ויקיספר

חומרי בניה/בטון: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קטעים הועברו לפרק נפרד
שורה 1:
{{תבנית:חומרי בניה/בטון}}
[[תמונה:Rome-Pantheon-Interieur1.jpg|left|thumb|250px|הפנתיאון ברומא. אחד ממבני הבטון הגדולים מהעת העתיקה]]
[[תמונה:ConcreteProduction.png|left|thumb|250px|יצור הבטון בעולם (בכחול) ובארה"ב (אדום). מיליוני מ"ק]]
שורה 8 ⟵ 9:
 
הפיתוח של סוגי בטון שונים, טכנולוגיות יציקה, ועלות מחזור חיים נמוכה הפכו את הבטון לחומר הבניה הפופולרי ביותר בעולם. פרק זה יתמקד בתכונות הבטון וחשיבותן. תוכל ללמוד כיצד לתכנן בטון, עם התכונות הרצויות, בפרק [[חומרי בניה/בטון/תכן תערובת|תכן תערובת]].
==תכונות הבטון הטרי==
 
===עבידות וסומך===
{| border=1 align=left
|+ דרוג הסומך במבחן חמיטה
|-
! הסומך !! הירד (מ"מ)
|-
| S<sub>1</sub> || <40
|-
| S<sub>2</sub> || 41-65
|-
| S<sub>3</sub> || 66-90
|-
| S<sub>4</sub> || 91-115
|-
| S<sub>5</sub> || 116-140
|-
| S<sub>6</sub> || 141-165
|-
| S<sub>7</sub> || 166-190
|-
| S<sub>8</sub> || 191-215
|}
 
עבידות של בטון היא מכלול התכונות התורמות לנוחות עבודה עם בטון לצורך מסויים. לשיטות עבודה שונות, ולעבודות שונות נדרשות תכונות שונות. לדוגמה, לצורך יציקה בתבנית מורכבת שלא ניתן להגיע אל כל חלקיה, נדרש בטון בעל יכולת זרימה וציפוף עצמי. בעוד ביציקה במפעל תרומי משתמשים בבטון שלא רק שאינו זורם, כאשר לא מפעילים ריטוט, אלא שגם יכול לעמוד בעומסים תרם התחילה ההתקשרות. בדרך-כלל, כאשר מדברים על עבידות, מתייחסים לתכונות הזרימה של הבטון.
 
הבטון '''אינו''' זורם ניוטוני. קיימים מודלים שונים לתיאור התכונות הריאולוגיות של הבטון, כאשר הפשוט ביותר הוא המודל של בינגהם. לפי מודל זה, הבטון מתנהג כמוצק, עד למאמץ כניעה, ומעומס זה, מתנהג כנוזל ניוטוני, כאשר המאמץ לחישוב הזרימה הוא המאמץ פחות מאמץ הכניעה. אף-על-פי שמול זה פשטני ביותר, הוא מספיק ע"מ לתאר את תכונות הזרימה של הבטון הטרי מעבר לנדרש בספר זה. את התכונות הריאולוגיות של הבטון ניתן למדוד באמצעות ריאומטר. הריאומטר הוא מכשיר יקר ומורכב, והשימוש בו מוגבל למחקר. לצרכים מעשיים, קיימות שיטות בדיקת "סומך" שכל אחת מהן מתאימה לאחד (ורק אחד) מהבטונים הבאים:<br />
* בטון יבש (לשימוש בתעשיה התרומית)
* בטון רגיל (ליציקה באתר)
* בטון מצטופף מעצמו (ליציקות מיוחדות)<br />
בפרק זה לא נדון בעבידות של בטונים מיוחדים אחרים, כגון: מלט, בטון משוריין בסיבים, בטון להתזה ואחרים.
 
[[תמונה:Slump test.png|left|thumb|250px|בדיקת סומך במבחן חמיטה באמצעות קונוס אברהמס]]
בדיקת הסומך של בטון רגיל פותחה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בפרוייקט הבניה של אוניית המטען SS Selma. מספר מפעלי בטון ספקו בטון לבניית האוניה. הבטונים שהגיעו ממפעלים שונים היו בעלי עבידות שונה לחלוטין. כדי ליצור מפרט בטון אחיד לכל הספקים נדרשה מדידה של סומך הבטון. המדד לעבידות הבטון בפרוייקט היה הפרש בין הגובה של הבטון הטרי שהוכנס לגליל בקוטר 6 אינץ' ובגובה של 12 אינץ', לאחר הסרת הגליל לבין גובה הגליל. בהמשך, פותחה הבדיקה לבדיקת הסומך התקני המקובלת היום בעולם כולו ונקראת בעברית '''מבחן חמיטה''' (Slump Test).
 
מבחן החמיטה מתבצע באמצעות קונוס אברהמס, שמידותיו: גובה 300 מ"מ, קוטר תחתון: 200 מ"מ וקוטר עליון: 100 מ"מ. מניחים את הקונוס, כשבסיסו למטה ע"ג משתח מפולס וחלק. יש להדק את הקונוס אל המשטח. ממלאים את הקונוס בבטון עד לשליש הגובה. מצופפים את הבטון ע"י 25 נקישות במוט פלדה חלק שקוטרו 16 מ"מ. ממלאים עוד שליש, ומצופיפים ב- 25 נקישות בין השכבות (לא מגיעים עם המוט עד לקרקעית). ממלאים שליש נוסף, מצופפים ב- 25 נקישות בין השכבות ומישרים. מרימים את הקונוס, ומודדים את הפרש הגובה בין הקונוס לנקודה הגבוהה ביותר בבטון.
 
מקובל להתייחס אל תוצאות מבחן החמיטה כאל "סומך" הבטון. למעשה, בטונים בעלי סמיכות זהה ומאמץ כניעה זהה יתנו תוצאות שונות, אם המשקל המרחבי שלהם שונה (מכיוון שהמאמצים בבטון שונים). הורדה של מאמץ הכניעה אף היא תיתן תוצאה שונה עבור בטנים שכל יתר התכונות שלהם זהות, וכך גם השינוי בצמיגות. לצורך עבודה ידנית עם בטון, לעיתים קרובות, התכונה החשובה היא מאמץ הכניעה. לעומת זאת, אבור שאיבת הבטון התכונה החשובה היא הצמיגות. לגודל האגרגטים השפעה חשובה גם כן על נוחות העבודה, ויכולת הזרימה במשאבה, ובתבניות. לכן מתייחסים ל"סומך" כאל '''מדד לעבידות''', ולא כאל ה'''עבידות''' עצמה.
 
בטון יבש הוא בטון שאין לו ירד כלל במבחן החמיטה. בטון יבש משמש בתעשיה הטרומית, ודורש ציפוף ע"י ריטוט אינטנסיבי. את עבידות הבטון היבש מודדים בבדיקת Vebe. בבדיקת Vebe מודדים את משך הזמן הדרוש לריטוט של בטון שצופף בקונוס אברהמס בתוך סיר תחת עומס של דיסקה שקופה עד לקבלת מגע של כל פני הדסקה עם הבטון. לביצוע הבדיקה, מניחים קונוס אברהמס בתוך סיר הנמצע על-גבי שולחן ריטוט. ממלאים את הקונוס שליש בכול פעם, כאשר אחרי כל שליש מהדקים על-ידי 25 נקישות במוט תקני. מרימים את הקונוס ומניחים את הדיסקה ע"ג הבטון. מפעילים את שולחן הריטוט ומודדים את הזמן הדרוש להדבקות הבטון אל כל פני הדסקה.
 
===משקל מרחבי===
 
===תכולת אויר===
 
===לכידות===
 
==תכונות הבטון הקשוי==
 
===חוזק===
 
===קרבונציה===
 
===מעבר כלורידים===
 
==[[חומרי בניה/בטון/תכן תערובת|תכן תערובת]]==
 
[[קטגוריה:חומרי בניה]]
אוחזר מתוך "https://he.wikibooks.org/wiki/חומרי_בניה/בטון"