מתכות בבניה/ריתוך: עקרונות ושיטות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
 
== מונחים בסיסיים: ==
* '''פיק: '''ריתוך קטן, נקודתי. נועד לרוב לקבע חלקים זה לזה במבנה לפני כיוון או ריתוך סופי (תמונהאיור 1.1).
[[תמונה:Corte con oxígeno.jpg|left|thumb|250px|תמונהאיור 1.2: חיתוך באמצעות להבת חמצן-אציטילן. שים לב לשלקה שמצטברת ליד מקום החיתוך ועל החצץ]]
* '''שלאקה (Flux):''' תוצר לוואי של ריתוך אלקטרודה. האלקטרודה מכוסה בחומר הנקרא flux שהופך לגז מסביב לנקודת הריתוך ומגן ומצמצם את התחמצנות המתכת. לאחר התקררות ראשונית, הריתוך נותר מצופה בחומר פריך, שאריות המכונות "שלאקה" .(תמונהאיור 1.2)
* '''דיוטי סייקל (Duty cycle): '''משך הזמן שרתכת יכולה לעבוד רצוף לפני שהיא מחויבת הפסקה בשל התחממות יתר. בכל הרתכות המודרניות ההפסקה הזו נכפית ע"י המכשיר, יש לחכות כמה דקות עד שהוא יוכל לחזור לעבודה. דיוטי סייקל טוב הוא 80-90%, דיוטי סייקל מצוי ברתכות זולות הוא כ20% (שזה אומר שמתוך 10 דקות עבודה הרתכת חייבת לנוח 8).
* '''ריתוך שורש:''' ריתוך בעל יותר משכבה אחת, כאשר השורש מתייחס לשכבה הראשונה.
שורה 39:
 
רתכת זרם החילופין (AC) והרתכת האלקטרונית:  הבחירה תלויה בעיקר בעומק הריתוך. ההבדלים העיקריים בין רתכת אלקטרונית לרתכת AC הם מימדים (האלקטרונית קטנה וקלה בהרבה, ניתן לשאתה ללא מאמץ), הספקים (האלקטרונית בעלת הספקים גדולים בהרבה) ומחיר (האלקטרונית יקרה יותר). את רוב העבודות ניתן לבצע גם עם רתכת AC פשוטה, אך ההספקים שלה מוגבלים והדיוטי-סייקל של הדגמים הזולים נוראי.
[[תמונה:SMAW welding machine-2.jpg|left|thumb|250px|תמונהאיור 1.3 - רתכת טיפוסית]]
 
* '''אלקטרודות:''' יש מגוון ענק של סוגי אלקטרודות. רובן ייעודיות למשימות נתונות. בארץ האלקטרודות הנפוצות הן מתוצרת זיקה. קוטר האלקטרודה הנדרש הוא בתלות בגודל הריתוך הנדרש, לרוב מדובר על אלקטרודה בקוטר של 2.5 מ"מ. לעיתים נדירות מבוצע ריתוך גדול יחסית ונזקקים לאלקטרודה בקוטר 3.5 מ"מ, לרוב המתכות הזולות אין די הספק כדי להתמודד כראוי עם אלקטרודה 3.5, זה בקצה גבול היכולת שלהן.(תמונה 1.4)
[[תמונה:Arc welding electrodes and electrode holder.triddle.jpg|left|thumb|250px|תמונהאיור 1.4 - אלקטרודות לשימושים שונים.]]
 
 
שורה 49:
 
# <div align="right">'''מסכה אלקטרונית:''' מסכה יקרה יחסית. יתרונה הגדול הוא שאין לה זכוכית קונבנציונאלית, הזכוכית שלה שקופה יחסית והיא מתכהה ברגע שמתחיל הריתוך עצמו. החסרונות שלה הן עלות גבוהה, עבודה בשמש והשפעה הדדית של מס' מוקדי ריתוך.</div>
# <div align="right">'''מסכות רגילות עם תושבת ראש:''' גם אלו מתחלקות לכמה סוגים. אלו המסכות הנפוצות ביותר, זולות יותר מהאלקטרוניות, כאשר צריך להקפיד לרכוש כזו עם זכוכיות מתחלפות שמגינה על כל הפנים. המסכות האלו יושבות על הראש עם התקן דומה לקסדה צבאית, נח למדי. הם מאפשרות שימוש בשתי ידיים, אם כי מוגבל משהו שכן יש להרים ולסגור את הזכוכית (או המסכה) בין ריתוכים (תמונהאיור 1.5).</div>
[[תמונה:AlfredPalmerwelder.jpg|left|thumb|250px|תמונה 1.5: מסכת ריתוך המשמשת להגנה על הרתך.]]
* <div align="right">'''תיאורית הריתוך - חום והשליטה בו''': ריתוך בעזרת אלקטרודה נקרא גם '''ריתוך קשת''' (Arc welding), על שם הקשת החשמלית שנוצרת בין האלקטרודה והחומר המרותך. כשהמפעיל סוגר מעגל בין האלקטרודה למתכת, נוצרת הקשת החשמלית בין האלקטרודה למתכת שגורמת לחום גבוה מאוד. לתוך האזור שמחומם ע"י הקשת האלקטרודה "משפריצה" את החומר שהיא עשויה ממנו, כאשר גם השלאקה מותזת לשם ככיסוי סביב לחומר. החום הוא למעשה מה שמאפשר את כל התהליך; הוא שקובע כמה עמוק לתוך המתכת יגיע הריתוך. חשוב מאוד להבין שאם לא יווצר מספיק חום, החומר לא יחדור את המתכת לעומק הנדרש ויתקבל ריתוך חלש. כיוון המחשבה ההפוך נכון גם הוא: אם הריתוך חלש, לא אחיד או לא עמוק הסיבה היא (ככל הנראה) שלא נוצר מספיק חום עבור התהליך. על מנת לוודא שמירה על חום הריתוך העיקרון נורא פשוט ככל שנקודה אחת תחומם יותר זמן, כן היא תגיע [[Image:]]לטמפרטורה&nbsp; יותר גבוה. הסיבה העיקרית לכשלים בריתוכים היא חוסר חום. שתי השיטות העיקריות לשליטה בחום הן קצב תנועה והספק הרתכת. ככל שהקצב יהיה איטי יותר, כן אנו מחממים אזור משך פרק זמן ארוך יותר ולכן הוא מתחמם יותר; ככל שנקבע הספק גבוה יותר ברתכת, כן החום הראשוני שהיא תוציא יהיה גבוה יותר ולכן עבור פרק זמן נתון נקבל התחממות גבוהה יותר. (איור 1.16).</div>
[[תמונה:Welding edges.svg|left|thumb|250px|איור 1.16-השחזה בין מתכות כהכנה לביצוע הריתוך.]]
* <div align="right">'''הכנת החלקים לריתוך''': הכנת המתכות לפני הריתוך היא בסיס עקרוני וחשוב ביותר לריתוך מוצלח. הקו המנחה הוא ששתי המתכות צריכות להיות בחפיפה מלאה לאורך כל אזור הריתוך, בלי רווחים ביניהן. זה לא תמיד נכון, יש מקרים בהם יש להניח בכוונה שתי מתכות כך שיהיה ביניהן רווח אבל בתור התחלה זה קו מנחה חשוב, שכן רווח גורם להתנהגות שונה של פיזור החום. בצינורות זה טיפה יותר מסובך, כי לא מתאמים שני קווים ישרים אחד לשני אלא עיגולים. השיטה הנכונה להתאים צינור נקראת "Fishmouthing", על שם הצורה של פה הדג הפעור שמתקבלת בקצה הצינור. הבעיה עם השיטה הזו היא שללא כלי ייעודי קשה מאוד להגיע לרמת דיוק גבוהה בו.</div>
* <div align="right">'''התקררות מתכות''': מתכות, כמו רוב החומרים בטבע, מתפשטות ומתכווצות עם שינויים בטמפרטורה. השינוי הזה איננו בהכרח זהה ובמקרה של ריתוכים, הוא בדרך כלל איננו כזה. כל מתכת שמרותכת מתפשטת בכיוון הריתוך כשהיא תתקרר. אין לקרר מתכות בבת אחת. שפיכת מים על מתכת רותחת היא גורם לסדק במתכת. הסדק הזה מיקרוסקופי אבל הוא שם ועם הזמן הריתוך יכשל משום קיומו שם. &nbsp;יש תהליכים שונים של הקשייה וחיסום פלדות הכוללים קירור מהיר ומבוקר '''אם לא יש לוודא קירור ריתוך באוויר באופן טבעי.'''</div>