הקדמה לסוציולוגיה/תיאוריה סוציולוגית: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
 
שורה 4:
"אכילת גלידה ושיעורי הפשע תואמים זה לזה, קטנים וגדלים יחד (המידע). לפיכך, התיאורטיקן יכול להציע שאכילת גלידה מביאה לאנשים עצבניים שאח"כ מבצעים פשעים (התיאוריה).
 
כמובן, התיאוריה הזו אינה ייצוג מדויק של המציאתהמציאות. אבל היא מדגימה את את אופן השימוש בתיאוריה – על מנת להבהיר את היחס בין שני מושגים; במקרה הזה, אכילת גלידה ופשע.
 
תיאוריה סוציולוגית מפותחת ברמות רבות, מתיאוריות רחבות היקף ועד לתיאוריות בהיקף צר, העוסקות בדברים מסויימים מאד. ישנן אלפי תיאוריות בהיקף בינוני וקטן בסוציולוגיה. מכיוון שהתיאוריות האלה תלויות בהקשר ועוסקות במצבים מסויימים, לא נוכל לחקור אותם כאן. המטרה של הפרק זה ההיא להכיר לקורא כמה מהתיאוריות הרחבות השימושיות יותר בסוציולוגיה.
שורה 18:
כשאנו דנים בתיאוריות החשובות בסוציולוגיה בהמשך, הקורא עשוי לשאול, "איזה מהתיאוריות האלה היא "הטובה ביותר"?" במקום לחשוב על אחת מהתיאוריות האלה כטובה יותר מהשאר, יותר שימושי ומועיל לראות אותם כמשלימות זו את זו. תיאוריה אחת עשויה להסביר מרכיב אחד של התופעה (לדוגמא, תפקידה של הדת בחברה – פונקציונאליזם-מבני) ואילו האחרת עשויה להבהיר היבט אחר של אותה התופעה (לדוגמא, השקיעה של הדת בחברה – תיאוריית קונפליקט).
 
יתכן כי יהיה קשה, לפחות בתחילה, להתרגל לפרספקטיבה הזו על תיאוריות סוציולוגיות, אך בהמשך תראו כי כל אחת מהתיאוריות האלה שימושית בהסבר של תופעות מסוימות אך פחות שימושי בהסבר של אחרות. אם ניגשים לתיאוריות באופן אובייקטיבי מלכתחילה, מגלים כי ישנם דרכים רבות להבין תופעות חברתיות.
 
==פונקציונאליזם-מבני==