טורקית/אלף-בית: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Humatok (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Humatok (שיחה | תרומות)
שיפור עיצוב טבלת ההגייה. העברת ההסבר לגבי ההגיה לתוך הטבלה (במקום בהערות).
שורה 3:
להלן הא"ב הטורקי הלטיני שמשמש כיום את דוברי השפה. למעוניינים לראות את הא"ב העותומני שנכתב בטורקיה עד שנת 1928 והוחלף על-ידי [[w:מוסטפה כמאל אתא תורכ|אתא תורכ]] - לחצו [[טורקית/אלף-בית עותומני|כאן]].
<br><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />
<div style="direction: ltrrtl;">
{| border=1
|-
|align="right| '''אות''' ||align="right"| '''שם''' ||align="right"| '''הגייה''' ||
|-
| Aa || a||align="right"| קמץ במילה שָר ||
|-
*| Bb -|| be||align="right"| בּ דגושה במילה בָּדוּיבּית ||
| Bb || be||
|-
*| Cc -|| ce||align="right"| ג' במילה גִ'ירָפָה ||
| Cc || ce||
|-
| Çç || çe||align="right"| צ' במילה צִ'יפְּס ||
|-
| Dd || de||align="right"| ד במילה דִירָה ||
|-
*| Ee -|| e||align="right"| צֵרֵה במילה שֵׁל ||
| Ee || e||
|-
| Ff || fe||align="right"| פ רפה במילה תפר ||
|-
| Gg || ge||align="right"| ג במילה גָדוֹל ||
|-
| Ğğ || yumuşak ge||align="right"| ר' הערה למטה ||
|-
| Hh || he/ha||align="right"| ה במילה הָר ||
|-
| Iı || ı||align="right"| ר' הערה למטה ||
|-
*| İi -|| i||align="right"| כמו חיריק שלם (חיריק + י) במילה מִיטָה ||
| İi || i||
|-
*| Jj -|| je||align="right"| כמו J צרפתית (ז') במילה ז'אנר ||
| Jj || je||
|-
| Kk || ke/ka||align="right"| ק במילה קְרָב ||
|-
| Ll || le||align="right"| ל במילה לבן ||
|-
| Mm || me||align="right"| מ במילה מוֹרה ||
|-
| Nn || ne||align="right"| נ במילה נוּרָה ||
|-
*| Oo -|| o||align="right"| חולם במילה שׁוֹדשׁוֹר ||
| Oo || o||
|-
| Öö || ö||align="right"| ר' הערה למטה ||
|-
*| Pp -|| pe||align="right"| פּ דגושה במילה פְּרָט ||
| Pp || pe||
|-
| Rr || re||align="right"| ר במילה רוֹמָא ||
|-
*| Ss -|| se||align="right"| ס במילה סוּרְיָה ||
| Ss || se||
|-
| Şş || şe||align="right"| שׁ ימנית במילה שׁוֹר ||
|-
| Tt || te||align="right"| ט במילה טִירָה
|-
*| Uu -|| u||align="right"| שורוק במילה שׁוּם ||
| Uu || u||
|-
| Üü || ü||align="right"| ר' הערה למטה ||
|-
*| Vv -|| ve||align="right"| ו כעיצור במילה וִידוּי ||
| Vv || ve||
|-
*| Yy -|| ye||align="right"| י כעיצור במילה יָרָד ||
| Yy || ye||
|-
| Zz || ze||align="right"| ז במילה זִירָה ||
|}</div>
 
* Ğğ - מאריכה את התנועה שלפניה. איןאינה מקרהיכולה בולהופיע האותבראש הראשונה במילה היא זו (כלומר לא קיים מצב בו האות ğ תהיה גדולה - Ğ)מילה. בכמה דיאלקטים מזרחיים היא דומה ל-R צרפתית (מקבילה ל {{ער|غ}} הערבית/פרסית). מקבילה ל-gh באנגלית במילה tau'''gh'''t.
* Aa - קמץ במילה שָׁר
 
* Iı - תנועת חיריק הנהגית באחורי הפה. הגייתה דומה לזו של e קצרה במילה האנגלית farm'''e'''r. יש לשים לב לכך שאות זו נכתבת ללא נקודה מעליה, הן בצורתה הגדולה והן בקטנה. האות İi, בניגוד לכך, נכתבת תמיד עם נקודה מעליה.
* Bb - בּ דגושה במילה בָּדוּי
 
* Öö - תנועת חולם קדמית וגבוהה, דומה להגיית האות i במילה האנגלית b'''i'''rd
* Cc - ג' במילה גִ'ירָפָה
 
* Üü - תנועת שורוק קדמית וגבוהה, דומה להגיית הצירוף יוּ במילה pure.
* Çç - צ' במילה צִ'יפְּס
 
* Dd - ד במילה דִירָה
 
* Ee - צֵרֵה במילה שֵׁל
 
* Ff - פ רפה במילה לִתְפוֹר
 
* Gg - ג במילה גָדוֹל
 
* Ğğ - מאריכה את התנועה שלפניה. אין מקרה בו האות הראשונה במילה היא זו (כלומר לא קיים מצב בו האות ğ תהיה גדולה - Ğ). בכמה דיאלקטים מזרחיים היא דומה ל-R צרפתית (מקבילה ל {{ער|غ}} הערבית/פרסית). מקבילה ל-gh באנגלית במילה tau'''gh'''t.
 
* Hh - ה במילה הָר
 
* Iı - כמו e קצרה במילה האנגלית farm'''e'''r
 
* İi - כמו חיריק שלם (חיריק + י) במילה מִיטָה
 
* Jj - כמו J צרפתית (ז') במילה ז'אנר
 
* Kk - ק במילה קְרָב
 
* Ll - ל במילה לוֹרְד
 
* Mm - מ במילה מוֹרֶה
 
* Nn - נ במילה נוּרָה
 
* Oo - חולם במילה שׁוֹד
 
* Öö - כמו i במילה האנגלית b'''i'''rd
 
* Pp - פּ דגושה במילה פְּרָט
 
* Rr - ר במילה רוֹמָא
 
* Ss - ס במילה סוּרְיָה
 
* Şş - שׁ ימנית במילה שׁוֹר
 
* Tt - ט במילה טִירָה
 
* Uu - שורוק במילה שׁוּם
 
* Üü - יוּ כמו במילה דיוּקָן
 
* Vv - ו כעיצור במילה וִידוּי
 
* Yy - י כעיצור במילה יָרָד
 
* Zz - ז במילה זִירָה
 
* Qq, Ww, Xx - אינן קיימות באופן רשמי בטורקית. משמשות אך ורק מילים שמקורן זר או במילים שאולות.