חומרי בניה/בטון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת טבלה לדרוג הסומך |
מ שינוי מיקום תמונה |
||
שורה 32:
| S<sub>8</sub> || 191-215
|}
[[תמונה:Slump test.png|left|thumb|250px|בדיקת סומך במחן חמיטה באמצעות קונוס אברהמס]]▼
עבידות של בטון היא מכלול התכונות התורמות לנוחות עבודה עם בטון לצורך מסויים. לשיטות עבודה שונות, ולעבודות שונות נדרשות תכונות שונות. לדוגמה, לצורך יציקה בתבנית מורכבת שלא ניתן להגיע אל כל חלקיה, נדרש בטון בעל יכולת זרימה וציפוף עצמי. בעוד ביציקה במפעל תרומי משתמשים בבטון שלא רק שאינו זורם, כאשר לא מפעילים ריטוט, אלא שגם יכול לעמוד בעומסים תרם התחילה ההתקשרות. בדרך-כלל, כאשר מדברים על עבידות, מתייחסים לתכונות הזרימה של הבטון.
שורה 43 ⟵ 41:
בפרק זה לא נדון בעבידות של בטונים מיוחדים אחרים, כגון: מלט, בטון משוריין בסיבים, בטון להתזה ואחרים.
▲[[תמונה:Slump test.png|left|thumb|250px|בדיקת סומך במחן חמיטה באמצעות קונוס אברהמס]]
בדיקת הסומך של בטון רגיל פותחה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בפרוייקט הבניה של אוניית המטען SS Selma. מספר מפעלי בטון ספקו בטון לבניית האוניה. הבטונים שהגיעו ממפעלים שונים היו בעלי עבידות שונה לחלוטין. כדי ליצור מפרט בטון אחיד לכל הספקים נדרשה מדידה של סומך הבטון. המדד לעבידות הבטון בפרוייקט היה הפרש בין הגובה של הבטון הטרי שהוכנס לגליל בקוטר 6 אינץ' ובגובה של 12 אינץ', לאחר הסרת הגליל לבין גובה הגליל. בהמשך, פותחה הבדיקה לבדיקת הסומך התקני המקובלת היום בעולם כולו ונקראת בעברית '''מבחן חמיטה''' (Slump Test).
| |||