חומרי בניה/חומרי מליטה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פרקים {{{1|}}}|ספר=חומרי בניה|חומרי מליטה/הסטוריה|חומרי מליטה/סיד|חומרי מליטה/גבס|חומרי מליטה/צמנט|חומרי מליטה/בדיקות תקניות|אגרגטים|מוספים|בטון|קיים|בטונים מיוחדים|טכנולוגיה}}
חומרי מליטה הם חומרים המאפשרים הדבקה של חומרי בניה מוצקים. בדרך כלל, ובפרט בחיבור זה, מדובר בחומרים מינרלים. המילה הלטינית צמנט שמשה בימי הביניים לתיאור של תערובת חומר מליטה אגרגט דק ומים. בשפות אחדות, כגון צרפתית, המילה צמנט משמשת גם לדבק. בעברית, המילה צמנט משמשת לתיאור חומר מליטה מינרלי בלבד (אבקה), המילה מלט משמשת לתיאור התערובת של חומר המליטה, מים ואגרגטים דקים (חול), והמילה בטון משמשת לתיאור תערובת של חומר מליטה, מים, אגרגטים דקים ואגרגטים גסים (חצץ).
התהליך בו עיסה צמנטית (תערובת צמנט ומים) מעבדת את הפלסטיות והופכת למוצק נקרא התקשרות. עליה בחוזק המוצק עם הזמן נקראת התקשות או הקשיה. חומרי המליטה מתחלקים לשתי קבוצות:
1. חומרי מליטה אויריים – חומרי מליטה שמתקשרים באוויר, או שאינם מתקיימים במים
2. חומרי מליטה הידראולים (נקראים גם הידרבולים) – חומרי מליטה המתקשרים במים, ומתקיימים במים.
אל חומרי המליטה האוויריים משתייכים גבס וסיד כבוי. סיד הידראולי וצמנט פורטלנד הם דוגמאות לחומרי מליטה הידראולים.
| |||