חומרי בניה/בטון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי מיקום תמונה |
שמירה תוך כדי עבודה |
||
שורה 45:
מבחן החמיטה מתבצע באמצעות קונוס אברהמס, שמידותיו: גובה 300 מ"מ, קוטר תחתון: 200 מ"מ וקוטר עליון: 100 מ"מ. מניחים את הקונוס, כשבסיסו למטה ע"ג משתח מפולס וחלק. יש להדק את הקונוס אל המשטח. ממלאים את הקונוס בבטון עד לשליש הגובה. מצופפים את הבטון ע"י 25 נקישות במוט פלדה חלק שקוטרו 16 מ"מ. ממלאים עוד שליש, ומצופיפים ב- 25 נקישות בין השכבות (לא מגיעים עם המוט עד לקרקעית). ממלאים שליש נוסף, מצופפים ב- 25 נקישות בין השכבות ומישרים. מרימים את הקונוס, ומודדים את הפרש הגובה בין הקונוס לנקודה הגבוהה ביותר בבטון.
מקובל להתייחס אל תוצאות מבחן החמיטה כאל "סומך" הבטון. למעשה, בטונים בעלי סמיכות זהה ומאמץ כניעה זהה יתנו תוצאות שונות, אם המשקל המרחבי שלהם שונה (מכיוון שהמאמצים בבטון שונים). הורדה של מאמץ הכניעה אף היא תיתן תוצאה שונה עבור בטנים שכל יתר התכונות שלהם זהות, וכך גם השינוי בצמיגות. לצורך עבודה ידנית עם בטון, לעיתים קרובות, התכונה החשובה היא מאמץ הכניעה. לעומת זאת, אבור שאיבת הבטון התכונה החשובה היא הצמיגות. לגודל האגרגטים השפעה חשובה גם כן על נוחות העבודה, ויכולת הזרימה במשאבה, ובתבניות. לכן מתייחסים ל"סומך" כאל '''מדד לעבידות''', ולא כאל ה'''עבידות''' עצמה.
===משקל סגולי===
| |||