טורקית/עקרונות יסוד: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Humatok (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Humatok (שיחה | תרומות)
סדירות ועקביות + הדבקת רכיבים
שורה 2:
===עקרונות יסוד===
השפה הטורקית מתאפיינת בכמה תכונות בסיסיות. החשובות ביניהן:
*(1) סדירות ועקביות
*(2) יצירת מילים בדרך של "הדבקת" רכיבים דיקדוקיים
*(3) מעבר בין עיצורים קוליים ולא-קוליים
*(4) הרמוניית התנועות.
 
==סדירות ועקביות==
הטורקית היא שפה של כללים, וכמעט שאין בה יוצאים-מהכלל.
סימן הריבוי, למשל, הינו תמיד ler או lar והבחירה בין שתי האפשרויות הללו מוכתבת על-ידי כללי הרמוניית התנועות (להלן).
החריגים הבולטים לכללי השפה הטורקית הם מילים זרות שנכנסו לתוך השפה. מטבע הדברים, מילים זרות מכילות, לעתים, יסודות שאינם עולים בקנה אחד עם השפה הקולטת אותן. במקרה של הטורקית, היכרות עם השפה הערבית ו/או עם הפרסית יכולות לעזור בזיהוי המילים שאותן שאלה הטורקית משפות אלה.
 
==הדבקת רכיבים דקדוקיים==
דוגמה יפה לתכונה זו של הטורקית היא המילה içindekiler:
*הרכיב היסודי הוא המילה iç, שפירושה "תוך,פנים" (inside).
*הרכיב in הוא רכיב בעל משמעות של שייכות. için היא צורת-ביניים שמשמעותה, בקירוב היא "אשר קשור ל'תוך'"
*הרכיב de הוא מילת היחס "ב" ולכן içinde פירושו "בתוך".
*הרכיב ki פירושו "ש". ולכן içindeki פירושו "שבתוך","שבפנים".
*הרכיב ler הוא סימן הריבוי. לפיכך içindekiler פירושו "אלה שבפנים".
 
משמעות המילה כולה היא "תוכן העניינים".
 
כדאי לציין שכל אחד מהשלבים בהדבקה יכול היה לעמוד בפני עצמו, כמילה בעלת משמעות בשפה.
עוד נציין, כי ההדבקה יכולה היתה להימשך עוד ועוד, אולי עד אינסוף, תוך יצירת מילים חדשות, "חוקיות" בשפה.
 
==עיצורים קוליים ולא-קוליים==
המילה הטורקית kitap היא, למעשה, המילה הערבית כתאב (ספר). המילה היתה אמורה להיכתב "kitab", אבל בטורקית העיצור b אינו מופיע בסוף מילה, אלא הופך לעיצור p.
הסיבה לכך נעוצה בתכונה הנקראת "קוליות". עיצורים קוליים מופקים בעזרת מיתרי הקול, וקל יותר להגות אותם כשהם מופיעים בין שתי תנועות (התנועות מופקות תמיד בעזרת מיתרי הקול). לכל עיצור קולי יש בן-זוג, שהוא עיצור המופק באותה דרך, אבל ללא היעזרות במיתרי הקול. הטורקית מאפשרת - ולמעשה מחייבת - מעבר חופשי בין שני סוגי העיצורים.