לשון/תורת ההגה/דגשים: הבדלים בין גרסאות בדף

*'''דגש חזק''' - הדגש החזק יכול להופיע בכל האותיות חוץ מבאותיות הגרוניות 'האחר"ע'. תפקידו הפונטי של הדגש החזק הוא להכפיל את האות עליה או מופיע. כלומר, הוא מסמן עיצורים כעיצורים כפולים. אנו ממיינים את הדגש החזק לשני סוגים עיקריים, דגש חזק תבניתי ודגש חזק משלים.

 

 

'''הדגש החזק המשלים''' - ברוב המקרים, הדגש משלים עיצור שנבלע כתוצאה מפעילות פונטית שחלה על המילה. בחלק מהמקרים הוא מופיע לסגירת תנועה שנפתחה (כמו במילה צְהֻבִּים). הדגש המשלים יבוא אחרי אותיות מש"ה (לא באותיות גרוניות): מ (כתוצאה מהיבלעות נ' - מן), ש (כתוצאה מהיבלעות ר' - אשר), ה (כתוצאה מהיבלעות ל' - הל). אחרי אותיות בכ"ל הבאות כמיודעות גם ישנו דגש משלים, כתוצאה מהיבלעות ה' הידיעה. כמו כן, הדגש המשלים יופיע כאשר בפעלים ושמות מגזרת ע"ע בהם עה"פ ולה"פ זהות, (לדוגמא: אִטּי. שורש: א.ט.ט). הדגש המשלים מופיע בבניין התפעל בכל הזמנים כאשר פה"פ ט' או ד', (לדוגמא: הִדַּמָּה), כאשר ישנם שמות ופעלים מגזרת חפי"צ וחפ"נ בהם פה"פ חסרה (לדוגמא, מַצֶּגֵת. שורש: י.צ.ג) ובבניין נפעל בעתיד, בציווי ובמקור הנטוי (לדוגמא: הִשָּמְרִי) כתוצאה מתהליך פונטי של הידמות מלאה + התלכדות (היבלעות) עיצורים. נוסף על אלו, הוא יכול להופיע בכל הבניינים כאשר לה"פ היא נ' או ת' והפועל מסתיים בסיומת נוּ, נָה או לחילופין תִי, תָ, תְ, תֶם ותֶן כתוצאה מתהליך של התלכדות עיצורים. לדוגמא (טִגַּנּוּ. במקור: טִגַּנְנְו/ שָבַתִּי. במקור: שָבַתְתְּי).