מיומנויות בסיסיות בלינוקס/התקנת חבילות תוכנה: הבדלים בין גרסאות בדף

לעיתים קרובות ניתן להוריד קוד מקור של תוכנה ולהתקינה באופן ידני. התקנה כזו דורשת פעולות שמשתנות מתוכנה לתוכנה, אך חלקן זהה ברוב המקרים: אחרי הורדת הקובץ הדרוש, יש לפתוח אותו - כמעט תמיד הוא יהיה מכווץ (בפורמט bzip2, tar, jar וכדומה). בשלב הבא חשוב מאוד לקרוא את הוראות ההתקנה, שלרוב יימצאו בקובץ טקסט בשם readme, install או שמות דומים (באותיות קטנות או גדולות). במקרים אחרים, ניתן למצוא הוראות התקנה באתר האינטרנט של התוכנה. כדי להתקין - יש לפעול על פי הוראות ההתקנה. עםכמעט זאתתמיד תדרוש ההתקנה סמכויות root (מנהל), לכן, יש להיכנס למצב root באמצעות הפקודה {{קוד בשורה|su}} (באובונטו: {{קוד בשורה|sudo su}}). לפני ביצוע התקנה כזוההתקנה, חובה להצטייד בתוכנה המסוגלת לפתוח קבצים מכווצים בפורמט המתאים. חבילה כזו תהייה מותקנת כבר ברוב המקרים, אם לא - יש להתקין אותה באחת השיטות המפורטות למטה. בנוסף, יש להצטייד בכלים המתאימים כדי להדר את קוד המקור. בהפצות אובונטומבוססות ודביאןדביאן, תהייה זו חבילה שנקראת build-essential. אחרי ההתקנה, יהיה צורך לקבוע הגדרות לתוכנה, ולפעמים גם הגדרות שונות נוספות. אופן הביצוע יפורט בהוראות ההתקנה הספציפיות של התוכנה.

בהפצות מבוססות דביאן, יימצאו ההגדרות בקובץ בשם sources.list, שנמצא בתיקייה etc/apt. ניתן לערוך אותו באמצעות כל עורך טקסט פשוט, אך יש לבצע זאת עם הרשאת root. פקודת טרמינל: {{קוד|sudo gedit /etc/apt/sources.list}} בהנחה שעל המערכת מותקנת תוכנת gedit. ניתן להשתמש בכל עורך טקסט אחר. שורות שמתחילות בסולמית (<nowiki>#</nowiki>) הן הערות, מהן תתעלם תוכנת ניהול החבילות. כברירת מחדל, יכיל הקובץ את כתובת תקליטור ההתקנה (ולכן יחפש אותו בכל פעם שתופעל תוכנת ניהול החבילות), ואת הכתובת שהוגדרה בעת התקנת המערכת.