה.
 
'''עמדתה של בריטניה בנוגע לשאלת א"י:'''
 
1)בעיית א"י קשה ומורכבת לבריטניה מחויבות כפולה כלפי הערבים וכלפי היהודים ואי אפשר למצוא פיתרון המוסכם על 2 הצדדים.
 
2)חובה לשתף את כל המדינות הערביות בפיתרון בעיית א"י.
 
3)ממשלת בריטניה מזמינה את ממשלת ארה"ב להשתתף בועדת חקירה שתחקור את מצב היהודים פליטי השואה ותמליץ על הדרך הטובה ביותר לפיתרון בעיית שארית הפליטה ובעיית א"י בדרך שלא תפגע ביעדים הבריטיים וכמו כן ארה"ב תסייע תקציבית לבריטניה לפתרון המצב.
 
4)עד קבלת פיתרון מוסכם מדיניות הספר הלבן תישאר בתוקפה.כל חודש יינתנו 1,500 אשרות כניסה לארץ,כל התנגדות של המחתרות בא"י תדוכא ביד חזקה ויוקפד חוק הקרקעות.
 
'''משמעות הכרזת בווין:'''
1)בווין התעלם מקיומה של אומה יהודית השואפת לבנות בית לאומי בא"י עפ"י הצהרת בלפור.
 
2)בווין רצה לנתק את בעיית הפליטים מבעיית א"י ולמצוא לפליטים פתרון באירופה.
 
3)בווין המליץ על שיתוף המדינות המוסלמיות בפתרון שאלת א"י.
 
4)עירוב ארה"ב בפתרון שאלת א"י
 
5)המשך מדיניות הספר הלבן ה-3 וחוק הקרקעות.
 
==== עמדת ארה"ב ====
 
טרומן נשיא ארה"ב לא התמצא בבעיה הציונית ומולו עמדו דברים דחופים יותר אך לא היה יכולה להתעלם מן העובדה שניצולי השואה התרכזו במחנות הצבא האמריקאי בגרמניה,הוא ראה בכך בעיה מוסרית יותר מאשר בעיה פוליטית ולכן שלח את נציגו הארל האריסון לחקור את בעיית העקורים תוך התייחסות ליהודים שלא נקלטו בארצות מוצאם.הועדה סיירה בכ30 מחנות עקורים ונפגשת עם הניצולים ומזדעזעת מתנאי החיים שם.
 
'''מסקנות דו"ח האריסון:'''
נשארו באירופה כ100,000 יהודים הדו"ח המליץ להעביר במהירות את 100,000 העקורים לא"י או לארצות מוצאם עפ"י בחירתם.
 
'''תגובת בריטניה:'''
ממשלת בריטניה הייתה בדילמה קשה ,מצד אחד אישור כניסתם של 100,000 יהודים לא"י יערער את יחסיהם עם הערבים בכל המזרח התיכון ובא"י ומצד שני בריטניה הייתה זקוקה לסיוע האמריקאי לשיקומה.כפיתרון לסבך הציעו הבריטים להקים ועדת חקירה משותפת שתחקור את בעיית א"י ותמליץ על פתרון לבעיית העקורים ובעיית א"י.
 
==== הועדה האנגלו-אמריקאית 1946 ====
 
ועדה זו הייתה הועדה הראשונה שתפקידה היה לבחון את שאלת א"י ולבחון את מצב היהודים באירופה.הועדה הייתה צריכה להמליץ על פתרונות.בוועדה ישבו 6 בריטים ו6 אמריקאים,הועדה סיירה במחנות העקורים ועמדה על מצבם של פליטי השואה והתרשמה מנחישותם לעלות לא"י.הועדה גם סיירה בא"י וגבתה עדויות מיהודים וערבים.
 
'''מסקנות הועדה:'''
 
1)יש לאשר מיד רישיונות עלייה ל100,000 עקורים
 
2)עקב השנאה בין היהודים לבין הערבים יש לעשות הכול כדי שאף אחד מהצדדים לא ישלוט על א"י ממטרה למנוע ממלחמת אזרחים.
 
3)הפיתרון הוא המשך המנדט הבריטים עד אשר יהיה הסכם נאמנות בפיקוח האו"ם
 
4)ממשלת המנדט תקל על עליית יהודים גם לאחר קליטתם של 100,000 הפליטים בהבטיחה ששאר חלקי האוכלוסייה לא יפגעו.
 
5)הוועדה המליצה לבטל את חוק הקרקעות ולאפשר מכירת קרקעות ללא הגבלה תוך הגנה על הערבים.
 
'''משמעות מסקנות הוועדה:'''
1)הוועדה ביקשה לבטל את הספר הלבן
 
2)ניתנה המלצה לעלות 100,000 פליטים והקלה על העלייה גם לאחר בואם של העקורים כך הועדה ביקשה לבטל את הסעיף המאפשר עלייה יהודית בהסכמת הערבים.
 
3)נדחתה בקשת הציונים לעצמאות מדינית
 
4)סוכלה מזימת הבריטים להביא את ארה"ב להזדהות עם מדיניות הספר הלבן
 
'''תגובת בריטניה,היהודים והערבים'''
 
*ממשלת בריטניה למרות התחייבויותיה לקבל את המלצות הוועדה דחתה את המלצותיה,ראש הממשלה הבריטי הודיע כי יהיה מוכן לאמצן רק אם היישוב היהודי בארץ יפרק את נשקו ואם יקבלו סיוע כלכלי וצבאי מארה"ב.בפועל הייתה זאת דחיית מסקנות הוועדה.
*הערבים דחו את המלצותיה וכך גם היהודים משום שהמלצותיה לא דיברו על הקמת מדינה בא"י.
 
==== ועדת מוריסון-גרידי-יולי 1946: ====
 
בעקבות פיצוץ מלון המלך דוד שבירושלים פנה בווין לאמריקאים בניסיון נוסף למצוא פיתרון.הוקמה ועדה נוספת,רשמית היה תפקידה למצוא דרך למימוש מסקנות הועדה האנגלו-אמריקאית. הועדה נקרה "ועדת מוריסון גרידי",הועדה פרסמה את הדו"ח שלה.
 
'''מסקנות הוועדה'''
1)עליית 100,000 יהודים לארץ תותנה במילוי שאר הסעיפים ע"י היישוב היהודי.
 
2)הארץ תחולק ל4 מחוזות:יהודי(17%),ערבי(43%) ושני מחזות בריטיים(40%).
 
3)הנציב העליון יישאר השליט העליון של הארץ
 
4)ליהודים ולערבים תהייה אוטונומיה תרבותית.
 
'''*משמעות התוכנית'''
 
קץ התקווה להקמת מדינה יהודית בא"י.טרומן לאחר כמה חודשי התלבטות הודיע שהוא דוחה את מסקנות הועדה והודיע שהוא תומך בדרישה לאפשר כניסה מיידית של 100,000 יהודים לא"י ובהקמת מדינה יהודית,בתגובה לכך הבריטים הגיבו באופן קשה והיוותה גורם נוסף להחזרת המנדט על א"י לאו"ם.גם היהודים וגם מהערבים דחו את המלצות הועדה.
 
=== המאבק בבריטים במסגרת "תנועת המרי העברי", ותגובת הבריטים ===
 
 
==== נסיבות הקמתה של תנועת המרי העברי ====
1)עקב כך שהבריטים המשיכו במדיניותם בנוגע לא"י כפי שזה בא לידי ביטוי בהכרזת בווין 3 המחתרות(ההגנה,האצ"ל והלח"י) הגיעו למסקנה שרק שיתוף פעולה בין שלושתן יעורר את דעת הקהל העולמית מה שיביא לכך שהבריטים ישנו את מדיניותם בנוגע לא"י ויבטלו את הספר הלבן השלישי ואת חוק הקרקעות.
 
2)המצוקה של היהודים פליטי השואה נחשפה לדעת הקהל, נגד מדיניות בריטניה אשר התמקדה בעיקר בלנסות למנוע מספינות מעפילים להגיע לארץ,לגרש אותם ולהתמיד בחוק הקרקעות.היה להם ברור שהתנועה הציונית צריכה לפעול ב4 שטחי מאבק במקביל:התיישבות,העפלה,מאבק מדיני ומאבק מצבאי באמצעות פגיעה במתקנים בריטיים.
 
==== עיקרי ההסדר לשיתוף הפעולה בין המחתרות ====
 
1)תקום מסגרת ארגונית לתיאום ושיתוף בין שלושת המחתרות, המחתרות לא יתאחדו אלא כל אחת מהן תמשיך לפעול בנפרד אלא שיהיה ביניהם שיתוף,כל פעולה תתבצע רק לאחר אישורה של המפקדה המשותפת-"ועדת X".
 
2)בנוגע לרכישת נשק אין צורך לתיאום או אישור ב"ועדת X" כל מחתרת תשיג נשק בדרכה.
 
3)אין לבצע פעולות ללא אישור "ועדת X"
 
==== פעולותיה העיקריות ====
 
1)'''ליל הרכבות'''-פגיעה במעל 150 נקודות ע"י אנשי הפלמ"ח.אנשי האצ"ל והלח"י חיבלו במתקני תחנת הרכבת בלוד,פגיעה בתחנת הרדאר בחיפה,בתחנות משטרה בגבעת אולגה בהרצלייה ובכפר ויתקין ופגיעה בשדות תעופה.
 
*תגובת הבריטים-חיפושי נשק בקיבוצים,בקיבוץ חיים נהרגו 8 חברים.
 
2)'''ליל הגשרים'''-תנועת המרי העברי מחדשת את הפעילות שלה לאחר דחיית המלצות הועדה האנגלו-אמריקאית.אנשי הפלמ"ח פוצצו 10 מתוך 11 גשרים שחיברו את הארץ לארצות השכנות.בגשר הזיו נתקבלו בבריטים ונהרגו 14 אנשי פלמ"ח.
 
*תגובת הבריטים-"השבת השחורה"(אחת הסיבות לפירוק תנועת המרי העברי).
במבצע בריטי שזכה לכינוי "השבת השחורה" נעצרו מאות חברי מחתרות הוחרם נשק לא חוקי שהוחבא בישובים.התגלה מחסן הנשק המרכזי של ההגה בקיבוץ יגור ובערבות זאת הבינו מנהיגי הישוב כי המאבק המשותף הביא להחרפת המדיניות הבריטית כלפיהם ובכך עלול המפעל הציוני להיות בסכנה גדולה.הנהגת הישוב החליטה לחזור למדיניות של מאבק צמוד ולניתוק קשר בין ההגנה לבין שאר המחתרות.
 
3)'''פיצוץ מלון המלך דוד'''- (אחת הסיבות לפירוק תנועת המרי העברי)
 
לאחר "השבת השחורה" ובניגוד לעמדה סופית של ועדת X אנשי האצ"ל הזהירו את הנהלת המלון אולם הם טענו כי הם אינם מקבלים הוראות מיהודים וכתוצאה מהפיצוץ נהרגו כ-80 איש בריטים ערבים ויהודים והיו עשרות רבות של פצועים.תנועת המרי העברי הגיבה בכך ששללה באופן מוחלט הרג ורצח של חפים מפשע.
 
*תגובת הבריטים-בווינגרד: ביצור המוסדות הבריטיים,הטלת עוצר על תל אביב וב"מבצעי כריש" נתפס יצחק שמיר אחד ממנהיגי הלח"י ונשלח לגלות לאריתריאה(ליד חבש) כמו כן הבריטים ערכו חיפוש ברוטאלי של נשק בקיבוצים דורות ורוחמה.
 
==== פירוק תנועת המרי העברי ====
 
העילה המיידית לפירוק "תנועת המרי העברי" היא פיצוץ מלון "המלך דוד" שנעשה ללא אישורה של ועדת "X".אך סיבה משמעותית יותר הייתה "השבת השחורה" אשר הפכה את פעילותה של התנועה כמסכנת את היישוב היהודי בארץ ולכן פעילותה הפכה ללא רלוונטית.
 
=== המשך הפעילות הצבאית של ארגון האצ"ל וארגון הלח"י לאחר פירוקה של תנועת המרי-"מאבק רצוף" ===
 
==== המשך פעילות האצ"ל והלח"י ====
 
גישת התיעול לאפיקים לא הייתה מקובלת על האצ"ל והלח"י ולאחר פירוק תנועת המרי העברי הם שבו לפעולות האלימות כנגד הבריטים.
הלח"י פגע באנשי צבא ומשטרה בריטיים והאצ"ל נמנע בתחילה מפגיעה בנפש והתמקד בפגיעה ברכוש(למשל הריסה של תחנות רכבת).
במהלך 1947 האירגונים הללו הקצינו את פעולותיהם.בין היתר הם תקפו מתקני צבא ומשטרה בריטיים,מתקני נפט וקווי תחבורה.
 
==== תגובת הבריטים ====
 
בתחילה הבריטים הכו בחברי האצ"ל כנגד כל פעולה שעשו נגדם והאצ"ל השיב לבריטים גם כן.
לכן הבריטים החריפו את מדיניותם כלפי הארגונים ועברו לשיטה אחרת,הם החלו לבצע הוצאות להורג של אנשי אצ"ל ולח"י.
דוגמאות לכך:
*ב16 באפריל 1947- בכלא עכו הוצאו להורג 4 חברי אצ"ל:דב גרונר,אליעזר קשאני,יחיאל דרזנר ומרדכי אלקחי.
*5 ימים לאחר מכן מאיר פינשטיין(איש אצ"ל) ומשה ברנזי(איש לח"י) פוצצו עצמם ברימון בבית הסוהר המרכזי בירושלים מספר שעות לפני שהוצאו להורג.
*ב29 ביולי נתלו 3 חברי אצ"ל:יעקב וייס,אבשלום חביב,ומאיר נקר אשר נתפסו בזמן מתקפה של האצ"ל על כלא עכו ב-4 במאי 1947 שבמהלכה שוחררו 41 אסירי אצ"ל ולח"י ו200 אסירים ערבים.
 
==== תגובת האצ"ל לתלייתם של 3 חברי האצ"ל ====
 
בתגובה על תלייתם של 3 חברי האצ"ל האלו נתלו 2 סמלים של הבריטים כבני ערובה כנגד אלו שהוצאו להורג.את הסמלים הבריטים הם חטפו 3 שבועות קודם לכן.
 
==== תגובת היישוב לתליית 2 הסמלים הבריטיים ע"י האצ"ל ====
 
היישוב הגיב באופן קשה למעשה.למשל,בן גוריון כינה את המעשה כ"מחזה נאצי בתוכנו".האצ"ל לעומת היישוב ראה בפעולה כפעולה אמיצה והתגאה בה.
היישוב לא היה מוכן ללכת בדרכום של האצ"ל והלח"י כי האמין שעדיין יש אפשרויות מדיניות שלא מוצו,דבר שני הם חששו שמאבק אלים כנגד הבריטים יסכן את קיומו של היישוב.
 
=== המאבק להמשך ההעפלה וההתיישבות והעמדה המדינית של התנועה הציונית-"מאבק צמוד" ===
 
==== העמדה המדינית של התנועה הציונית ====
 
על רקע פירוק "תנועת המרי העברי" התכנסה באוגוסט 1946 ישיבת הנהלת הסוכנות המורחבת.
 
'''הבעיות שעמדו לפניה:'''
*"המאבק הצמוד" הגיע למבוי סתום
*הם רצו לטרפד את אישור תוכנית מוריסון-גריידי בידי הממשל האמריקאי.
*יהודי שארית הפליטה היו במצב קשה,הם חששו שאם יוותרו שערי הארץ סגורים עוד זמן רוב היהודים יעלו למקומם אחרים ולא לארץ ישראל
 
'''החלטת הוועדה:'''<br />
אימוץ תוכנית מדינית חדשה שעיקרה הסכמה להקים מדינה גם בחלק מא"י.זאת אומרת הסכמה לתוכנית החלוקה.שכן הייתה תחושה שאם הייתה מדינה גם אם בחלק קטן מא"י היו יכולים חיי רבים להינצל ע"י כך שהיו מונפקים להם אשרות עלייה לארץ.
 
'''המשמעות של החלטת הוועדה:'''<br />
1)דחיית מסקנות ועדת מוריסון-גריידי ע"י טרומן נשיא ארה"ב
 
2)החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בא"י בכ"ט בנובמבר
 
*מקיץ 1946 השתנתה בעוד מובן המדיניות הציונית.
היא התמקדה כעת בשני אפיקים עיקריים במאבק כנגד הבריטים:אפיק ראשון היה ההעפלה,האפיק השני היה ההתיישבות:
 
==== העפלה ====
 
מתוך 65 אוניות מעפילים שיצאו מאירופה רק 19 הצליחו להגיע לארץ ולא להיתפס.השאר שנתפסו נעצרו במחנות המעצר שבעתלית.ליהודים הותר להיכנס לארץ רק על חשבון מכסות העלייה שלהם.<br />
באוגוסט 1946 החלו הבריטים לגרש את המעפילים שנתפסו למחנות מעצר בקפריסין.הם הוחזקו שם עד הקמת המדינה ורק אז עלו ארצה.
אוניית המעפילים "אקסודוס-יציאת אירופה תש"ז" יצאה מנמל בדרום צרפת ביולי 1947 עם 4,500 מעפילים.בניגוד לחוק הבינלאומי תקפו אותה משחתות בריטיות מחוץ למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל,בקרב נהרגו 3 מעפילים ועשרת נפצעו.האונייה נגררה לחיפה והבריטים על מנת להראות תקיפות ולעצור את המעפילים שלחו את האוניות לא לקפריסין כפי שנהגה לעשות אלא חזרה לאירופה.נוסעיה הועלו בכוח לאוניות שהחזירו אותם לדרום צרפת ושם הם סירבו לרדת.אחרי 24 ימים הפליגו האוניות לגרמניה שם הורדו בכוח ע"י הבריטים.לסיפור הייתה תהודה בינלאומית.מאות עיתונאים ואמצעי תקשורת רבים סיקרו את האירוע.
 
'''חשיבות העפלה:'''
 
1)חשיבות אידיאולוגית-ההעפלה נועדה להוכיח שסבלם של העקורים היהודים ניצולי השואה הוא חסר תקדים הם מוכנים לשלם מחיר כבד ולהגיע לארץ.
 
2) ההעפלה הייתה סמל שבעיית א"י ושאלת העקורים היהודים באירופה הן שייכות לאותה דילמה ולא בעיות נפרדות כפי שניסו להציג זאת הבריטים.
 
3)חשיבות פוליטית-דרך להילחם במדיניות "הספר הלבן" של הבריטים שדיברה בין היתר על הגבלת העלייה
 
==== התיישבות ====
 
*במסגרת מבצע ההתיישבות "י"א נקודות" קמו באזור הנגב 11 יישובים(כגון:חצרים,שובל,ניר יצחק,כפר דרום).
*בנוסף לכך היה מצבע עלייה בביריה שבגליל העליון,במקום הייתה האחזות פלמ"ח אך הם נאסרו בידי הבריטים.התנועה הציונית ביקשה ליישב את המקום אך הבריטים סירבו והציבו במקום שמירה.
*התנועה הציונית ראתה זאת בחומרה כי השלמה עם חיסול המקום יכולה להיות תקדים חמור.התגובה לכך לא איחרה לבוא ובי"א באדר צש"ו יום העלייה המסורתי לתל חי אלפי אנשים צעדו לכיוון ביריה והקימו נקודה חדשה.אך בלילה שהמקום היה עם מעט אנשים הרסו הבריטים את הנקודה החדשה.
*לאחר 3 ימים הוקמה הנקודה בשלישית אך הפעם הבריטים ויתרו.למרות שהעצורים בביריה נידונו למאסר מבחינת הצנועה הציונית הדבר היווה ניצחון חשוב.
 
'''חשיבות ההתיישבות:'''
 
1)חשיבות אסטרטגית-ההתיישבות באזורי הספר סייעה בעיצוב גבולות המדינה שבדרך,האסטרטגיה הזו החלה עוד מתקופת "חומה ומגדל".
 
2)חשיבות פוליטית-דרך למאבק במדיניות "הספר הלבן" ו"חוק הקרקעות" אשר נחקק במסגרתו והגביל מאוד את קנייה הקרקעות.
 
3)ההתיישבות הייתה דרך למימוש האידיאולוגיה הציונית
 
=== הדיון באו"ם בשאלת ארץ ישראל ===
 
==== הסיבות להעברת שאלת א"י לאו"ם ע"י בריטניה ====
 
1)'''כישלון היוזמות המדיניות'''-בריטניה לא מצאה מוצא מהסבך בא"י.הערבים דחו באופן שיטתי כל הצעה לפיתרון והיהודים התאכזבו מהחלטות הוועדות השונות בנוגע לעקורים ושאלת א"י והמשיכו לעלות ארצה בניגוד למדיניות הבריטית.
 
2)'''התגברות המאבק היהודי'''-פעולות תנועת המרי העברי והטרור של המחתרות והמשך מבצעי העפלה מגבירים את הנטל הכספי הכבד של אחזקת צבא גדול בא"י מה שהביא את בריטניה לחפש פיתרון לקושי הגדול.
 
3)עפ"י החוק הבינלאומי הייתה בריטניה חייבת לעשות כך.לאחר מלה"ע ה2 היו חייבות המדינות המחזיקות במנדט להחזיר אותו לאו"ם בחזרה כדי לקבל ייפוי כוח מחודש.
 
4)'''המחלוקת העמוקה בין בריטניה לבין ארה"ב בנוגע לשאלת א"י'''- לבריטניה הייתה חשובה התמיכה הכלכלית של ארה"ב ותמיכתה במנדט בא"י אך טרומן תמך בהקמת מדינה יהודית בא"י ישראל ולא אפשר לבריטניה להמשיך בשלטונה בא"י.
 
5)'''הבריטים לא רצו לפגוע ביחסיהם עם הערבים'''- הבריטים לא רצו לפגוע ביחסיהם עם הערבים במזרח התיכון וקיוו שהאו"ם ימצא פיתרון שלא יסבך אותם עם הערבים.
 
==== הדיון באו"ם ועמדת מעצמות העל(השפעת "המלחמה הקרה" על עמדת המעצמות בדיון באו"ם) ====
 
===== עמדת ארה"ב: =====
ארה"ב תמכה בהקמת מדינה יהודית.טרומן הביע עמדה חד משמעית בתמיכתו בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי.משרד החוץ האמריקאי גילה התנגדות למדינה יהודית בשל חשש להסתכסך עם הערבים מסיבות כלכליות.אולם עמדתו של טרומן היא זו שהכריעה.<br />
'''הסיבות לתמיכה זאת-'''<br />
1)בשל סיבות מוסריות שהופעלו ע"י לחץ דעת הקהל והשפעת השואה על תחושת האשם האמריקאית
 
2)רצון בדריסת רגל במזרח התיכון עקב המלחמה הקרה
 
3)רצון לרכוש את לב הבוחרים היהודים לקראת הבחירות המתקרבות לנשיאות,כלומר לחץ של יהודי ארה"ב ומנהיגים ציוניים על ראשי הממשל האמריקאיים.
 
=====עמדת בריה"מ: =====
בריה"מ תמכה בהקמת מדינה יהודית עצמאית לצד מדינה ערבית עצמאית בא"י ותמכה בסיום המנדט הבריטי בא"י .נציג בריה"מ באו"ם נשא נאום מפתיע בזכות הקמת מדינה יהודית בצד מדינה ערבית.הוא מדגיש את השואה והסבל שעברו היהודים ותמך בזכותם להגדרה עצמית.בכך נוצר שיתוף פעולה בין בריה"מ לארה"ב בנוגע לפתרון בעיית א"י,שיתוף פעולה נדיר בתקופת המלחמה הקרה.<br />
'''הסיבות לתמיכה זאת-'''<br />
1)הרוסים קיוו להגדיל את השפעתם במזה"ת.הם יצאו מתוך הנחה שמנהיגי התנועה הציונית רובם יוצאי רוסים ורובם שייכם למחנה הפועלים הסוציאליסטי ומכאן שייתכנו קשרים בין בריה"מ לבין מדינת ישראל העתידית.התמיכה בהקמת מדינה יהודית תאשפר לבריה"מ דריסת רגל באזור.
 
2)בריה"מ רצתה לצמצם את השפעת בריטניה במזה"ת וקיוותה שתצא לחלוטין מן האזור וכך בריטניה תסולק מעמדותיה.
 
3)רצון של הרוסים לסכסך בין בריטניה לארה"ב העובדה שהרוסים נמצאים לצידם של האמריקאים בנושא א"י יכול לסכסך בין 2 מדינות אלה דבר שרצוי לרוסים בימי המלחמה הקרה.כלומר בריה"מ רצתה לפלג את הגוש המערבי באמצעות הקמת חזית משותפת עם ארה"ב מול בריטניה
 
4)אהדה לסבלם של היהודים בשואה ולסבלם של העקורים היהודים שנותרו באירופה לאחר המלחמה.
 
==== החלטת האו"ם-כ"ט בנובמבר ====
 
===== ועדת אונסקו"פ: =====
 
בעקבות העברת שאלת א"י לאו"ם הועלה הנושא לדיון באו"ם והוחלט בעצרת האו"ם להקים את ועדת אונסקו"פ-ועדה מיוחדת לשאלת א"י.מטרתה להכין דו"ח לעצרת האו"ם ולהציע פיתרון לבעיית א"י.הוועדה הורכבה מ11 חברים נציגים שאין להם קשר או אינטרס ישיר לאזור.הועדה ביקרה במחנות העקורים ובא"י וגבתה עדויות.
 
'''המלצות הועדה:'''
*המלצת המיעוט(3 חברים תמכו) מדינה פדראלית אחת יהודית וערבית.
 
*המלצת הרוב(8 חברים תמכו) הועדה המליצה לחלק את א"י ל2 מדינות עצמאיות,62% למדינה יהודית ו-38% למדינה ערבית,הועדה גם המליצה על סיום המנדט הבריטי בא"י ועל היותה של ירושלים בחסות בינלאומית.
 
'''תגובות הערבים והיהודים:'''ההנהגה היהודית הסכימה לתוכנית והערבים התנגדו.
 
===== ועדת אד-הוק: =====
האו"ם החליט להקים ועדה נוספת ,ועדת אד-הוק( לעניין זה) אשר המליצה לאמץ את עמדת הרוב אך שינתה את יחסי הכוחות לטובת הערבים.היהודית יקבלו 55% והערבים 45%.
 
===== החלטת האו"ם: =====
ההחלטה שהצריכה רוב של שני שליש מקולות הבוחרים הביאה לסיום המנדט הבריטי על א"י.
 
1)א"י תחולק ל2 מדינות עצמאיות יהודית וערבית.בשטח היהודי (55%)יכללו שטחים רבים מהנגב מישור החוף מדרומה לעכו עד באר טוביה,הגליל,תל אביב-יפו,חלקים מהגליל התחתון ועמק יזרעאל והכינרת.<br />
ואילו המדינה הערבית(45%) תכלול את הגליל המערבי חלק מהגליל התחתון ועמק יזרעאל והערים נצרת שפרעם עכו רמלה לוד אשדוד עד רצועת עזה ויהודה ושומרון.
 
2)ירושלים תהייה אזור בינלאומי הכפופה לאו"ם
 
3)15,000 יהודים יוכלו להיכנס לארץ מידי חודש.עם הפינוי הבריטי יועבר השלטון בארץ לתקופת מעבר זמנית לוועדה מטעם האו"ם.
 
4)2 המדינות יקיימו שיתוף פעולה כלכלי הדוק ביניהם.
 
*ההצבעה אושרה,33 הצביעו בעד 13 התנגדו ו10 נמנעו.
 
== ראו גם ==
*[[w:המנדט הבריטי|המנדט הבריטי]]
*[[W:כ"ט בנובמבר|כ"ט בנובמבר]]
*[[W:ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל|ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל]]
*[[W:תוכנית מוריסון גריידי|תוכנית מוריסון גריידי]]
*[[W:ועדת אונסקופ|ועדת אונסקופ]]
*[[W:תנועת המרי העברי|תנועת המרי העברי]]
*[[W:ליל הרכבות|ליל הרכבות]]
*[[W:ליל הגשרים|ליל הגשרים]]
*[[W:השבת השחורה|השבת השחורה]]
*[[W:פיצוץ מלון המלך דוד|פיצוץ מלון המלך דוד]]
*[[W:עולי הגרדום|עולי הגרדום]]
*[[W:העפלה|העפלה]]
*[[W:11 הנקודות|11 הנקודות]]
*[[W:בריה (יישוב)|בריה (יישוב)]]
 
{{היסטוריה לבגרות ב' תקופות שנייה שלישית ורביעית}}
 
[[קטגוריה:היסטוריה לבגרות]]