ויקיספר

פרסית/אלף-בית: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Idanrm1 (שיחה | תרומות)
3,315 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פרסית}}
== האלף-בית הפרסי - {{ער|اَلْفَبایالفبای فارْسیفارسی}}==
 
*'''בשפה הפרסית''' 32 אותיות. <br />
*לאותיות בפרסית ישנן 4 צורות-כתיבה (תחילית, אמצעית, סופית מתחברת, סופית בלתי-מתחברת). הצורה הסופית הבלתי-מתחברת זו הצורה שמייצגת את האות. כל האותיות מתחברות פרט לשבע בודדות (יפורט בהערות בהמשך).
*כל האותיות מתחברות פרט לשבע בודדות {{שוליים|1}}.
 
*כאשר האות אלף (<font size="5">ا<font size="2">) באה אחרי האות לאם (<font size="5">ل<font size="2">) הן נראות כך: <font size="5">لا<font size="2">, ואם לפניהן אות מתחברת הן נראות כך: <font size="5">ـلا<font size="2">, לדוגמא: <font size="5">دلال<font size="2"> אחרי אות בלתי מתחברת (דאל), ו <font size="5">بلال<font size="2"> אחרי אות מתחברת (בֵּא).▼
 
*בתחילת המילה תהיה האות בצורת תחילית, באמצע המילה אמצעית, בסוף המילה סופית מתחברת. אם בתחילת/באמצע המילה יש אות סנובית (ראו בסוף הדף) אז האות שאחריה תבוא בצורת תחילית. לא קיים מצב בו צורה אמצעית תבוא ללא חיבור משני צדדיה (להזכירכם: אות סנובית יכולה להתחבר רק לאות שלפניה, ואם זו אות סנובית - שניהן לא מתחברות אחת לשניה). דוגמאות: <font size="5">واو<font size="2"> - כל האותיות סנוביות ולכן אף אחת לא מתחברת משום צד. <font size="5">وبو<font size="2"> - ואו בהתחלה אינה מתחברת, אחריה בֵּא בצורת תחילית, ואז ואו שמתחברת לבֵּא שלפניה, ואם תבוא כאן עוד אות, לא משנה איזו, היא תבוא בצורת סופית בלתי מתחברת ולא תתחבר לשום אות מאלו (אם תהיה האות האחרונה במילה).▼
▲*כאשר האות אלף (<font size="5">ا<font size="2">) באה אחרי האות לאם (<font size="5">ل<font size="2">) הן נראות כך: <font size="5">لا<font size="2">, ואם לפניהן אות מתחברת הן נראות כך: <font size="5">ـلا<font size="2">, לדוגמא: <font size="5">دلال<font size="2"> אחרי אות בלתי מתחברת (דאל), ו <font size="5">بلال<font size="2"> אחרי אות מתחברת (בֵּא).
 
 
▲*בתחילת המילה תהיה האות בצורת תחילית, באמצע המילה אמצעית (אלא אם כן לפניה באה אות שאינה מתחברת לאות שאחריה - ראו הערות בהמשך), בסוףובסוף המילה סופית מתחברת. אם בתחילת/באמצע המילה יש אות סנובית (ראו בסוף הדף) אז האות שאחריה תבוא בצורת תחילית. לא קיים מצב בו צורה אמצעית תבוא ללא חיבור משני צדדיה (להזכירכם: אות סנובית יכולה להתחבר רק לאות שלפניה, ואם זו אות סנובית - שניהן לא מתחברות אחת לשניה). דוגמאות: <font size="5">واو<font size="2"> - כל האותיות סנוביות ולכן אף אחת לא מתחברת משום צד. <font size="5">وبو<font size="2"> - ואו בהתחלה אינה מתחברת, אחריה בֵּא בצורת תחילית, ואז ואו שמתחברת לבֵּא שלפניה, ואם תבוא כאן עוד אות, לא משנה איזו, היא תבוא בצורת סופית בלתי מתחברת ולא תתחבר לשום אות מאלו (אם תהיה האות האחרונה במילה).
{| bgcolor="#ABCDEF"; align=right; border="2"; cellpadding="3"
|-
|'''שם האות'''|| '''תחילית''' || '''אמצעית''' || '''סופית מתחברת''' || '''סופית בלתי מתחברת''' || '''הגייה''' || '''הערות'''
|-
|אָלֶף{{שוליים|1}} || <font size="5">ا<font size="5"> || <font size="5">ـا<font size="5"> || <font size="5">ـا<font size="5"> || <font size="5">ا<font size="5"> || א || משמשת כעיצור בתחילת מילה וכאםמשמשת קריאהכעיצור באמצעה,א' אךובאמצע אםהמילה לעיצוראו נוסףבסופה ניקודמשמשת "קמץ"כאם-קריאה ארוךa. כאשר יש לכתובשני אותהאל"פים באה במקומם כך:האות {{ער|آ}} (יפורטבמקום בהמשךלכתוב {{ער|اا}}). האות הזו לא מתחברת לאות הבאה אחריה.
|-
|בֵּא || <font size="5">بـ<font size="5"> || <font size="5">ـبـ<font size="5"> || <font size="5">ـب<font size="5"> || <font size="5">ب<font size="5"> || בּ || נהגית כ"בּ" דגושה.
|-
|פֵּא || <font size="5">پـ<font size="5"> || <font size="5">ـپـ<font size="5"> || <font size="5">ـپ<font size="5"> || <font size="5">پ<font size="5"> || פּ || נהגית כ"פּ" דגושה (כמו במילה "פחדפּחד").
|-
|תֵּא || <font size="5">تـ<font size="5"> || <font size="5">ـتـ<font size="5"> || <font size="5">ـت<font size="5"> || <font size="5">ت<font size="5"> || ת ||
|-
|סֵא || <font size="5">ثـ<font size="5"> || <font size="5">ـثـ<font size="5"> || <font size="5">ـث<font size="5"> || <font size="5">ث<font size="5"> || ס || במקור נהגית כ- ת', מעין TH (כמו במילה "think"), אך רובם של דוברי הפרסית כיום הוגים אותה כ"ס".
|-
|ג'ים || <font size="5">جـ<font size="5"> || <font size="5">ـجـ<font size="5"> || <font size="5">ـج<font size="5"> || <font size="5">ج<font size="5"> || ג' || נהגית כמו בשם האנגלי "Jeff"., או ג' ב-'''ג''''ירפה
|-
|צֵ'א || <font size="5">چـ<font size="5"> || <font size="5">ـچـ<font size="5"> || <font size="5">ـچ<font size="5"> || <font size="5">چ<font size="5"> || צ' || נהגית כמו במילה "צ'יפס".
|-
|הֵא || <font size="5">حـ<font size="5"> || <font size="5">ـحـ<font size="5"> || <font size="5">ـح<font size="5"> || <font size="5">ح<font size="5"> || ה || מקבילה לאותה אות ב[[ערבית]] ול"ח" העברית, אך להבדיל מהגייתה המקורית (כ"ח" נקיה), רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"ה" העברית.
|-
|חֵ'א || <font size="5">خـ<font size="5"> || <font size="5">ـخـ<font size="5"> || <font size="5">ـخ<font size="5"> || <font size="5">خ<font size="5"> || ח' || נהגיתכמו כ"ח"הגיית 'מלוכלכתכ' כהגייתרפה "כ"או רפה.ח' במבטא ספרדי
|-
|דאל{{שוליים|1}} || <font size="5">د<font size="5"> || <font size="5">ـد<font size="5"> || <font size="5">ـد<font size="5"> || <font size="5">د<font size="5"> || ד || האות הזו לא מתחברת לאות הבאה אחריה
|-
|זאל{{שוליים|1}} || <font size="5">ذ<font size="5"> || <font size="5">ـذ<font size="5"> || <font size="5">ـذ<font size="5"> || <font size="5">ذ<font size="5"> || ז || בהגייתההאות המקוריתהזו נהגיתלא כ"ד'",מתחברת מעיןלאות THהבאה (כמו במילה האנגלית "this"), אך גם פה - רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"ז".אחריה
|-
|רֵא{{שוליים|1}} || <font size="5">ر<font size="5"> || <font size="5">ـر<font size="5"> || <font size="5">ـر<font size="5"> || <font size="5">ر<font size="5"> || ר || האות הזו לא מתחברת לאות הבאה אחריה
|-
|זֵא{{שוליים|1}} || <font size="5">ز<font size="5"> || <font size="5">ـز<font size="5"> || <font size="5">ـز<font size="5"> || <font size="5">ز<font size="5"> || ז || האות הזו לא מתחברת לאות הבאה אחריה
|-
|זֵ'א{{שוליים|1}} || <font size="5">ژ<font size="5"> || <font size="5">ـژ<font size="5"> || <font size="5">ـژ<font size="5"> || <font size="5">ژ<font size="5"> || ז' || נהגית כ-G הצרפתית,ז' כמו במילהבמילים "ז'בוטינסקי", ז'ורנל. האות הזו לא מתחברת לאות הבאה אחריה.
|-
|סין || <font size="5">سـ<font size="5"> || <font size="5">ـسـ<font size="5"> || <font size="5">ـس<font size="5"> || <font size="5">س<font size="5"> || ס ||
|-
|שׁין || <font size="5">شـ<font size="5"> || <font size="5">ـشـ<font size="5"> || <font size="5">ـش<font size="5"> || <font size="5">ش<font size="5"> || ש || נהגית כ"שׁ" ימנית (באנגלית SH).
|-
|סאד || <font size="5">صـ<font size="5"> || <font size="5">ـصـ<font size="5"> || <font size="5">ـص<font size="5"> || <font size="5">ص<font size="5"> || ס || במקור נהגית כ"ס" גרונית, אך רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"ס" העברית.
|-
|זאד || <font size="5">ضـ<font size="5"> || <font size="5">ـضـ<font size="5"> || <font size="5">ـض<font size="5"> || <font size="5">ض<font size="5"> || ז || במקור נהגית כ"ד" גרונית, אך רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"ז".
|-
|טָה || <font size="5">طـ<font size="5"> || <font size="5">ـطـ<font size="5"> || <font size="5">ـط<font size="5"> || <font size="5">ط<font size="5"> || ט || במקור נהגית כ"ט" מודגשת, תוך נגיעה בחך הלשון, אך רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"ת" העברית (ללא נגיעה בחך הלשון).
|-
|זָה || <font size="5">ظـ<font size="5"> || <font size="5">ـظـ<font size="5"> || <font size="5">ـظ<font size="5"> || <font size="5">ظ<font size="5"> || ז || במקור נהגית כעין TH אך גרונית יותר, אולם רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"ז".
|-
|עין || <font size="5">عـ<font size="5"> || <font size="5">ـعـ<font size="5"> || <font size="5">ـع<font size="5"> || <font size="5">ع<font size="5"> || ע || במקורהגייה נהגיתכמו כ"ע"האות (במבטאא' הערבי), אך רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"א".עיצורית
|-
|ע'ין || <font size="5">غـ<font size="5"> || <font size="5">ـغـ<font size="5"> || <font size="5">ـغ<font size="5"> || <font size="5">غ<font size="5"> || ע' || נהגית כ"ג" לא דגושה., כעיןאו במילים אחרות כמו האות "ר"' גרוניתבמבטא (קרובהעברי לאו R צרפתיתהצרפתית (Bonjou'''r''').
|-
|פֵא || <font size="5">فـ<font size="5"> || <font size="5">ـفـ<font size="5"> || <font size="5">ـف<font size="5"> || <font size="5">ف<font size="5"> || פ || נהגית תמיד רפה כ-כמו האות F. באנגלית
|-
|ע'אף || <font size="5">قـ<font size="5"> || <font size="5">ـقـ<font size="5"> || <font size="5">ـق<font size="5"> || <font size="5">ق<font size="5"> || ע' || במקורהגייתה נהגיתתלויה כ"ק" גרונית (כמו בערבית)בדיאלקט, אך רוב דוברי השפההדיאלקטים הוגים אותה כ-Rאו צרפתיתכמו האות غ (ר' גרונית) או כמו עק'ין ערבית (גרונית).
|-
|כּאף || <font size="5">کـ<font size="5"> || <font size="5">ـکـ<font size="5"> || <font size="5">ـک<font size="5"> || <font size="5">ک<font size="5"> || כּ || נהגית תמיד כ"כּ" דגושה, (כמו במילה כלב).כּלב
|-
|גאף || <font size="5">گـ<font size="5"> || <font size="5">ـگـ<font size="5"> || <font size="5">ـگ<font size="5"> || <font size="5">گ<font size="5"> || ג ||
שורה 70 ⟵ 74:
|הֵא || <font size="5">هـ<font size="5"> || <font size="5">ـهـ<font size="5"> || <font size="5">ـه<font size="5"> || <font size="5">ه<font size="5"> || ה ||
|-
|ואו{{שוליים|1}} || <font size="5">و<font size="5"> || <font size="5">ـو<font size="5"> || <font size="5">ـو<font size="5"> || <font size="5">و<font size="5"> || ו || משמשת כאם קריאה או כעיצור. כעיצור נהגית כ-V. האות הזו לא מתחברת לאות הבאה אחריה.
|-
|יָא || <font size="5">یـ<font size="5"> || <font size="5">ـیـ<font size="5"> || <font size="5">ـی<font size="5"> || <font size="5">ی<font size="5"> || י || משמשת כאם קריאה או כעיצור. כעיצור נהגית כ-Y. הבדלה מ {{ער|ي}} הערבית שבשתי צורותיה הסופיות נכתבת ללא הנקודות הדיאקריטיות.
שורה 78 ⟵ 82:
 
 
=== הערות ===
{{שולייםלמטה|1}}אחת מאותיות <font size="5">دوذ ارزژ </font>(דוז ארזז'), המכונות "האותיות הסנוביות" כיוון שאינן מתחברות לאות שבאה אחריהן.▼
 
 
▲{{שולייםלמטה|1}}אחת* מאותיותהאותיות <font size="5">دوذ ارزژ </font>(דוז ארזז'), המכונותמכונות "האותיות הסנוביות" כיוון שאינן מתחברות לאות שבאה אחריהן.
 
* לדוברי ערבית: חלק מהאותיות מערבית אינן נשמעות אותו הדבר בפרסית. למשל, האות {{ער|ظ}} נשמעת כמו ז רגילה ולא גרונית. ההגייה היא לפי מה שמצויין בטבלה ולא לפי ההגייה הערבית.
 
== הניקוד ==
בפרסית יש 6 תנועות, 3 קצרות ו-3 ארוכות, וגם סימנים כדלהלן:▼
 
▲בפרסית יש 6 תנועות, 3 קצרות ו-3 ארוכות, וגם סימנים כדלהלןמיוחדים:
'''התנועות הקצרות:'''▼
 
▲'''=== התנועות הקצרות:''' ===
 
הראשון הוא משהו בין a ו-e, כמו במילה האנגלית {{קול|BatWav.ogg|bat}} (לחצו בכדי לשמוע).
הוא נראה כך: {{ער|پَ}}. ▼
 
* התנועה הראשונה נקראת פָתְהָה, היא מקבילה לפתח בעברית ולאות a באנגלית, ונשמעת כמו התנועה של האות מ' במילה מַחשב.
▲הואהיא נראה כך: {{ער|پَ}}.
 
 
השני כמו e (או צֵרה בעברית) במילה שֵׁש.
* התנועה השנייה נקראת כָּסְרָה, ונהגית כמו E באנגלית במילה summ'''e'''r או צֵרה בעברית במילה שֵׁש.
הוא נראה כך: {{ער|پِ}}.
 
 
השלישי* כמוהתנועה oהשלישית (אונקראת חולםזָמָה, ומקבילה לחולם בעברית) ולאות O באנגלית, כמו במילה דוֹר.
הוא נראה כך: {{ער|پُ}}.
 
 
''הערה: בפרסית, כמו בעברית, לא נהוג לנקד מילים ברורותבכתיבה. אולי רק מילים שנראה שהקורא יטעה בהיגויים מנקדים, וגם אז - רק את האות הבעייתית. ספר זה מנוקד כדי להציג את ההיגוי הנכון - אך בכתיבה השימוש בו מיותר לחלוטין.''
 
 
'''התנועות הארוכות:'''▼
 
 
▲'''=== התנועות הארוכות:''' ===
 
 
* התנועה הראשונה היא עיצור + {{ער|ا}}, ונשמעת כמו A במילה b'''a'''ll (צליל בין A ל-O).
הראשון כמו a (או קמץ בעברית) במילה רָץ (או כמו במילה האנגלית {{קול|FatherWav.ogg|father}}).
היא נראית כך: {{ער|پا}}.
הוא נראה כך: {{ער|پا}}. אם אלף מקבלת ניקוד זה נוצרת הצורה {{ער|آ}} [אליף עם טילדה ~ מעליה] (במקום {{ער|اا}}).
 
 
 
 
השני* כמוהתנועה iהשנייה (אוהיא חיריקעיצור בעברית)+ {{ער|ی}}, ונשמעת כמו האות י' במילה שִׁיר.
הואהיא נראהנראית כך: {{ער|پی}}.
 
 
 
 
השלישי* התנועה השלישית היא כמו uהאות ו' במילה טוּר (או שורוקכמו בעברית)OO במילה טוּרd'''oo'''m). לעיתים רחוקות משמש כמו חולם (במילה דוֹר).
הואהיא נראהנראית כך: {{ער|پو}}.
 
 
 
 
'''=== סימנים מיוחדים:''' ===
 
 
* הראשון מקביל לשווא נח (הְאְ) בעברית, ונקרא סוֹכּוּן. כמו הניקוד באות ח' במילה מחְשב בעברית.
 
הוא נראה כך: {{ער|پْ}}.
שורה 133 ⟵ 142:
 
 
* השני הוא דגש חזק, כמו הכפלת אות באנגלית, וכמו האות ת' במילה העברית הִתַּמֵּרהִתַּמֵּם. נקרא תָשְׁדִידתָּשְׁדִיד.
 
הוא נראה כך: {{ער|پّ}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikibooks.org/wiki/פרסית/אלף-בית"