חומרי בניה/בטון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שמירה תוך כדי עבודה |
|||
שורה 1:
[[תמונה:Rome-Pantheon-Interieur1.jpg|left|thumb|250px|הפנתיאון ברומא. אחד ממבני הבטון הגדולים מהעת העתיקה]]
בטון הוא תערובת של חומר מליטה, מים ואגרגטים. כאשר מתייחסים לבטון ללא התייחסות לסוג בטון מסויים, הכוונה היא לבטון המכיל אגרגטים דקים (חול) וגסים (חצץ). בטון שאינו מכיל אגרגט גס נקרא '''מלט'''.
בטון הוא חומר הבניה הנפוץ ביותר בארץ, בארופה, דרום אמריקה ובאסיה.מקורותיו עוד בתקופה הפרה היסטורית. נמצאו בארץ שרידים של רצפת בטון מלפני כ- 5000 שנה <!-- להביא מיקום וזמן יותר מדוייקים. לשאול את רינה וסרמן -->, אבל שימוש מסיבי בבטון התחיל רק בתקופה הרומית. לאחר נפילת האימפריה הרומית, השימוש בבטון פסק כמעט לחלוטין למשך תקופה ארוכה. השימוש בבטון חזר וצבר תאוצה במחצית השניה של המאה ה- 19, בד בבד עם שיפור איכות חומרי המליטה. חידושים חשובים שנכנסו בתקופה זו הם: פיתוח של צמנטים הדראולים וצמנט פורטלנד (ארופה, ובעיקר אנגליה), פיתוח הזיון בברזל (צרפת), ופיתוח של תקינה לבדיקת חוזק הבטון והצמנט (גרמניה).
בתחילת המאה העשרים, הבניה בבטון צברה תאוצה. תומס אדיסון היה אחד מראשוני היזמים בבניה למגורים מבטון. דוקא בארה"ב, הבניה בבטון לא תפסה נתח שוק ניכר. בתקופה שבין מלחמות עולם הבניה בבטון תפסה תאוצה באירופה, והגיעה לארץ עם העליות מגרמניה <!-- שוב, פרוט היסטורי מקיף יותר לא יזיק -->. בתקופת מלחמות העולם, עקב העליה במחירי המתכות, הבטון שימש לא רק לבניה אזרחית וביצורים, אלה אף לבניה של ספינות ואוניות. למעשה, השימוש במלט ובטון לבניית סירות היה קיים בסין כבר בתקופת הבניה של החומה הגדולה <!-- להביא טווח תאריכים -->.
הפיתוח של סוגי בטון שונים, טכנולוגיות יציקה, ועלות מחזור חיים נמוכה
==תכונות הבטון הטרי==
| |||