היסטוריה לבגרות/דרך בניין הבית הלאומי בשנות העשרים/דרך בנין הבית הלאומי בתחומים השונים וכינון מוסדות לאומיים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mintz l (שיחה | תרומות)
מ עיצוב
 
שורה 9:
שתי צורות התיישבות חדשות נוסדו בתק' העלייה השלישית :
 
'''====קיבוץ'''====
'''
'''קיבוץ'''
 
ראשיתו היה בתק' העלייה השנייה עם הקמת דגניה. חברי הקבוצה הגדולה ראו עצמם כגוף גדול השואף להיות מעורב בחברה היהודית בא"י. הקיבוץ התבסס על ביטול הקניין הפרטי. כל אמצעי הייצור (כמו: קרקע, בניינים, כלי עבודה, אמצעי ייצור ושיווק) היו שייכים לקיבוץ. הפרט בקיבוץ היה חבר קיבוץ והוא היה זכאי למגורים, בריאות, מזון, חינוך, רווחה ותרבות. חינוך הדור הצעיר היה עניינה של הקבוצה הגדולה ולכן הילדים גדלו בבית הילדים ולא בבית המשפחה הגרעינית.
שורה 16 ⟵ 15:
 
 
'''====מושב עובדים''' בלאט====
 
המושב השיתופי התבסס גם הוא על ביטול הקניין הפרטי. באופן זה הקרקע, המכונות החקלאיות ואמצעי השיווק היו שייכים לכלל חברי מושב העובדים. בניגוד לקיבוץ, לחברי מושב העובדים היו בית , חלקת קרקע פרטית והילדים גדלו בבית המשפחה הגרעינית ולא בבית הילדים. מושב העובדים התבסס על שיווין ושיתופיות אך גם על שמירת התא המשפחתי. המושבים השיתופיים הראשונים שקמו היו: נהלל וכפר יחזקאל.
שורה 23 ⟵ 22:
== התיישבות עירונית (בשנות ה-20) ==
 
'''===תל אביב'''===
 
אנשי העלייה הרביעית העדיפו לבנות את חייהם בעיר. כך התפתחה העיר ת"א, אשר קיבלה את השם "העיר שצמחה לה מן החולות" והעיר העברית הראשונה בא"י. ב-1925 אוכלוסייתה הגיע ל-40 אלף נפש. בשנות ה-20 נבנו בה בניינים ושכונות חדשות, וכך ניתן עידוד לפעילותם של מתווכים, קבלנים, בעלי מלאכה ותעשייה זעירה. תוך זמן קצר, בעיר ת"א התרכזו מוסדות כלכלים, חברתיים ותרבותיים של כלל היישוב בא"י, כך למשל נבנו קיוסקים, מסעדות וכדומה.
 
'''===ירושלים'''===
 
לירושלים הגיעו בעיקר יהודים דתיים מסורתיים. ואכן הנטייה של יהודים מארצות האיסלאם הייתה להתיישב בעיר ירושלים. אלה היוו כ-50% מכלל האוכלוסייה היהודית.
 
'''===חיפה'''===
 
היישוב היהודי בחיפה התרחב וכך גדל לכיוון הר הכרמל והים.
שורה 41 ⟵ 40:
=== 1. ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י 1920 ===
 
'''====מפלגות הפועלים'''====
 
הפועל הצעיר,פועלי ציון ואחדות העבודה יזמו הקמת מוסד בעל אופי כלכלי חברתי שקיבל את השם "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י".
שורה 47 ⟵ 46:
היא הפיצה תרבות ע"י הצגות במסגרת תיאטרון "האוהל" והמחלקה "אומנות לעם"
 
'''====חברת העובדים'''====
 
ההסתדרות לא הסתפקה בכך שהיא דאגה לפועל במסגרת תפקידה כאיגוד מקצועי, אלא שהיא הקימה מפעלים, עסקים, רשתות מסחריות. זאת במסגרת כלכלית שקיבלה את השם "חברת העובדים" ,כך למשל ההסתדרות הקימה את :
 
1. # כור
2. # בנק הפועלים
 
3. # חברת ביטוח
2. בנק הפועלים
4. # הסנה
 
5. # פניציה (=מפעל זכוכית)
3. חברת ביטוח
6. # מוסדות שיווק ומסחר כגון : תנובה, המשביר לצרכן וכדומה.
 
4. הסנה
 
5. פניציה (=מפעל זכוכית)
 
6. מוסדות שיווק ומסחר כגון : תנובה, המשביר לצרכן וכדומה.
 
=== 2. גדוד העבודה ===
שורה 75 ⟵ 69:
בסוכנות היהודית עמדו יהודים ציונים ולא ציונים (בעיקר מארה"ב) שתרמו כספים וייצגו את הסוכנות כגוף המייצג את כל היהודים. תפקידיה היו :
 
1. # עידוד עלייה והתיישבות יהודית
2. # ייצוג היישוב היהודי וייעוץ לממשל הבריטי
 
3. # יעוץ לוועד הלאומי בנושא כלכלה וחברה.
2. ייצוג היישוב היהודי וייעוץ לממשל הבריטי
 
3. יעוץ לוועד הלאומי בנושא כלכלה וחברה.
 
== כינון מוסדות לאומיים בשנות העשרים (מוסדות כנסת ישראל) ==
שורה 129 ⟵ 121:
ב-1920 כאשר הגיע הנציב הבריטי ה. סמואל לא"י , עדות אשכנז פנו אליו בדרישה למנות רב ראשי אשכנזי כיוון שהם לא השלימו עם מעמדו של הר' הראשי הספרדי לו היה מעמד בלעדי. ב-1921 הנציב הבריטי החליט לבטל את מוסד החכם באש"י ובמקום זאת הוא הקים את הרבנות הראשית, שהייתה מורכבת מ-2 גופים :
 
-* שני רבנים ראשים (ספרדי ואשכנזי) וכך נבחרו:
*# הר' הראשי הספרדי הרשל"צ – הרב יעקב מאיר.
 
א.*# הר' הראשי הספרדי הרשל"צהאשכנזיהרב יעקברב מאיר.קוק
-* הרבנות הראשית כללה גם את מועצת הרבנות הראשית שהורכבה מרבנים ספרדים
 
ב. הר' הראשי האשכנזי – רב קוק
 
- הרבנות הראשית כללה גם את מועצת הרבנות הראשית שהורכבה מרבנים ספרדים
ואשכנזים במספר שווה.
 
שורה 141 ⟵ 130:
שלושת המוסדות הללו :
 
1. # אסיפת הנבחרים
2. # הועד הלאומי
3. # הרבנות הראשית
 
קיבלו את השם "מוסדות כנסת ישראל" והם קיבלו מעמד חוקי (בתקנות כנסת ישראל 1927) ע"י הנציב הבריטי הלורד פלומר.
2. הועד הלאומי
 
3. הרבנות הראשית
 
קיבלו את השם "מוסדות כנסת ישראל" והם קיבלו מעמד חוקי (בתקנות כנסת ישראל 1927) ע"י הנציב הבריטי הלורד פלומר.
[[קטגוריה:היסטוריה לבגרות]]