|
'''נפי"ו''' (ר"ת: '''נ'''חי '''פ'''ה"פ '''י'''ו"ד '''ו'''"ו) היא אחת מ[[לשון/ניתוח פעלים/גזרה|מגזרותגזרות הנחים]] של [[לשון/ניתוח פעלים/פועל|הפועל]] כאשר פה"פ של [[לשון/ניתוח פעלים/שורש|השורש]] הוא יו"ד, אך בהטיות מסוימות של ה"פועל" היו"ד מתחלפת בו"ו או ביו"ד שנראית במילה אבל לא נשמעת. (כמו: "נולד" / שורש י-ל-ד.). השינויים בגזרה זו חלים עקב התופעה הפונטית כיווץ [[לשון/תורת ההגה/דיפתונג|דיפתונג]].
*להזכירכם! בגזרות הנחים יש לנו את כל אותיות השורש במילה, אך אות אחת מהן אינה נשמעת (האות נחה). גם יש לזכור שאותיות א-ה-ו-י תמיד מתחלפות זו בזו כך שבגזרת נפי"ו למרות שהאות ו"ו מתחלפת ביו"ד עדיין היא שייכת לגזרת הנחים, והו"ו נחשבת לאות שורשית שאינה נשמעת והיא מתחלפת ליו"ד.
== זיהוי מילה כגזרת נפי"ו ==
כדי לזהות "פועל" כגזרת נפי"ו, יש להטות את הפועל בכל הזמנים ולבדוק האם יש בכל הנטיות בפה"פ אות ו"ו או יו"ד שלא נשמעת, אם יש, הריהפועל יששייך לנו "פועל" בגזרתלגזרת נפי"ו.
גזרת נפי"ו תבוא באחתבאחד מארבעת [[לשון/ניתוח פעלים/בניין|הבניינים]]: '''קל, נפעל, הפעיל, הופעל''':
1. '''בניין קל''' - בבניין זה ישנם פעלים בגזרת נפי"ו רק בזמן עתיד (משום שבבניין קל יש מוספיות רק בזמן עתיד ורק אז תיתכן נפילת אות מהמילה). על מנת לזהות "פועל" כגזרת נפי"ו, אנו בודקים האם יש חיריק מלא לאחר המוספית התחילית (אית"ן), אם יש, הריהפועל הואשייך פועל בגזרתלגזרת נפי"ו, והיו"ד תהיה שורשית.
דוגמאות:
<!--
*להזכירכם! כל פועל בזמן עתיד שיש לו מוספית תחילית (אית"ן) מנוקדת בחיריק חסר, ה"פועל" יהיה שייך לבניין קל (אך לא בגזרת נפי"ו).
-->
2. '''בניין נפעל''' - "פועל" בזמן עבר ובזמן בינוני שיש לו מוספית תחילית של האות נו"ן ואחריה ישנה ו"ו שלא נשמעת ומנוקדת בחול"ם, ה"פועל" יהיה שייך לבניין נפעל בגזרת נפי"ו, ואות השורש החסרה של פה"פ תהיה יו"ד. ▼
▲ תִּיגעתִּיגַע - שורש י-ג-ע.
יש לציין שבנין "נפעל" בזמן "עתיד" יבוא הפועל תמיד בגזרה שלמה מנוקדת בחד"ק או בצ"ק (כמו תמיד בבניין נפעל).
נוֹלָד / נוֹלַד / יִוָּלד. - שורש י-ל-ד (ובעתיד גם ו-ל-ד)
נוֹצָר / נוֹצַר / יִוָּצר - שורש י-צ-ר (ובעתיד גם ו-צ-ר)
▲ תּישןתּישַן - שורש י-ש-ן.
* להזכירכם, כדי להבדיל בין זמן עבר לזמן בינוני בבניין נפעל, בזמן עבר יש לנקד את עה"פ בקמץ קטן, ובזמן הווה יש לנקד את עה"ה בפת"ח.
▲2. '''בניין נפעל''' - "פועל" בזמן עבר ובזמן בינוני שיש לו מוספית תחילית של האות נו"ן ואחריה ישנה ו"ו שלא נשמעת ומנוקדת בחול"םבחולם מלא, ה"פועל" יהיה שייך לבניין נפעל בגזרת נפי"ו, ואות השורש החסרה של פה"פ תהיה יו"ד .; זכרו כי בעבר עה"פ מנוקדת בפתח ובהווה עה"פ מנוקדת בקמץ;
* הערה: פועל שבזמן בינוני יתחיל ב"נוֹ" ובעבר הוא יתחיל ב"נָ", הפועל לא יהיה בניין נפעל, רק בניין קל, והנו"ן תהיה "שורשית".
זמן עתיד יבוא על דרך גזרת השלמים ופה"פ תופיע בצורת ו"ו- סימן הזיהוי חד"ק יופיע גם במקרה זה.
דוגמאות:
נָשבה (עבר) / נוֹשבת (הווה) - שורש: נ-ש-ב ולא <s>י-ש-ב</s>
לדוגמא:
נָתן (עבר) / נוֹתן (הווה) - שורש נ-ת-נ ולא <s>י-ת-נ</s>
נטש (עבר) / נוטש (הווה) - שורש נ-ט-ש ולא <s>י-ט-ש<s>
נוֹדָע - שורש י-ד-ע.
יִוָּצֵר - שורש י-צ-ר/ו-צ-ר.
3. '''בניין הפעיל''' - "פועל" בכל הזמנים שאחרי [[לשון/ניתוח פעלים/מוספיות|המוספית התחילית]] שלו תבוא האות ו"ו מנוקדת בחולם, הפועל יהיה בניין הפעיל בגזרת נפי"ו, ואות השורש של פה"פ תהיה יו"ד.
דוגמאות:
הוֹליד / מוֹליד / יוֹליד - שורש י-ל-ד
הוֹתיר / מוֹתיר / יוֹתיר - שורש - ת-ר
ישנם 5 מיליםשורשים בבניין הפעיל שהן בגזרת נפי"ו והמוספיותאשר התחיליותבהם שלהןהדיפתונג מנוקדותהופך בציר"הבאופן ולאחריהןמיוחד באות אות יו"דלצירה שלאמלא. נשמעת,שורשים ואלןאלו הןהינם:
י-נ-ק, י-ש-ר, י-מ-נ, י-ט-ב, י-ל-ל.
הֵיטיב / מֵיטיב / יֵטיב - שורש י-ט-ב
הֵיניק / מֵיניק / יֵניק - שורש י-נ-ק
לדוגמא:
הֵישיר / מֵישיר / יֵישיר - שורש י-ש-ר
הֵימין / מֵימין / יֵימין - שורש י-מ-נ
הֵיליל / מֵיליל / יֵילילהוֹרִיש - שורש י-לר-לש.
נוֹסִיף - שורש י-ס-ף.
הֵישִיר - שורש י-ש-ר.
יֵילִיל - שורש י-ל-ל.
4. '''בניין הופעל''' - "פועל" בכל הזמנים שאחרי המוספית התחילית שלו תבוא האות ו"ו מנוקדת בשורו"ק, הפועל יהיה בניין הופעל בגזרת נפי"ו, ואות השורש של פה"פ תהיה יו"ד.
דוגמאות:
הוּטב / מוּטב / יוּטב - שורש י-ט-ב
הוּכח / מוּכח / יוּכח - שורש י-כ-ח
הוּתר / מוּתר / יוּתר - שורש י-ת-ר
הערה: מילה שכתובה ב[[כתיב מלא]], גם אם תהיה נו"ן ואחריו ו"ו או יו"ד שלא נשמעת, היא לא שייכת לגזרת נפי"ו אלא לגזרת השלמים בבניין פֻּעַל. (כמו נוקע, הו"ו שאחרי הק' היא במקום קובו"ץ, והיא לא אות שורשית שנחה) (בבחינת הבגרות לעולם לא תבוא מילים בכתיב מלא).
הוּטַב - שורש י-ט-ב.
מוּכָח - שורש י-כ-ח.
[[קטגוריה:גזרות בלשון]]
| 