היסטוריה לבגרות/היהודים באירופה וצפון אפריקה בתקופת השואה/הולנד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
== 2)ביצוע המדיניות הנאצית כלפי היהודים במדינה שנבחרה ==
ראשיתה של מדיניות אנטי-יהודית: באוגוסט 1940 החלו לתפשט שמועות על מדיניות אנטי-יהודית שהתגבשה בממשל הגרמני בהולנד. בספטמבר 1940 אסרו הנאצים על הוצאת עיתונים יהודים (הם התירו לעיתון מסויים להמשיך ולצאת כדי להעביר דרכו הנחיות לאוכלוסיית היהודים). במקביל הורו הנאצים לממשל ההולנדי להפסיק ולקבל יהודים לשירות הציבורי והורו לכל עובדי המדינה למלא 'הצהרת אריות', בה עליהם לדווח אם הם יהודים או נשואים ליהודים. בנובמבר 1940 'הושעו' עובדי המדינה היהודים, בתחילה הם המשיכו לקבל את שכרם ומאוחר יותר הם קיבלו קיצבה ממשלתית. באוקוטובר 1940 כהכנה לתהליך האריזציה בהולנד הורה הממשל הגרמני על רישום כל העסקים בבעלות או בשותפות יהודית. בינואר 1941 פורסם צו המחייב את כל יהודי הולנד להרשם, בצו נקבע גם כי כל אדם שאחד מהורי-הוריו יהודים חייב ברישום. ברישום התגלו כמעט 20,000 בנים לנישואי תערובת. צעדים ראשונים אלו הניחו את התשתית להחרפת המדיניות הנאצית בהמשך.
ראשית הפגיעה ביהודים: בעקבות התפרעויות של המפלגה הנאצית ההולנדית ברובע היהודי של אמסטרדם יצאו נגדם יהודים ולא יהודים ובקרבות הרחוב נהרג אחד מנאצים המקומיים. בעקבות סדרת אירועים אלימים בין נאצים ויהודים שביקשו להתגונן מפניהם, החליט הממשל להבהיר ליהודים את מעמדם הנחות. במעצרים שהתקיימו נשלחו 389 יהודים למחנות ריכוז.
הפרדה בין יהודים ולא יהודים: לקראת ביצוע הפתרון הסופי החל בקייץ 1941 המשטר הגרמני בהולנד להפריד בין היהודים והאוכלוסיה הלא יהודית. הממשל הגרמני החל להטיל על היהודים הגבלות מיוחדות שפגעו בעיקר בחיי השגרה שלהם ובקשרים שלהם עם שאר האוכלוסיה.
צעדים אנטי-יהודים:
· על היהודים נאסר לבקר במוסדות ציבוריים ולבלות במקומות הבילוי והחברה.
· הקניה בחנויות הוגבלה לשעתיים ביום.
· נאסר השימוש בתחבורה ציבורית.
· על יהודים נאסר להשתתף באסיפות פומביות ולבקר במוזיאונים וספריות.
· על היהודים נאסר לסחור בשווקים ובבורסה.
· נקבעו אולמות וחנויות ליהודים בלבד.
· בוטלה חברותם של היהודים באירגונים שאינם למטרות כלכלה.
· באוגוסט נאסר על היהודים ללמוד בבתי ספר כלליים. ההוראה התקבלה בכעס בקרב ציבורים גדולים באוכלוסיה, אולם הגרמנים איימו בשליחה הורי הילדים למחנות הריכוז ושברו את ההתנגדות לצעד זה.
· בשנת 1942 נאסר על יהודים ללמוד באוניברסיטאות.
אריזציה: במהלך 1941 החלו הנאצים לגזול את רכושם של היהודים. בראשית הועברו העסקים שבבעלות לנאמנות שחיסלה אותם או העבירה אותם לידיים אריות. בהמשך נגזלו מהיהודים האדמות והבניינים שברשותם. באוגוסט 1941 אולצו היהודים להפקיד בבנק אחד את כל הונם הכספי מעבר לסכום של אלף גילדן. כל משיכה מהחשבון חייבה אישור מיוחד שניתן לעיתים נדירות ולמטרות מוגדרות. ב-1.1.1943 בוטלו החשבונות והכסף נגזל. לבסוף, עיקלו הנאצים כל רכוש פרטי בעל ערך שהיה בידי יהודי הולנד: תכשיטים, חפצי אומנות ואוספים.
שילוח יהודי הולנד לעבודת כפייה: בסוף שנת 1941 הודיע השלטון הגרמני ליודסה ראט (היודנראט ההולנדי) על שליחתם של יהודים מובטלים לעבודה. רבים מיהודי הולנד הפכו למובטלים לאחר הגזירות שהוטלו על אפשרויות התעסוקה שלהם. בתחילה סירב היודסה ראט להוראה, אך בלחץ השלטון הם נכנעו: אלפי יהודים נשלחו למחנות העבודה הגרמנים. היהודים הוחזקו בתנאים קשים מאלו של עובדי הכפייה הלא יהודים.
ריכוז היהודים: בינואר 1942 החלו הנאצים לרכז יהודי הולנד בשני יעדים: עיר הבירה אמסטרדם ומחנה וסטרבורק (ליהודים חסרי נתינות). השלטונות ריכזו בהדרגה יהודים מאיזורים שונים בהולנד. בהמשך הקימו הנאצים מחנה סמוך לעיירה ווכט. באפריל 1943 נאסר על יהודי הולנד להמצא מחוץ לאמסטרדם והמחנות.
סימון היהודים בטלאי צהוב: ב-29.3.1942 חוייבו יהודי הולנד מגיל 6 לתפור לבגדיהם טלאי צהוב. הגרמנים איימו כי יהודי שייתפס ללא טלאי ישלח למחנה הריכוז מאוטהאוזן. הפקודה התקבלה בביקורת גדולה בקרב הציבור ההולנדי, הולנדים אף נשאו את הטלאי במחאה. אולם עם הזמן ועם התגברות הגזירות הלכה המחאה ודעכה.
שילוח היהודים להשמדה: ביוני 1942 נשלחו 2000 יהודים ראשונים לאושוויץ במסווה של "העסקה משטרתית". שילוחם של ילדים וזקנים הבהיר כי את מטרתו האמיתית של שילוח היהודים. משלב זה החלו משלוחים רצופים של אלפי יהודים דרך המחנה בוסטרבורק לאושוויץ וסוביבור. היודסה ראט נאלץ לספק כמה שבועות משלוח של אלפי יהודים להשמדה. במאי 1943 החלו הנאצים להאיץ את מבצע ההשמדה. בספטמבר 1943 התקיים המבצע האחרון – 2000 יהודים, כולל אנשי היודסה ראט, נשלחו למחנה בוסטברוק. בספטמבר 1944 נשלחו אחרוני יהודי הולנד שהיו כלואים במחנות הריכוז והעבודה להשמדה. מבין 140,000 היהודים ההולנדים, הושמדו כ-77 אחוזים - כ-108,000 יהודים. מבין היהודים שנשלחו למחנות ניצלו פחות מאחוז אחד
== 3)יחס האוכלוסייה המקומית אל היהודים והגורמים לכך ==
| |||