שיחה:מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית: הבדלים בין גרסאות בדף

אלגברה תיכונית
מ (←‏מספר שאלות: קישור)
(אלגברה תיכונית)
יחליל חעיח יע יחעיח יעח עיןלחעל עליחל יחל יחל יח לח יחל יחליחךחלך חל
==מערכות L ו-E==
מימי (ובפרט בתיכון) לא שמעתי על מערכות L ו-E. יש איזה ספר לימוד טוב לתיכון ששם אפשר לקרוא על זה, או אולי אפשר קיצור כאן? [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 07:06, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
:ראה בני גורן-אלגברה, אם כי קשה לקרוא לו ספר "טוב". בכל אופן, אני לא בטוח שיש מקום להסביר את זה בספר הזה. השארתי את זה משום שככה זה היה בספר. בגדול מדובר במערכת אכסיומות שהאקספוננט והלוגריתמים מקיימים. [[משתמש:דרורק|דרורק]] 15:50, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
::משעשע, זה בספר שממנו למדתי בעצמי ואף פעם לא התקרבנו לזה. אני לא בטוח אם לא כדאי לכתוב על זה בספרים עצמם, כי זו גישה די נחמדה, אבל אין סיבה שזה יהיה בכותרת כאילו זה נושא מרכזי (גם אצל גורן זה מובא בתור קוריוז).
::פרט לכך, אין שום סיבה שהפרק שעוסק בפונקציה המעריכית ייקרא "אקספוננט". הרבה יותר הגיוני לעשות כמנהג בני גורן ולקרוא לזה "חזקות ושורשים", או במקרה הכי גרוע "הפונקציה המעריכית".
::עוד שאלה אחת: איפה לומדים אלגברה לינארית לתיכון? זה תחום חדש? אני לא זוכר אותו בבגרויות (יש "וקטורים" אבל אני מניח שלא לזה הכוונה). [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 16:43, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
:::באמת היו איזה שנתיים שזה נפל ב"מילכוד" בכל אופן, מדובר בתחום צר מאוד מליניארית, מדובר בחיקרת מערכות משוואות (מטריצות) ועל הקשר בין גיאומטריה של המרחב לחקירת מערכות משוואות. זה תחום די חביב לדעתי ודי קל ללימוד. האמת היא שגם תלות ואי-תלות של ווקטורים ומרחב N מימדי זה גם בחומר הלימוד אם כי אני מודה שהרוב לא מלמדים את זה ואני לא זוכר אף שאלה בתחום שראיתי בבגרות. בכל אופן, זה שלמדתי את זה עזר לי אישית בתיכון להבנה האינטואיטיבית של החומר.
 
3 ב10
::::לא הורידו את המטריצות במיקוד, זה ירד לחלוטין בתוכנית הצבירה. זה לא אומר שאין טעם לכתוב את זה, התוכניות הללו מתחלפות יחד עם שר החינוך.
:::::מה אתה אומר?! הדברים אכן השתנו מאז שאני הייתי בתיכון... :) טוב, נכון, זה לא אומר את זה. אז אפשר לכתוב גם את זה... אתה יודע על משהו שחסר פה? (ואגב, אנא חתום בסוף כל תוספת שלך לשיחה שנדע מי כותב על ידי שימוש ברצף של 4 טילדות (~)). [[משתמש:דרורק|דרורק]] 15:19, 28 ספטמבר 2005 (UTC)
::::::מצטער על האיחור בתגובה. נוסף גם נושא שהם קוראים לו חקירת משוואה ריבועית (הפרמטרים a,b,c הם פונקציות של m, וצריך לבדוק עבור אילו ערכי m למשוואה יש פתרון יחיד, שניים או כלל לא). כמו כן גיאומטריה אנליטית נחשבת לנושא באלגברה ברוב הספרים, האם כדאי לשים אותה כאן או לפתוח ספר חדש? ומה ההבדל בין ספרים לתיכון ולאוניברסיטה?
:::::::בחקירת משוואה ריבועית (אם ככה קוראים לזה) צריך לבדוק עבור אילו ערכי M יש למשוואה פתרון יחיד, אינסוף פתרונות או אין לה כלל פתרונות. (ההבדל ממה שאמרת הוא שבמקום 2 פתרונות--> אינסוף פתרונות) ככה נראה לי לפחות. [[משתמש:Hbk3|Hbk3]] 20:59, 3 נובמבר 2005 (UTC)
:::::::אולי כדאי לשאול מה הקשר בין ספרים לתיכון ולאוניברסיטה. את רוב הנושאים שלומדים בתיכון לא ממש לומדים באוניברסיטה, או שמקדישים להם חמשה עמודים. בקומבינטוריקה מתעסקים עם עקרון ההכלה וההפרדה, פונקציות יוצרות, פתרון נוסחאות נסיגה, גרפים וכדומה - דברים שבתיכון לא נוגעים בהם בכלל. במספרים מרוכבים מתעסקים באנליזה מרוכבת - משוואות קושי רימן, משפט קושי, משפט השארית, המשפט היסודי של האלגברה - שוב פעם, נושאים שאף אחד בתיכון לא יתקרב אליהם. בשאר הנושאים בכלל לא מתעסקים, אלא משתמשים בהם כל הזמן לדברים אחרים (למשל, סדרות ואי שוויונים חשובים מאוד באינפי). על ההבדל שבין ספר לימוד בחדו"א לתיכון לבין ספר דומה לאוניברסיטה לא כדאי להתחיל בכלל לדבר (די אם אציין שהמושג "רציפות" לא נלמד בתיכון). גם באלגברה מופשטת לא נוגעים בכלל בתיכון, למיטב ידיעתי, ובאלגברה לינארית אני לא חושב שמזכירים ערכים עצמיים או מכפלות פנימיות, למשל. [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 21:16, 3 נובמבר 2005 (UTC)
:::::::כן, שכחתי את אינסוף הפתרונות. בכל אופן עדיין התכוונתי ל-2 פתרונות, למשל למשוואה mx^2+2x+1=0 יש 2 פתרונות כשm קטן מ1 ופתרון יחיד כשm שווה ל1 או 0. גדי, האם אתה חושב שהצעתי לבטל את ספרי הלימוד (שטרם נכתבו) בנושאים שלא נלמדים בתיכון? ("גם באלגברה מופשטת לא נוגעים בכלל בתיכון, למיטב ידיעתי וגו'"). נראית לי מאוד מיותרת הכפילות הזו. הספרים שאמורים להיכתב כאן הם לא ספרים רגילים; אפשר לכתוב הסברים בכל ספר ברמה של ספרי לימוד לאוניברסיטה (לא רמה עד כדי כך גבוהה, בכל זאת) ולהכיל את כל הנושאים שהזכרת ולהוסיף תרגילים במאותיהם כמו בספרי לימוד לבגרות (ולא רק ברמה זו) עם פתרון מלא מצורף לכל אחד.
::::::::אני לא חושב שהצעת לבטל את ספרי הלימוד בנושאים שאינם נלמדים בתיכון, איך הגעת למסקנה הזו? בסך הכל ציינתי את ההבדל בין "אלגברה תיכונית" לבין מה שלומדים באוניברסיטה, בתשובה לשאלתך.
::::::::בנוגע להצעת האיחוד שלך: אני לחלוטין לא מסכים. קהל הייעד של הספר מאוד חשוב בזמן שכותבים אותו - אם כבר, לדעתי, צריך להפריד בצורה יותר עדינה מאשר רק עם "תיכון/אוניברסיטה". יתר על כן, אם מישהו רוצה ללמוד לבגרות, אנחנו צריכים להעביר לו את החומר שנוגע לבגרות, ולהיזהר שלא להפיל עליו יותר מדי דברים שלא קשורים - מה שאומר שאפשר ואף רצוי אמנם להציג כנספחים כמה הרחבות של החומר, אבל לא להיכנס איתן לעומק טכני גדול מדי. בכל זאת, לא כל ספר לימוד לאוניברסיטה מתאים לתלמיד התיכון הממוצע. [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 13:20, 4 נובמבר 2005 (UTC)
 
אלגברה תיכונת
==להעביר==
לדעתי כדאי להעביר את הדף הזה (יחד עם כל תתי הדפים שלו '''ששווים משהו''') ל"אלגברה תיכונית", או "אלגברה לתיכון" (אני מעדיף את הראשון). אחרי שתושג הסכמה בשאלה האם כדאי להעביר ולאיזה שם אעשה את זה בעצמי. כמו כן, לא ברור מה יש ל"תורת הקבוצות" לחפש כאן. [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 07:06, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
:אני בעד. חוץ מזה תורת הקבוצות, אין לי מושג מה זה עושה כאן, מעבר לזה שדף זה לא תורם לדיון כאן בשום דרך שאני רואה. אני בעד "אלגברה תיכונית". חוץ מזה צריך גם לשנות את הקטע של הלינקים של הנושאים השונים. [[משתמש:דרורק|דרורק]] 15:47, 13 ספטמבר 2005 (UTC)
 
== הקדמה ==
 
לדעתי יש להסיר לחלוטין את ההקדמה. היא אינה עוסקת בספר אלא ברעיונות כלליים שמנחים את ויקיספר, ומביעה עמדה שהיא לא לעניין ולא בטוח כלל שמייצגת את כל הכותבים (ספרי הלימוד יקרים יתר על המידה). גם התודות הנרגשות לא במקום, כמו גם ההערות הטכניות (חכו כך וכך זמן). אולי צריך לשכתב את המבוא לויקיספר באופן כללי, או לחלק העוסק במתמטיקה באופן כללי (ושם אני אתווכח די קשה על סגנון הניסוח) אבל ברור שכאן זה לא המקום לכתוב הקדמות שכאלו. [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 11:10, 23 אוקטובר 2005 (UTC)
:מכיוון שאני כתבתי את זה, אני מזמין אותך לשנות את זה כראות ענייך אבל כן צריך הקדמה. זה ספר, לא מאמר. [[משתמש:דרורק|דרורק]] 11:41, 29 אוקטובר 2005 (UTC)
::צריך הקדמה שמדברת על הספר הספציפי, לא על ויקיספר. לשם כך ה"מבוא" טוב דיו. [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 12:24, 29 אוקטובר 2005 (UTC)
:::כן.. זה בסדר ככה מבחינתי [[משתמש:דרורק|דרורק]] 18:59, 30 אוקטובר 2005 (UTC)
 
== סיכום ==
 
נראה לכם הגיוני להוסיף פרק "סיכום" בסוף כל אחד מהחלקים כאן (כלק=העמודים שמקושרים מהתוכן ענינים בעמוד הראשי)? לדעתי זה יכול להועיל. [[משתמש:בונגולים|בונגולים]] 02:54, 27 אפריל 2006 (IDT)
:אני לא פוסל את הרעיון על הסף, אבל לא ברור לי איך בדיוק אתה מתכוון לבצע אותו ומה יהיה בסיכום. [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 06:44, 27 אפריל 2006 (IDT)
 
==מספר שאלות==
#למה 'אי שיוויונים' שונה ל'אי-שיויונות', הסתכלתי בספר של בני גורן, ושם זה שיויונים.
#מה הם תהליכים מעריכיים? אני עובד עם הספר של בני גורן, ואני לא רואה שם חומר בנושא. אשמח אם תאירו את עיניי. תודה [[משתמש:Hbk3|Hbk3]] 01:36, 1 מאי 2006 (IDT)
:# אי שיוויונות זו הצורה הנכונה מבחינה דקדוקית. אי שיוויונים הינה טעות. אמנם טעות מושרשת מספיק בשביל שתהיה אצל בני גורן וגבי יקואל ומשרד החינוך בעצמו — אבל עדיין טעות. גם בוויקיפדיה אומרים [[w:קטגוריה:אי-שוויונות|אי שיוויונות]]. הדיון בנושא התקיים [[ויקיספר:דלפק ייעוץ/ארכיון מרץ 2006|כאן]].
:#גבי יקואל קורא לזה בעיות גידול ודעיכה. זה תהליכים שניתנים לייצוג ע"י הפונקציה f(x)=am^x למשל התפרקות חומר רידואקטיבי, כסף שהופקד בבנק ומקבל ריבית וכדומה. [[משתמש:בונגולים|בונגולים]] 02:06, 1 מאי 2006 (IDT)
::האם זה חלק מתוכניות הלימודים לתיכון? [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 07:02, 1 מאי 2006 (IDT)
:::כן (אציין גם שזה ירד ב[http://meyda.education.gov.il/mikudim/INTERNI/math.pdf מיקוד] (בעמוד האחרון "בעיות גידול ודעיכה. זמן מחצית חיים." וחבל, כי זה נושא ממש פשוט). [[משתמש:בונגולים|בונגולים]] 07:29, 1 מאי 2006 (IDT)
::::עד כמה שאני רואה שם, זה חלק מחדו"א. בפרט, חלק מהחדו"א של פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות. האם מקומו בעמוד הזה? [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 08:01, 1 מאי 2006 (IDT)
:::::למה חלק מחדוו"א? חלק מ"מעריכיות ולוגריתמיות". [[משתמש:בונגולים|בונגולים]] 17:11, 1 מאי 2006 (IDT)
::::::...שלמיטב זכרוני הוא חלק מחדו"א, אבל אני אצטרך לבדוק את זה. [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 18:13, 1 מאי 2006 (IDT)
זה שחומר מסויים ירד במיקוד לא נראית לי כסיבה לא ללמד אותו. המיקוד הוא מיותר, ומכל מקום החומר הזה לא יירד בשנים הבאות. פרט לכך, המטרה שלנו היא שאנשים ילמדו את החומר, לא בהכרח שיתכוננו למבחן מסויים. [[משתמש:Superot|רותם]] 18:38, 1 מאי 2006 (IDT)
:אכן, ספרי הלימוד לא צריכים להיות קשורים למיקוד (אולי רק בציון כל שנה מה ירד...או קישור...), רק צריך לבדוק האם תהליכים מעריכיים נחשבים אלגברה, כי הם לא נמצאים בספר אלגברה של בני גורן...
::לא אמרתי שצריך לכתוב משהו לפי המיקוד... רק ציינתי שזה ירד השנה, סתם ככה בלי קשר.
::אם אתם מדברים על הספר אלגבה ל4-5 יחידות, תזכרו שהוא ספר די ישן... ספרים חדשים שיוצאים מסודרים בדר"כ לפי שאלונים. בשאלון 006 יש חדוו"א. בשאלון 007 יש מעריכיות ולוגריתמיות שזה בעיקר חדוו"א עליהם אבל גם משוואות ובעיות גידול ודעיכה. [[משתמש:בונגולים|בונגולים]] 19:53, 1 מאי 2006 (IDT)
:::תוכל להמליץ על שמות של כמה ספרים חדשים? [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ']] 21:37, 1 מאי 2006 (IDT)
::::האמת לא קל להמליץ, כי אין לי ניסיון עם הרבה ספרים. יש לי 007 של גבי יקואל ו005 של בני גורן וספר מתכונות של 5 יח' של נאווה אלמוג ואירית מילוא. יש עוד אבל אני לא מכיר כל כך. אני ממליץ שאם אתה רוצה לקנות אז תלך לחנות ותשווה בין הספרים שיש שם. ——[[משתמש:בונגולים|בונגולים]] ([[שיחת משתמש:בונגולים|ש]]<big><big>•</big></big>[[מיוחד:Contributions/בונגולים|ת]]) 22:16, 1 מאי 2006 (IDT)
:::::לקנות? השתגעתי? בשביל מה אני סטודנט בטכניון? [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ&#39;]] 22:19, 1 מאי 2006 (IDT)
::::::סטודנט בטכניון, אה? אתה לומד די קרוב לבית שלי. ——[[משתמש:בונגולים|בונגולים]] ([[שיחת משתמש:בונגולים|ש]]<big><big>•</big></big>[[מיוחד:Contributions/בונגולים|ת]]) 22:38, 1 מאי 2006 (IDT)
:::ראשית - קלאסית, לוגריתמים ותהליכים מעריכיים הם חלק מאלגברה, חדו"א בא הרבה אחרי המצאת הלוגריתמים או החזקות. ברור שיש חלק מהנושא שהוא החלק ה"חדואי" שלו - חקירת פונקציות, אבל הנושאים של משוואות מעריכיות, לוגריתמיות, אי שוויונות לוג', ובאופן כללי כל הטכניקה שקשור בהם, לא קשורים לחדו"א אלא לאלגברה. חוץ מזה, יש גם משוואות מעריכיות ולוגריתמיות בספר של בני גורן "אלגברה". לדעתי האישית, זה אלגברה לגמרי אם לא מדברים על ה'''פונקציות המעריכיות והלוגריתמיות''' שזה באמת חלק של חדו"א. בקיצור, לדעתי, משוואת ואי-שוויונות לוג' ומע' הם אלגברה טהורה. [[משתמש:דרורק|דרורק]] 00:57, 2 מאי 2006 (IDT)
::::הקטע הוא, שאי שיוויונות לוגריתמיים מוסברים ב'בני גורן' באמצעות הפונקציות...[[משתמש:Hbk3|Hbk3]] 12:54, 2 מאי 2006 (IDT)
:::::כן? האמת אף פעם לא קראתי את ההסברים שלו... בכל אופן, אפשר בהחלט להסביר אותם גם בלי פונקציות בכלל. יש רק איזה 4 כללים שצריך להוכיח, נראה לי שזה עדיף באלגברה, זה יותר רלוונטי לדעתי [[משתמש:דרורק|דרורק]] 14:12, 2 מאי 2006 (IDT)
::::זכור שאני מדבר על תהליכים מעריכיים (אני מודה שלא כל כך ברור לי מה זה), ולא על לוגריתמים או חזקות כפי שהן נלמדות בספר הישן והטוב של בני גורן. [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ&#39;]] 15:21, 2 מאי 2006 (IDT)
:::::על פי חוזר מפמ"ר לא לגמרי ברור על מה מדובר. הם מזכירים "בעיות של גידול ודעיכה" ומסבירים שזה זמן מחצית חיים, ריבית וכו'. יש גם, מתברר, בעיות גידול ודעיכה דיסקרטיות, שמתבססות על סדרות, כמו חישובי ריבית וכו'. בכל אופן, הנושא של לוגריתמים ופונ' מעריכיות מוזכר כנושא של "פונקציות" ולא מוזכר תחת הכותרת "אלגברה". יתכן שכדאי בכלל להוריד את כל הנושא מ"אלגברה תיכונית" ובאמת להעביר אותו על כל סעיפיו לאיזה ספר חדש "אנליזה תיכונית" או משהו כזה. היתרון הוא גם שככה יהיה לנו ספר יותר שלם... [[משתמש:דרורק|דרורק]] 11:01, 4 מאי 2006 (IDT)
::::::"אנליזה" בספרים תיכוניים זה שם אחר לחדו"א... כדאי לזכור שאם הבעיות הללו מערבות את e בצורה כלשהי, המקום שבו נתקלים ומגדירים את e הוא חדו"א. בכל מקרה, די לדבר באוויר - מישהו יכול להציג שאלה שהיא דוגמה לבעיית גידול ודעיכה? [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ&#39;]] 20:30, 4 מאי 2006 (IDT)
 
== תרגילים לדוגמה ==
 
1) שוויץ ייצאה ב1960 שוקולדים בשווי 50 מיליון יורו, וייבאה שוקולדים ב 200 מיליון יורו. בכל שנה הייצוא גדל ב 35% והייבוא גדל ב 10%. מצא כעבור כמה שנים השיג הייצוא השנתי את הייבוא.
 
2) פרופסור מפוזר מצא 300 גרם חומר רדיואקטיבי שנשכח במעבדה. זמן מחצית החיים של החומר הוא שני ימים. מצא כמה זמן עבר מרגע שנשכח החומר ועד שנמצא, אם ידוע שכשנשכח החומר מסתו היתה 1500 גרם.
 
את השאלה הראשונה אימצתי מגבי יקואול תוך שינוי של העלילה, את השאלה השניה המצאתי בעצמי.
 
----
הגדרות בבעיות גידול ודעיכה לפי גבי יקואל:
 
<math>\operatorname{f}(x)=a \cdot (e^k)^x</math>
* x הזמן מרגע המוגדר 0
* a הכמות ההתחלתית
* "<math>e^k \,\!</math> הוא קבוע אופייני לתהליך" (כך לפי גבי). המורה אמרה ש־k נקרא "קבוע החומר".
 
* זמן מחצית החיים: הזמן שלוקח עד שהכמות נהיית חצי מהכמות ההתחלתית.
 
יש עוד שני דברים שהוא עושה: אחד זה לתת נוסחאות לגידול ודעיכה באחוזים, ולתת ביטוי לזמן מחצית חיים (<math>T=\frac{\ln 0.5}{\ln(e^k)}\,\!</math>)
—— [[משתמש:בונגולים|בונגולים]] ([[שיחת משתמש:בונגולים|ש]]<big><big>•</big></big>[[מיוחד:Contributions/בונגולים|ת]]) 03:25, 5 מאי 2006 (IDT)
:זה מעניין. האם מתייחסים לקשר שבין e ובין ln? תוכל להדגים איך אתה פותר את שני התרגילים? [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ&#39;]] 08:39, 5 מאי 2006 (IDT)
::טוב, תירגלתי קצת את יכולות ה־TeX שלי. תבדוק אם יש לי טעויות איפהשהוא
<div dir="ltr">
* תרגיל ראשון
<math>50 \cdot 1.35^x = 200 \cdot 1.1^x \,\!</math><br />
<math>\frac{1.35^x}{1.1^x} = \frac{200}{50} \,\!</math><br />
<math>(\frac{1.35}{1.1})^x = 4 \,\!</math><br />
<math>\log(\frac{1.35}{1.1})^x = \log 4 \,\!</math><br />
<math>x \log \frac{1.35}{1.1} = \log 4 \,\!</math><br />
<math>x = \frac{\log 4}{\log \frac{1.35}{1.1}} \approx 6.77 \,\!</math><br />
 
* תרגיל שני
<span dir="rtl">אני יותר אוהב לפתור בלי להשתמש בנוסחא ל־T - היא לא ממש מקצרת</span><br />
<math>0.5a = a(e^k)^2 \,\!</math><br />
<math>0.5 = (e^k)^2 \,\!</math><br />
<math>\sqrt{0.5} = (e^k) \,\!</math><br />
<math>\ln \sqrt{0.5} = \ln (e^k) \,\!</math><br />
<math>\ln \sqrt{0.5} = k \ln e = k \,\!</math><br />
<math>k = \ln \sqrt{0.5} \,\!</math><br />
 
 
<math>300 = 1500 \cdot (e^k)^x \,\!</math><br />
<math>\frac{300}{1500} = (e^k)^x \,\!</math><br />
<math>0.2 = (e^{\ln \sqrt{0.5}})^x \,\!</math><br />
<math>\ln 0.2 = \ln (e^{\ln \sqrt{0.5}})^x = x \cdot \ln (e^{\ln \sqrt{0.5}}) \,\!</math><br />
<math>x = \frac{\ln 0.2}{\ln (e^{\ln \sqrt{0.5}})} \approx 4.64 \,\!</math> ימים<br />
</div>
—— [[משתמש:בונגולים|בונגולים]] ([[שיחת משתמש:בונגולים|ש]]<big><big>•</big></big>[[מיוחד:Contributions/בונגולים|ת]]) 16:28, 5 מאי 2006 (IDT)
:מעניין. האם לימדו אתכם להתייחס ל-e בתור הבסיס של ln? כי הרי <math>\ e^{\ln \sqrt{0.5}}=\sqrt{0.5}</math>, זה צמצום שישר קופץ לעיניים. אגב, שים לב שמספיק סלאש בהתחלה כדי להבטיח קומפילציה, לא צריך סימן קריאה ועניינים. [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ&#39;]] 00:35, 6 מאי 2006 (IDT)
::בנוגולים, מספיק לכתוב <nowiki><math>\ LaTeX symbols <\math></nowiki> על מנת לכתוב בלאטעך. [[משתמש:Superot|רותם]] 01:47, 6 מאי 2006 (IDT)
:כן, יש לך טעות בכתיבה של סוגריים - אם אתה רוצה שהם יהיו נכונים אתה צריך לעשות את זה: <math>\log\left(\frac{1}{2}\right)</math> [[משתמש:דרורק|דרורק]] 12:39, 6 מאי 2006 (IDT)
 
==הצעה==
אני מציע להפריד בין משוואות מעריכיות ללוגריתמיות, וכנ"ל באי שיוויונים. יש התנגדות? [[משתמש:Hbk3|Hbk3]] 15:12, 11 מאי 2006 (IDT)
:?
::אני לא מתנגד... [[משתמש:דרורק|דרורק]] 18:56, 16 מאי 2006 (IDT)
 
== נושאים תחת כותרת אחת ==
 
אני מציע להעביר את: "לוגריתמים", "משוואות לוג'" ו"אי שיויונים לוג'" תחת כותרת אחת: "לוגריתמים" וכנ"ל לגבי תהליכים ומשוואות מעריכיים. דעות? [[משתמש:דרורק|דרורק]] 19:35, 18 מאי 2006 (IDT)
:אפשר. בתנאי שזה יהיה פרק כאילו, שיהיה תוכן עניינים ומשם יקשרו לכל דף בנפרד (כמו ב[[אלגברה תיכונית/אי שיויונות]]. [[משתמש:Hbk3|Hbk3]] 22:15, 18 מאי 2006 (IDT)
::לזה התכוונתי בדיוק [[משתמש:דרורק|דרורק]] 11:51, 23 מאי 2006 (IDT)
 
== גרסא להדפסה וגרסאת PDF ==
 
כפי שאולי שמתם לב, הוספתי גרסא להדפסה לכל המעוניינים להדפיס את הספר במלואו או בחלקו כפי שנהוג באחנו האנגלי. כמו-כן גם כתבתי סקריפט קצר שיכול להפוך ויקי ללאטעך אמיתי ומשם אפשר כמובן להפוך ל-PDF. בכל אופן, הגסא הראשונה של זה נמצאת [http://www.cs.huji.ac.il/~drork/ כאן]. לפני ששמים את הגרסא הזאת בויקי, אשמח לפידבק עליה. אם יש למישהו הערות/הארות אנא כתבו. בעיות ידועות (שאין לי כל כך זמן לפתור כרגע - אבל מי שרוצה מוזמן):
*הכותרת של הפרקים הפוכה
*אין תמונות
*אין קישורים פנימיים- זאת בעיה קצת יותר בסיסית של לאטעך בעברית
*טבלאות יוצאות מצחיק
*טאגים של HTML לא עוברים כמו שצריך
*תבניות לא עוברות (הפתרון הוא לכתוב "מילון" בין מאקרו לאטך לתבניות ויקי)
 
מכיוון שזה סקריפט, אם מישהו רוצה אותו דבר לספר אחר ניתן ליצור איתי קשר. [[משתמש:דרורק|דרורק]] 01:08, 16 יולי 2006 (IDT)
 
== אני מקווה שזה המקום המתאים לשאול ==
 
מזה משפט השורשים הרציונלים?
:(קצת באיחור) - אני לא מכיר משפט כזה, אבל ייתכן שהכוונה למשפט הבא: אם יש לנו משוואה מהצורה <math>\ a_nx^n+\dots+a_1x+a_0=0</math> כך שכל המקדמים הם מספרים שלמים, אז כל פתרון רציונלי של המשוואה <math>\ \frac{r}{t}</math> חייב לקיים ש-r יחלק את המקדם <math>\ a_0</math> ואילו <math>\ t</math> יחלק את המקדם <math>\ a_n</math>. [[משתמש:Gadial|גדי אלכסנדרוביץ&#39;]] 23:39, 11 בנובמבר 2006 (IST)
 
== הפרק "קבוצות ותחומים" ==
 
אתם בטוחים שהוא חלק מהתוכנית? אני לא זוכר שלמדתי אותו במסגרת שיעורי מתמטיקה (חוץ מהחלק של תחום הגדרה). ראיתי אותו במודלים חישוביים (5 יח"ל מדעי המחשב) אבל לא במתמטיקה.--[[משתמש:Tharbad|Tharbad]] &rlm; 17:05, 3 בפברואר 2007 (IST)
:רשמית, זה לא חלק מחומר הלימוד, אבל זה חומר בסיסי מאוד שאי אפשר ללמוד בלעדיו נושאים מתקדמים יותר כמו למשל הסתברות. חוץ מזה כל הנושא של אי שוויונים מתסמך בדיוק על זה. אפשר ללמד אותו באופן טכני לחלוטין אבל זה אומר שאף אחד לא יבין אותו. [[משתמש:דרורק|דרורק]] 18:30, 5 בפברואר 2007 (IST)
::אמ... זה יכול להסביר את חוסר ההבנה שלי...--[[משתמש:Tharbad|Tharbad]] &rlm; 23:51, 7 בפברואר 2007 (IST)
משתמש אלמוני