חומרי בניה/חומרי מליטה/צמנט: הבדלים בין גרסאות בדף

קצב ההידרציה תלוי בשני גורמים: דקות הטחינה והכימיה. ככול שה'''צמנט''' טחון דק יותר, כך קצב ההידרציה מהיר יותר. תופעה זו היא תולדה של שני גורמים: שטח פנים ותווך לדיפוזיה. ההידרציה של ה'''צמנט''' עם המים מתרחשת על שטח הפנים של גרגרי ה'''צמנט'''. ככול שה'''צמנט''' טחון דק יותר, שטח הפנים שלו גדול יותר, ויותר '''צמנט''' עובר הידרציה בו זמנית. מוצרי ההידרציה הראשונים שוקעים על-פני גרגרי ה'''צמנט''' ומונעים את המשך ההידרציה המהירה. בשלב זה, הדיפוזיה של מרכיבי ה'''צמנט''' המומסים דרך הקליפה של מוצרי ההידרציה מהווה את הגורם קובע הקצב בהידרציה. לכן, ככול שההידרציה מתקדמת קצב ההידרציה יורד. זהו גם העיקרון המעקבהמעכב את ההידרציה של ה[[w:he:טריקלציום אלומינט|טריקלציום אלומינט]]. הגבס מתמוסס מיד כאשר ה'''צמנט''' נוגע במים. הסולפט מהגבס מגיב מיד עם הטריקלציום אלומינט ויוצר [[w:he:אטרנגיט|אטרנגיט]] על-פני הטריקלציום אלומינט, ובצורה זו מעקבמעכב את ההידרציה של הטריקלציום אלומינט, שללא עיקובעיכוב זה היה מביא להתקשרות של העיסה הצמנטית תוך דקות.

לכול [[w:he:מינרל|מינרל]] ממרכיבי ה'''צמנט''' יש קצב הידרציה משלו. ללא עיקובעיכוב, הטריקלציום אלומינט עובר הידרציה תוך דקות ספורות. האליט עובר הידרציה תוך שעות. והבליט עובר הידרציה תוך כיומיים. חומרים פוצלנים עוברים הידרציה, בדרך כלל, בקצב איטי יותר. מיקרו-סיליקה עוברת הידרציה תוך יום, בערך, עקב גודלה הקטן. סיגים עוברים הידרציה בקצב יותר איטי מאשר בליט ולכן '''צמנט''' סיגים עובר טחינה דקה יותר מאשר צמנט פורטלנד. אפר פחם עובר הידרציה בסדר גודל של שבועות וחודשים.