|
בפרק הבא נלמד את הכללים להטית-פעלים ולהטית פועלי-עזר.
הערה: בפרק הבא נסבירנלמד את הטיות הפעלים לפי הזמנים. ▼== מתי משתמשים במילת העזר '''זיך'''? ==
הוספת מילת העזר '''זיך''' לפועל, צריך שיהיה 2 תנאים:
# הפעולה הינו פעולה שנעשית על ידי מישהו/משהו, ולא פעולה שנעשית מעצמו.
# הפעולה מתקיימת על הדבר עצמו (וכדלהלן).
דוגמאות:
* להסתובב = זיך דרייען - פעולת הסיבוב נעשית עם הגוף עצמו.
* להתבייש = זיך שעמען - פעולת הבושה נתפס על האדם עצמו.
* לנוח = זיך אפרוהען - למרות שעצם הפעולה נעשית מעצמו, בכל זאת, כשאומרים לנוח, הכוונה היא לתוצאת הפעולה: לנוח כדי להיות אח"כ במצב עירני. לעומת זאת, לישון = '''שלאפן''' לא מוסיפים את מילת העזר '''זיך''', מכיון שהכוונה היא על השינה עצמה. ואכן אם נרצה להתייחס לתוצאת הפעולה (להיות עירני לאחר השינה) נאמר '''זיך אויסשלאפן'''.
* ללכת לשכב = זיך גיין לייגן - פעולות ההליכה והשכיבה הן פעולות: ממצב עמידה למצב שכיבה. ואם נתייחס לשכיבה עצמו נאמר זאת ללא מילת העזר "זיך": '''ליגן''' (למרות שלא מוסיפים את מילת העזר "זיך" לפעולת הליכה מכיון שהיא פעולה שכיחה ולא מכוונת, אך במקרה זה הפעולה מכוונת, כמו גם '''ער גייט זיך ארום''' - "הוא משוטט לו")
* להשתכר = '''זיך אנטרינקען''' הפעולה מתייחסת להשפעה של ההשתכרות על האדם עצמו. לעומת זאת, לשתות = '''טרינקען''' הפעולה אינה משפיעה על האדם עצמו.
לא משנה עם מי עושים את הפעולה, רק בגלל שעצם הפעולה הוא התעסקות עצמית, הוא מקבל '''זיך''', למשל:
* הוא מתקוטט איתו = '''ער שלאָגט זיך מיט אים''' - בדוגמה זו, גם אם הפעולה נעשית עם מישהו אחר, אבל בגלל שהפעולה עצמו הוא עם עצם האדם, משתמשים בחלק של הפעולה במילה '''זיך'''.
* הוא מתקוטט עם עצמו = '''ער שלאָגט זיך מיט זיך''' - גם כאן, בגלל שעצם הפעולה הוא התעסקות עצמית, זה לא משנה לנו המושא, והפעולה עצמו מקבל את המילה '''זיך'''. (אם המדובר הוא על ריב אידיאולוגי, אומרים: הוא לא מחזיק (חושב) כמוהו = '''ער האַלט נישט ווי אים''' ולא <s>'''ער שלאָגט זיך מיט אים'''</s>) (הערה: ניתן כמובן להגיד '''ער שלאָגט זיך''' כתירגום: הוא מכה את עצמו, אך זה כבר כמו בשאר פעלים שיש את המשפט "את עצמו", ועל זה בהמשך הפרק)
דוגמאות נוספות:
* להתלבש = '''זיך אָנטאָן'''
* להתפשט = '''זיך אויסטאָן'''
* לזוז = '''זיך רוקן'''
* להתיישב = '''זיך זעצן'''
* לקום = '''זיך אויפשטעלן''', לעומת לקום משינה = '''אויפשטיין''', כי זה קורה מעצמו.
יש גם פעלים חריגים שאינם מקבלים את התוספת '''זיך''', לדוגמה:
* ללכת = '''גיין''' - כנראה בגלל שזה פעולה שקורה כל הזמן, ואין טעם להחשיב אותו לפעולה מעשית.
כמו כן ניתן להשתמש ב'''זיך''' בפעלים אחרים כשמדובר בפעולה עם העצמיות (כמו בעברית: את עצמו), כמו:
* לעשות את עצמו = '''זיך מאַכן'''
* לקחת את עצמו = '''זיך נעמן'''
* לדפוק את עצמו = '''זיך קלאַפּן'''
<br>
דוגמאות בכל הזמנים:<br>
:בהווה, מילת העזר '''זיך''' מגיע אחרי הפועל, ובשאר הזמנים, מילת העזר '''זיך''' מגיע אחרי פועל העזר '''האָבן''' כשביניהם יכול לבוא תואר הפועל כמו: הסתובבתי מהר = '''איך האָב זיך שנעל געדרייט''' (או אחרי הפועל: '''איך האָב זיך געדרייט שנעל''' ראו בפרק הבא). הטיות הפועל העיקרי ואת פועלי העזר שווים כמו בשאר הפעלים.
ב<font color="blue">הווה</font>: '''איך דריי זיך, ער לייגט זיך, דו שלאָגסט זיך'''<br>
ב<font color="blue">עבר</font>: '''מיר האָבן זיך געדרייט, איר האָט זיך געלייגט, איך האָב זיך געשלאָגן''' <br>
ב<font color="blue">עתיד</font>: '''ער וועט זיך דרייען, מיר וועלן זיך לייגן, דו וועסט זיך שלאָגן''' <br>
▲הערה: בפרק הבא נסביר את הטיות הפעלים לפי הזמנים.
<center>'''קפיצה לפרק: ''' [[יידיש/דקדוק/שיעור 1|1]] - [[יידיש/דקדוק/שיעור 2|2]] - [[יידיש/דקדוק/שיעור 3|3]] </center>
| 