מתמטיקה תיכונית/הנדסה אנליטית/ישר/שיפוע: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הועבר מנושא : משוואת הישר
 
הרחבה
שורה 1:
=<span style="color:BLUE;">פירוש המילה</span>=
==שיפוע==
מי שיפתח [http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 מילון] ויבדוק את משמעות המילה '''שיפוע''', יגלה :<br />
ראשית, נגדיר שיפוע - שיפוע, כמו שמו, הוא עד כמה "תלול" גרף הפונקציה, ככל ששיפוע הפונקציה גדול יותר, גרף הפונקציה "תלול" יותר, וככל שהוא קטן יותר (עד 0) הוא "מתון" יותר - העלייה בערכי ה-y ככל שx גדל היא פחות חדה. במקרה של שיפוע שלילי - העלייה בערכי ה-y הופכת בכלל לשלילית גם היא - לירידה, וככל שהשיפוע קטן יותר, הירידה תהיה חדה יותר. בשיפוע 0, הפונקציה תשאר קבועה פשוט.
'''שיפוע =''' אלכסון, קו הנוטה בזווית שאינה ישרה.
 
==הקשר של שיפוע לפונקציות==
ניתן לראות בפשטות, כי כאשר הזווית שבין הישר לבין ציר ה-x היא חדה (קטנה מ-90 מעלות), הפונקציה בעלייה, כלומר השיפוע חיובי. בעוד שכאשר הזווית היא קהה, הפונקציה בירידה, כלומר השיפוע שלילי. כאשר הזווית שווה בדיוק ל-90 מעלות, ניתן לראות כי הפונקציה מהווה ישר המקביל לציר ה-y, ישר אשר יש לו בעצם שיפוע אינסופי - הפונקציה עולה בבת אחת, בלי התקדמות בכלל בציר ה-x, באינסוף ערכי y - שיפוע כזה נקרא "שיפוע לא מוגדר". במקרה האחרון הוא כשאר הזווית שווה בדיוק ל180 מעלות (או 0 מעלות - זה אותו הדבר), הפונקציה מהווה ישר המקביל לציר הx, ובעצם אין עלייה בערכי ה-y - הפונקציה נקראת פונקציה קבועה, והשיפוע שלה שווה ל-0.
לכל פונקציה יש שיפוע. שיפוע עוזר לנו לגלות את התנהגות הפונקציה, כגון :
# מתי הפונקציה עולה או יורדת?
# מהי זווית הפונקציה? כלומר, כמה חד אלכסון הפונקציה.
 
==הסבר המילה==
'''הערה''': ישר בעל שיפוע אינסופי, כלומר ישר מקביל לציר ה-y, הוא '''אינו פונקציה'''. זאת בשל כך שפונקציה מוגדרת כך שלכל איבר בתחום יש רק איבר אחד בטווח, כלומר לכל ערך x מתאים ערך y אחד ויחיד (אך לא ההפך). כאשר הישר מקביל לציר ה-y, אז לאיבר אחד בתחום יש אינסוף איברים בטווח, ולכן ישר זה אינו נחשב כפונקציה.
שיפוע, מבטא את "תלילות" של גרף הפונקציה. במתמטיקה מסומן באות m.
 
===תלילות השיפוע===
=== מציאת שיפוע על ידי 2 נקודות ===
שיפוע יכול להיותר חיובי, שווה לאפס ושלילי. כאשר השיפוע חיובי :
על-פי המשפט הידוע לנו מהגאומטריה האוקלידית, בין 2 נקודות ניתן להעביר (קו) ישר אחד בלבד. כלומר, בהינתן לנו 2 נקודות על מערכת צירים כלשהי, ניתן להעביר דרכן ישר אחד בלבד - ישנה פונקצית ישר אחד בלבד אשר יכולה לעבור דרך 2 נקודות אלו. מכאן אפשר להסיק שביודענו 2 נקודות על גרף של פונקצית ישר, ישנו רק שיפוע אחד אפשרי.
* ככל ששיפוע הפונקציה גדול יותר, גרף הפונקציה "תלול" יותר.
* ככל שהוא קטן יותר (עד 0) הוא "מתון" יותר -
 
כאשר שיפוע שלילי :
עכשיו נעבור לחישוב אותו השיפוע. נעזר בהגדרה של שיפוע - "בכמה עולה הגרף ביחס לציר הy בהתאם להתקדמות שלו בציר הx". נניח נתונות לנו 2 נקודות - <math> \ A(x_1,y_1)</math> ו- <math> \ B(x_2,y_2)</math>. ניתן להסיק בפשטות עפ"י ההגדרה שכתבנו, שהנוסחה לחישוב השיפוע יהיה - כמה התקדם השיפוע בy (ההפרש בין הyים), ביחס (חלקי) ההתקדמות בx (ההפרד בין הxים). כלומר:
* ככל שהשיפוע קטן יותר, הירידה תהיה חדה יותר.
* <math> \ m = \frac{y_2 - y_1}{x_2 - x_1}</math>.
 
כאשר השיפוע שווה לאפס, הפונקציה תיהיה פונקציה המקבילה לציר X.
לא חובה לזכור את הנוסחה בצורה המדויקת הזו, שכן יש אפשרות לחילוף בין האברים כל עוד מחליפים גם במכנה וגם במונה. כך שניתן באופן כללי לזכור כי צריך לחלק את ההפרש בyים (לא משנה אם <math> \ y_1</math> הוא הראשון או <math> \ y_2</math>) בהפרש הxים (גם כאן לא משנה מי הראשון, פשוט להתאים באותו סדר כמו בyים).
 
==== דוגמה =הזווית===
# כאשר ה'''זווית''' שבין הישר לבין ציר ה-x היא '''חדה''' (קטנה מ-90 מעלות), '''הפונקציה בעלייה''', כלומר השיפוע חיובי. בעוד שכאשר הזווית היא קהה, הפונקציה בירידה, כלומר השיפוע שלילי.
# כשאר הזווית שווה ל-180 מעלות (או 0 מעלות - זה אותו הדבר), הפונקציה מהווה ישר המקביל לציר ה-x, ובעצם אין עלייה בערכי ה-y - הפונקציה נקראת פונקציה קבועה, והשיפוע שלה שווה ל-0.
# כאשר הזווית שווה ל-90 מעלות, ניתן לראות כי ה'''ישר''' (לא פונקציה) מקביל לציר ה-y. לישר זה יש שיפוע אינסופי - הפונקציה עולה בבת אחת, בלי התקדמות בכלל בציר ה-x, באינסוף ערכי y - שיפוע כזה נקרא "שיפוע לא מוגדר".
 
<gallery>
תמונה:FuncionLineal02.svg|* '''פונקציה עולה (m>0) -''' כאשר m חיובי הזווית שתיווצר עם ציר ה-X תהיה חדה (דוגמא - פונקציה אדומה). <br />* '''פונקציה יורדת (m<0)-'''כאשר m שלילי הזוויות שתיווצר עם ציר ה-X תהיה קהה (דוגמא - פונקציה כחולה).
תמונה:Gráfico de uma função constante.PNG|'''פונקציה מקביל לציר <math>X</math> / פונקציה קבועה (m=0)- ''' כאשר השיפוע שווה לאפס, הישר מקביל לציר X או מלכד איתו
</gallery>
 
{{תיבה עם כותרת|
כותרת=שיפוע של פונקציה הוא שיפוע קבוע (אינו משתנה)|
תוכן=
על-פי המשפט הידוע לנו מהגאומטריה האוקלידית, בין 2 נקודות ניתן להעביר (קו) ישר אחד בלבד. כלומר, בהינתן לנו 2 נקודות על מערכת צירים כלשהי, ניתן להעביר דרכן ישר אחד בלבד - ישנה פונקצית ישר אחד בלבד אשר יכולה לעבור דרך 2 נקודות אלו. מכאן אפשר להסיק שביודענו 2 נקודות על גרף של פונקצית ישר, ישנו רק שיפוע אחד אפשרי.|
צבעכ=#F0F080|
צבער=#FFFFA0}}
 
= <span style="color:BLUE;">מציאת שיפוע על ידי 2 נקודות</span> =
דרישות :
# 2 נקודות נתונות שעל הפונקציה.
# פונקציה - ממנה נוכל למצוא 2 נקודות.
 
הנוסחא : <math>m = \frac{y_1-y_2}{x_1-x_2}</math>.
 
{{תיבה עם כותרת|
כותרת=הערה|
תוכן=
לא חובה לזכור את הנוסחה בצורה המדויקת הזו, שכן יש אפשרות לחילוף בין האברים כל עוד מחליפים גם במכנה וגם במונה. כך שניתן באופן כללי לזכור כי צריך לחלק את ההפרש בyים (לא משנה אם <math> \ y_1</math> הוא הראשון או <math> \ y_2</math>) בהפרש הxים (גם כאן לא משנה מי הראשון, פשוט להתאים באותו סדר כמו בyים).|
צבעכ=#F0F080|
צבער=#FFFFA0}}
 
==ערך Y ו-X==
על פי הנוסחא אפשר לראות בברור שכאשר :
* ככל שהמונה גדול מהמכנה ; ערך Y גדול מערך X - ערך השיפוע גדל.
* ככל שהמכנה גדול מהמונה ; ערך X גדול מערך Y - ערך השיפוע קטן.
 
==דוגמאות==
===דוגמא 1===
'''נתון''' - פונקציה ועליה שתי הנקודות הבאות :
# הנקודה <math>A(2,5)</math>
# הנקודה : <math>B (3,6)</math>
 
מצא את שיפוע הישר.
 
'''פתרון :'''
* הנוסחא : <math>m = \frac{y_1-y_2}{x_1-x_2}</math>.
* נציב את הנקודה הראשונה : <math>m = \frac{5-y_2}{2-x_2}</math>.
* נציב את הנקודה השנייה : <math>m = \frac{5-6}{2-3}</math>.
* נפתור : <math>m_{AB}=\frac{-1}{-1}=1</math>.
 
הפתרון : <math>m_{AB}=1</math>
 
== דוגמה 2 ==
מצא את השיפוע של פונקציה העוברת בנקודות <math> \ A(5,10), B(10,20)</math>.
פשוט מאוד נציב בנוסחה ונקבל את התשובה:
*<math> \ m = \frac{20 - 10}{10 - 5} = \frac{10 - 20}{5 - 10} = 2</math>.
 
==== דוגמה 23 ====
מצא את השיפוע של פונקציה העוברת בנקודות <math> \ A(12,30), B(16,10)</math>, מה הוא סוג הזווית שבין גרף הפונקציה לבין ציר הx?.
 
שורה 29 ⟵ 88:
עכשיו אחרי שגילינו כי הפונקציה יורדת, אפשר בקלות לפתור את החלק השני של התרגיל - כאשר פונקציה בירידה הזווית תמיד תהיה קהה.
 
==דוגמא 4==
=== מציאת השיפוע עפ"י הזווית שבין גרף הפונקציה לבין ציר הx ===
נתונה הפונקציה : <math>y=5x+2</math>. מצא את שיפוע הפונקציה על פי נוסחאת השיפוע.
**נדרש ידע בסיסי בטריגונומטריה.
 
פתרון :
נצייר גרף של ישר כלשהו (כל ישר שהוא לא מקביל לאחד הצירים), עכשיו, אם נסתכל, נראה כי נוצר משולש ישר זווית (קודקודיו הם נקודות החיתוך עם הצירים, וראשית הצירים), כאשר אחת מזוויותיו היא הזווית שבין ציר ה-x לגרף. נקרא לה <math> \alpha</math>.
# נציב ערכי X בפונקציה, כמו למשל : <math>X=0</math>, <math>x=1</math>
עכשיו נסתכל על 3 נקודות על הגרף - נקודת החיתוך עם ציר האיקס (<math> \ X(x_0,0)</math>) ונקודת החיתוך עם ציר הואי (<math> \ Y(0,y_0)</math>), ולפיהן נכתוב את הנוסחה למציאת השיפוע:
# נמצא את ערכי ה-Y שלהם על ידי הצבת ערכי X בפונקציה.
*<math> \ m = \frac{y_0 - 0}{0 - x_0} = \frac{y_0}{x_0} </math>.
#*<math>f(1)=7</math>
ואם נסתכל, נראה כי האורך <math> \ x_0</math> מהווה בעצם אחד הניצבים של המשולש ישר הזווית (זה הממוקם ליד הזווית), והאורך <math> \ y_0</math> מהווה אורך השווה לאורך של הניצב השני (מול הזווית) [נסו להוכיח זאת ע"י השלמה למלבן). ואם נסתכל על הנוסחה שקיבלנו, נראה כי בעצם יצרנו את היחס בין 2 הניצבים שבמשולש - הניצב שמול הזווית חלקי הניצב שליד הזווית. והרי, זוהי ההגדרה של הטגנס (<math> \ tg</math>), כלומר ניתן לסכם ולאמר כי שיפוע הפונקציה שווה לטגנס הזווית שבין ציר הx לגרף הפונקציה. נכתוב את הנוסחה:
#* <math> \ m f(0)= \tan \alpha 2</math>.
# נציב במשוואת השיפוע : <math>m =\frac{7-2}{1-0}=5</math>
 
=<span style="color: BLUE;">משמעות השיפוע</span>=
עכשיו, נבדוק אם הנוסחה מתאימה לנו למה שגילינו קודם:
{{שקול לדלג|סיבה=נושא זה יהיה מובן יותר לאחר למידת הנושא [[מתמטיקה תיכונית/טריגונומטריה/הפונקציות הטריגונומטריות|הפונקציות הטריגונומטריות]]}}
 
==הבנת הרעיון==
[[קובץ:טריגונומטריה - הפונקציות הטריגונומטריות - 1.png|left|thumb|250px|<math>tan \alpha=\frac{a}{b}</math>]]
בכדי לחשב את ערך השיפוע, אנו צריכים לדעת לחשב אלכסון. נושא [[מתמטיקה תיכונית/טריגונומטריה/הפונקציות הטריגונומטריות|הפונקציות הטריגונומטריות]], דן על חישוב אלכסון של משלוש באמצעות טנגס.
 
'''על פי הנושא :''' בכדי למצוא את אלכסון המשולש (שיפוע המשולש), אנו למעשה, צריכים למצוא את הזווית שיוצר האלכסון עם ציר ה-X.
 
לפעולה זו נבצע את התרגיל : <math>tan \alpha=\frac{a}{b}</math>
 
==הוכחת הנוסחא==
נחזור אל הפונקציה שלנו המצויירת על מערכת צירים.
 
[[תמונה:Linear Function.png|מרכז|ממוזער|200px|כפי שניתן לראות בתמונה, ניתן למצוא את שיפוע הפונקציה באמצעות "יצירת משולש" עבורו נגלה את אורכי הצלעות]]
 
===מציאת אורכי צלעות===
[[קובץ:Slope (m).JPG|left|thumb|250px|בניגוד למשולש שאינו נמצא על מערכת צירים, המשולש שלנו נמצא על מערכת צירים. לכן, בכדי למצוא את אורך המשולש, יש להחסיר את הערכים המיותרים]]
 
צלע A - '''צלע המקבילה לציר ה-y :''' בכדי למצוא את אורך הצלע אנו צריכים להחסיר בין ה-Y. כלומר, בין y אדום (מציר X ועד לנקודה האדומה) ל-y שחור (מציר ה-X ועד לנקודה השחורה), על מנת '''שישאר לנו הקטע הירוק''' (הקטע בין הנקודה האדומה לנקודה השחורה).
 
כלומר החלק הירוק הוא ההפרש (<math>\Delta</math>) של ה-y.
 
 
צלע B - '''צלע המקבילה לציר X :''' בכדי למצוא את אורך הצלע אנו צריכים להחסיר בין ה-X. כלומר, בין X אדום (מראשית הצירים ועד לנקודה האדומה) ל-X שחור (מראשית הצירים ועד לנקודה השחורה), על מנת '''שישאר לנו הקטע הירוק''' (הקטע בין הנקודה האדומה לנקודה השחורה).
 
כלומר החלק הירוק הוא ההפרש (<math>\Delta</math>) של ה-X
 
===הצבת הערכים במשפט טנגס===
נציב את אורכי הצלעות במשוואה <math>tan \alpha=\frac{a}{b}</math> ונמצא את זווית האלכסון; כלומר, את השיפוע שלו.
 
נקבל : <math>tan \alpha= \frac{y_1-y_2}{x_1-x_2}</math>.
 
שזהה לנוסחא המופשטת : <math>m = \frac{y_1-y_2}{x_1-x_2}</math>.
 
==ערך הזוויות ביחס לשיפוע==
* אם הזווית חדה - הפונקציה אמורה להיות בעלייה, ובהחלט, כפי הידוע לנו, טגנס של זווית חדה תמיד יהיה חיובי, כלומר שיפוע חיובי - פונקציה עולה.
* אם הזווית קהה - הפונקציה אמורה להיות בירידה, ובהחלט, כפי הידוע לנו, טגנס של זווית קהה תמיד יהיה שלילי, כלומר שיפוע שלילי - פונקציה יורדת.
* אם הזווית שווה ל90 מעלות - השיפוע אמור להיות לא מוגדר, וגם כאן, כפי הידוע לנו, טגנס של זווית ישרה הוא לא מוגדר - שיפוע לא מוגדר.
* אם הזווית שווה ל180 (או 0 - אותו הדבר) מעלות, השיפוע אמור להיות 0, וכן, טגנס של 180 מעלות הוא באמת 0.
הנוסחה מאוששת את הטענות שגילינו קודם לכן !
 
==הזווית בין ציר ה-Y לגרף==
במידה וידועה לנו הזווית שבין ציר הY לגרף, פשוט מחסרים מהזווית הישרה שבין הצירים את הזווית הנתונה, ומקבלים את הזווית שבין הגרף לציר הx. (או פשוט להשתמש בקוטגנס).
{{אין תמונה}}
לפעמים, במקום לתת את הזווית בין ציר ה-X לגרף הפונקציה, נותנים לנו את הזווית בין ציר ה-Y לגרף הפונקציה. בכדי למצוא את הזווית בין גרף הפונקציה לציר X נבצע את הפעולות הבאות :
* הזווית בין ציר X חציר Y שווה 90.
* החסרת מהזווית הישרה את הזווית שבין ציר Y לגרף הפונקציה.
* קבלת הנותר - הזווית בין גרף הפונקציה לציר ה-X.
 
ניתן גם להשתמש בקוטגנס.
==== דוגמה ====
 
==דוגמאות==
=== דוגמה 1 ===
מהו השיפוע של פונקציה שבה הזווית שבין גרף פונקצית הישר לציר הx שווה ל45 מעלות?
פשוט מאוד, נציב בנוסחה ונקבל תשובה:
*<math> \ m = tan 45^{\circ} = 1 </math>.
 
==== דוגמה 2 ====
נתונה הפונקציה <math> \ y = 2x + 5</math>, מהי הזווית בין הגרף שלה לבין ציר הx ?
 
שורה 60 ⟵ 162:
ונפתור את המשוואה ע"י שימוש בארקטגנס:
*<math> \alpha = \arctan 2 = 63^{\circ}27'</math>.
 
[[קטגוריה : מתמטיקה לתיכון]]
[[קטגוריה : הנדסה אנליטית]]